1. aine Brusset, Ventoux, Les Boudalles 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של גרנאש, קריניאן, מורבדר, קלארט וסירה מכרמים למרגלות "מונט ונטו" בדרום עמק הרון. שישה חודשי שהות במיכלים גדולים. צבע אדום-סגלגל. באף פרי שחור ותבלינים. גוף קל-בינוני. 14% כוהל בנפח.
כמה? 62 שקלים
הכי מתאים ל: עוף, כריכי בקר, פסטות.
דבר המבקר: פרי טוב, תבלינים אינטנסיביים, חומציות מאזנת, יין כפר עם חיספוס מחד ואיפוק מאידך. מיינות הבסיס ההם של דרום צרפת, שמעניקים תמורה פנומנאלית למעט מאד כסף. אידיאלי למכירה בכוסות במסעדה.
תמורה לכסף: 5/5 (נדירה).
ב-15 מילים: מתי יבינו כאן שיינות הבסיס של דרום צרפת הם-הם סוסי העבודה האמיתיים של השוק?
2. Domaine Brusset, Les Chabrilles, Cairanne 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 65% גרנאש ו-35% סירה מגפנים בוגרות (בנות 80) בכפר קאיראן. שנתיים התיישנות בחביות גדולות וחביות "בריק" בנות שנתיים. צבע אדום רובי. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני-מלא. 13% כוהל בנפח. בוקבק ללא סינון ועתיד לפתח משקעים בבקבוק.
כמה? 127 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: פרי טוב, לא שופע מידי, שפע תבלינים מעקצצים, איפוק ברור בהבעה. יין עמק הרון במיטבו, ששווה הרבה יותר מ-127 השקלים שהוא עולה. פוטנציאל התיישנות בן 5-7 שנים.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בעשר מילים: המחשבה על איכות היינות האדומים המקומיים שמקבלים בכסף הזה מדכדכת.
3. Domaine Brusset, Gigondas, Tradition Le Grand Montmirail 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 65% גרנאש, 15% סירה, 15% מורבדר ומעט סינסו מחלקות בכפר ז'יגונדאס. השבחה בחביות עץ גדולות. צבע אדום-סגול. באף פרי שחור ותבלינים (פלפל שחור, וניל). גוף בינוני-מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 136 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים, קדרות.
דבר המבקר: פרי שנתמך בחומצה, חספוס מה, תיבול רב משמעות ומקדם גסטרונומי גבוה מאד. מתחילים לחוש במינראליות. אלגנטיות רבה.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בחמש מילים: יופי של יין לאוהבי הז'אנר הדרום צרפתי.
4. Domaine Brusset, Gigondas, Les Haut de Montmirail 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: גרנאש, סירה, מורבדר ומעט סינסו מכרם יחיד למרגלות "דנטל דה מונטמיריי" בדרום עמק הרון. צבע אדום כהה. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.
כמה? 217 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים, קדרות. מנות על בסיס טלה וכבש.
דבר המבקר: עז מבע ועם זאת לא מוחצן מדי. מורכב מאד, מתובל מאד, טעים להפליא עם מנות טלה וכבש. כייף של יין לחורף. פוטנציאל התיישנות בן עשר שנים בתנאי אחסון טובים.
בחמש מילים: הרון במיטבו.
5. Domaine de la Solitude, Chateauneuf du Pape Tradition 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 55% גרנאש, 30% סירה ו-15% מורבדר משאטונף דו פאפ. חלק מהיין הושבח בחביות עץ קטנות וחלקו ללא עץ כלל. צבע אדום עמוק, באף פרי אדום, שחור, תבלינים ועשבים. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.
כמה? 202 שקלים
הכי מתאים ל: קדירות טלה וכבש.
דבר המבקר: שאטונף דו פאפ צריכים לאהוב. היין הנוכחי, למרות גוף שאיננו מאסיבי במיוחד, מספק את חבילת ה"שאטונף אדום" במלואה: המון תבלינים, מלא קצוות חדים, מקסים ממש למי שאוהב את הסגנון. זה שאטונף מהסוג הבסיסי, הפחות גבוה, אבל יש בו את כל מה שצריך. החודש הקרוב הוא זמן קלאסי ללגום אותו ושכמותו (לקיץ הישראלי הוא עמוס מדי).
בשמונה מילים: יין שכולו תבלינים וקצוות, ללגימה עם קדירת חורף.
6. Domaine de la Solitude, Chateauneuf du Pape Blanc 2015
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 45% קלארט, 40% רוסאן ו-15% גרנאש לבן. כל הענבים מחלקת "לה קרו" המיוחסת, בשאטונף דו פאפ. חלק מהיין הושבח בחביות עץ קטנות וחלקו ללא עץ. צבע זהוב עכור. אף דופע פרי, עשבים ותבלינים. גוף מלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 202 שקלים
הכי מתאים ל: בשרים לבנים. צדפות.
דבר המבקר: שאטנוף אדום אני אוהב. על שאטונף לבן - גם אם יש מי שסבור שמדובר בסוג של סטיה - אני מת. קלארט, רוסאן וגרנאש לבן חוברים יחד ליין לבן יבש וקשוח, לעיס, שיש בו טונות של אופי. זה לא הניקיון של בורגונים לבנים אציליים או יינות לואר נקיים ומדויקים. זה לבן קצת מלוכלך, שלא אמורים לשתות קר, והוא כה מקסים; בעיקר ללוגמים עם קילומטראז', ואהדה לסגנון. פוטנציאל התיישנות בן 6-8 שנים.
בארבע מילים: לבן קשוח שכולו אופי.