אוכל, כל אחד והגישה שלו לעניין. האקדמיה ללשון העברית התכנסה במיוחד כדי לדון בנושא הזה, איך אפשר לקרוא בעברית לכל אחת ממגבלות המזון והרגלי התזונה השונים, אם בעבר התרגלנו שחוץ ממי שאוכל הכל, יש גם צמחוניים וטבעוניים, הרי שהיום התחום המתפתח הזה מכיל בתוכו הרבה יותר אפשרויות, ואלו הן מילים שדרושה חשיבה אמיתית איך לשלב אותן בשפה העברית.
בעמוד הפייסבוק המצוין של האקדמיה ללשון עברית כתבו השבוע שלמרות שהם בוחרים בשלב זה לא לקבוע מונחים חדשים בתחום, הם מציגים את המונחים המשמשים כיום, בצורה נפוצה יותר או פחות. למשל, אם מקצה אחד של הסקאלה נמצאת המילה צִמְחוֹנוּת, אז מהקצה השני, האקדמיה דנה במילה בִּשְׂרוֹנוּת, שבאה לתאר אדם הניזון מבשר, מילה שלטענתם לא תפסה מכיוון שהיא אינה מתארת אנשים שאוכלים גם בשר, אלא רק בשר.
את המילה טִבְעוֹנוּת כבר כולם מכירים, אבל מה עם pescatarianism? מילה בלועזית שמשמעותה מי שנמנע ממאכלי בשר אבל צורך דגים ופירות ים. באקדמיה מציינים את ההצעות שנשלחו אליהם כחלופה למילה הלועזית והן דְּגוֹנוּת ויַמּוֹנוּת, יחסית מילים קשות שלא בטוח שיצליחו להשתלב בשיח על תזונה. גם למונח הוותיק fruitarian הוצעה החלופה פירותני, מי שנסמך על תזונה של פירות בלבד, ובנוגע למונח שכבר השתרש מעט בשפה העברית- חצימחוני, צורת תזונה שבה ממעטים בבשר אך לא נמנעים ממנו לגמרי, האקדמיה מקבלת אותו ואף מספרת שהגיעה ההצעה לכנותה גְּמִישׁוֹנוּת על בסיס המונח האנגלי flexitarianism .