אחד ממחירי הקידמה הוא אובדן המסורות העתיקות שעברו מדור לדור. סוד כזה מסתתר באי האיטלקי סרדיניה. כידוע ישנם סוגים רבים מאוד של פסטה, ולכל איזור באיטליה הפסטה הייחודית לו. בעיר נוארו שבסרדיניה, פאולה איבראיני בת ה-63, מכינה מדי יום את הפסטה הכי נדירה בעולם. מלאכת הכנת הפסטה שמשמעות שמה באיטלקית הוא חוטים אלוהיים, סו פילנדאו (su filindeu), היא משימה מאוד מורכבת הכוללת יצירת חוטים ארוכים ודקיקים במיוחד.
שיטת ההכנה כל כך מסובכת עד שרק במשפחתה של פאולה יודעים להכינה והסוד עובר מאם לבת מאות רבות של שנים. את גלילי הבצק מותחים לכדי חוטים דקיקים 8 פעמים, עד שמתקבלים 256 חוטים מגוש בצק אחד. את החוטים הללו מניחים על גבי כלי עגול, ומכינים עוד ועוד חוטים כאלה עד שהכלי מכוסה בשלוש שכבות חוטים. לאחר מכן מניחים את הפסטה לייבוש בשמש ובהמשך שוברים חתיכות מהפסטה המיובשת ומשלבים בתבשיל הכולל ציר כבש וגבינת פקורינו. רבים וטובים ניסו ללמוד את סוד ההכנה, כולל השף ג'יימי אוליבר ומהנדסים מחברת ברילה שניסו לתכנן מכונה שתכין פסטה כזאת, אבל ללא הצלחה.
ג'יימי אוליבר מנסה להכין את הפסטה
הפסטה מורכבת מקמח סמולינה, מים ומלח, כשרמות המלח הגבוהות בפסטה והלישה הממושכת מעניקים לה את הגמישות. אבל לדברי אבוריני "מכיון שהכל נעשה בעבודת יד, הדבר הכי חשוב בתהליך ההכנה הוא עבודה פיזית מאומצת". בשל עבודת הפרך הנדרשת, את המנה הזאת מכינים בסרדיניה מדי שנה במסגרת החגיגה השנתית לפרנסיסקוס הקדוש שבה היא מוגשת לעולים לרגל שהשלימו מסע של 44קילומטרים. עבור החגיגה שמתקיימת מדי שנה באוקטובר נדרשות חמש שעות עבודה מדי יום במשך חודש ובסופן מתקבלים 50 קילוגרם פסטה שמאכילים 1,500 עולים לרגל.
היום בנותיה של אבוריני לא נלהבות להכין את הפסטה והמנה הייחודית נמצאת בסכנת הכחדה ממשית. אבוריני מנסה בכל כוחה למצוא דרך להעביר הלאה את המתכון הסבוך, גם דרך תנועת סלואו פוד האיטלקית.