בטעימת השבוע שמפניות של מותג השמפניות מואט & שנדון, המציין 150 שנה לקיומו ומפיץ, לצד הבלנדים הקלאסיים המוכרים, גם שמפניות ללגימה עם קרח, כן כן... טהרנים של קלאסיקה צרפתית יעקמו חזק את אפם לנוכח הקונספט. גם כותב שורות, שטעמו נטוע עמוק בקלאסיקה, תהה אודות הקונספט. בפועל, מסתבר שלא רק שזה לא כל כך רע, יש בזה גם לא מעט חן.
שמפניה זה עסק יקר, המיועד לבעלי ממון. נכון ששמפניות גבוהות ממש, המתומחרות גם במאות ואף אלפי אירו, אינן חלק מהטעימה הנוכחית. בכל זאת, גם משקאות הבסיס בתחום יקרים. זו הסיבה לכך שערכי תמורה לכסף אינם רלוונטיים במיוחד כשמדברים על שמפניה. סעיף התמורה לכסף, הנכלל בקביעות במדור זה, הושמט הפעם, כמו בכל פעם בה נסקרים במדור יינות יוקרה.
לחיים!
Moet & Chandon, Moet Imperial Brut
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: שמפניה יבשה מאד (ברוט) על בסיס 30-40% פינו נואר, 30-40% פינו מונייה והשאר שרדונה. הבלנד נוצר ממאה יינות שונים מכרמים בשמפיין. 24 חודשי התיישנות בבקבוק במרתף. צבע זהוב באף הדרים, תפוח ירוק, פרחים. גוף בינוני-מלא. 12% כוהל בנפח.
כמה? 209 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, צדפות, בשרים לבנים.
דבר המבקר: בלנד הבסיס הפופלרי של 'מואט' אורז את כל חבילת השמפניה ביחסית מעט מאד כסף. יש בו פרי טוב, חמיצות מאזנת, בעבובע מעודן, מקדם יובש סביר ואלגנטיות נאה.
בחמש מילים: הרבה שמפניה ביחסית מעט כסף.
Moet & Chandon, Rose Imperial Brut
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש מאד על בסיס 40-50% פינו נואר,30—405 פינו מונייה והשאר שרדונה. 21 חודשי התיישנות בבקבוק במרתף. צבע ורדרד. באף פרי אדום ותבלינים. גוף מלא.12% כוהל בנפח.
כמה? 249 שקלים.
הכי מתאים ל: פירות ים, צדפות, בשרים לבנים.
דבר המבקר: פרי שופע, חמיצות מאזנת. שמפניה עשירה מאד, מוחצנת. אם מחפשים חיבור בין האלגנטיות והסטייל של שמפניה ראויה לטעם רחב - זה הבקבוק.
בשתי מילים (ועוד שלוש): שמפניה לכו-לם (ולאשת רוה"מ גם).
Moet & Chandon, Nectar Imperial
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: שמפניה חצי יבשה על בסיס 40-50% פינו נואר, 30-40% פינו מונייה והשאר שרדונה (25% מהם מחלקות רזרב). 18 חודשי התיישנות בבקבוק במרתף. צבע זהוב. באף פרי טרופי ותבלינים. גוף מלא. 12% כוהל בנפח.
כמה? 249 שקלים.
הכי מתאים ל: סביצ'ה דג, אוכל אסיאתי מתובל, אוכל צפון אפריקאי גבוה.
דבר המבקר: פירותי, מתקתק, אלגנטי ומוחצן. שמפניה קלאסית לאיזון טווח רחב יחסית של מאכלים מתובלים וחריפים.
בשלוש מילים: לארוחה במסעדה אסיאתית יוקרתית.
Moet & Chandon, Ice Imperial
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: שמפניה שנועדה להגשה עם קרח על בסיס 40-50% פינו נואר, 30-40% פינו מונייה, 20% שרדונה. צבע זהוב מעט שקוף. באף פרי לבן, פרי טרופי ותבלינים. גוף קל-בינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 269 שקלים.
הכי מתאים ל: אפריטיף, פינגר פוד אסיאתי. קוקטייל מסוגנן של אחה"צ.
דבר המבקר: את השמפניה הזו בנו במואט כדי שתילגם עם קרח. ההמלצה היא שלוש קוביות קרח לכוס של 125 מ"ל. כמי שלא מוכן להוסיף קוביית קרח אחת אפילו לוויסקי ולפסטיס שלו, קצת נרתעתי, אינסטינקטיבית, מהקונספט. התוצאה דווקא חיננית. הקרח מוריד את רמת האלכוהול הופך את המשקה לקליל יותר. הפרי הטוב ניכר, גם הבעבוע העדין יחסית. מתקבל משקה כייפי, עדיין אלגנטי, וקליל קליל. אוהבי שמפניה אדוקים יסלדו מהאופציה הזו. מבחינתם מדובר בסוג של 'צלם בהיכל'. לאחר טעימה, כאמור, זה לא רע בכלל, אפילו חביב. מצד שני, בשביל להוציא 269 שקלים על משקה חמדמד וקליל-קליל, צריך כנראה להיות בעל אמצעים.
בשש מילים: שמפניה עם קרח, יש דבר כזה.
Moet & Chandon, Ice Imperial Rose
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: שמפניה רוזה שנועדה להגשה על קרח על בסיס 40-50% פינו נואר, 30-40% פינו מונייה והשאר שרדונה. צבע ורדרד. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 299 שקלים.
הכי מתאים ל: אוכל אסיאתי מתובל (הודי), אפריטיף.
דבר המבקר: ההתרשמות מורסיית הרוזה של שמפניית הקרח דומה מאד לזו ה'לבנה'. הקרח הופך את המשקה לקליל. יש בו עדיין מידה של אלגנטיות ויותר מנעים ללגום אותו על תקן אפריטיף נעים או משקה אלכוהולי קל של אחה"צ באירוע סטייליסטי. 300 שקלים זה די הרבה בשביל התענוג הזה אבל עבור מי שיש לו, ולא נרתע מהסוג הזה של חילול קודשי המסורת, זו אופציה חביבה ביותר.
בשלוש מילים: אפריטיף לאירוע סטייליסטי.