פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האיכויות הבלתי משתמעות של יקב צרעה

      טעימת יינות יקב צרעה מבציר 2017-2018 מלמדת שאין הרבה חדש תחת השמש: היינן ערן פיק וצוות היקב ממשיכים לעשות יינות מצוינים, לא פחות

      טעימת יינות יקב צרעה מבציר 2017-2018 מלמדת שאין הרבה חדש תחת השמש: היינן ערן פיק וצוות היקב, המורכב רובו מאנשי קיבוץ צרעה (אף שהיקב עצמו נמצא בבעלות פרטית) ממשיכים לעשות יינות מצוינים, לא פחות. היקב, שמגדל את כל ענבי היין שלו בעצמו, בכרמים שבבעלותו בהרי יהודה, הוא הראשון בכרמי ישראל שקיבל בשנה שעברה הכרה מאת ארגון Fair'n Green העולמי לגידול חקלאות בת קיימא.

      היינות נשענים על זנים שונים מאד סגנונית. הלבנים - 'הרי יהודה' ו'שורש לבן', נעים ב(התאמה) בין בורגון ללואר. האדומים מחברים זני בורדו (קברנה סוביניון ופטי ורדו) עם זן דרום צרפתי מובהק (סירה). על אף השונות הזו, חוט השני המחבר בין כל היינות הוא האיפוק והעידון, ההקפדה שלא להעמיס טעמי פרי (על אף כבוד ניכר הניתן לו), לעבוד בויסות ואיפוק עם חביות העץ. פיק, שחושב 'עולם ישן' במובהק, נותן לטרואר של הרי ירושלים לדבר. הניקיון הזה נוכח גם ביינות 'הרי יהודה' הבסיסיים, לבן כאדום, בשני יינות 'שורש' וגם ב'מיסטי הילס' הגבוה.

      שני יינות 'הרי יהודה' נועדו ללגימה עכשיו, גם אם יסחבו שנה-שנתיים נוספות. את יינות 'שורש' אפשר ללגום עכשיו אבל ברור ששנתיים נוספות בתנאי אחסון ראוי יספקו להם רוח גבית טובה (פוטנציאל יישון של עד חמש שנים). 'מיסטי הילס' מצוין אבל יהיה במיטבו בעוד מספר שנים ויכול לסחוב שבע-שמונה שנים לפחות.

      עונג ללגום יינות של יקב שהוא ללא ספק מהטובים הפועלים כאן. לחיים!

      צרעה, הרי יהודה לבן 2018 (יח"צ)

      צרעה, הרי יהודה לבן 2018

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 75% שרדונה והשאר סוביניון בלאן מכרם שורש בהרי יהודה. 75% מהיין תסס והתיישן שמונה חודשים בחביות עץ ישנות. 25% נוספים (שליש מענבי השרדונה) במיכלי נירוסטה. צבע זהוב. באף פרי לבן, הדרים ומעט פרחוניות. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

      כמה? 100 שקלים.

      הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, צדפות.

      דבר המבקר: פרי מצוין ומאופק; יובש ניכר ונימה מינראלית. השרדונה מספק מאסה בורגונית ברורה אבל הסוביניון בלאן ללא ספק נוכח, מספק את מימדיו. זה יין שיש בו ניקיון, שקט, עידון, צלילות ודיוק רבים. הוא מצוין ממש ומספק תמורה טובה ביותר למאה שקלים.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

      בשמונה מילים: לבן מאופק ומצוין עם מקדם גסטרונומי גבוה מאד.

      צרעה, הרי יהודה אדום 2018 (יח"צ)

      צרעה, הרי יהודה אדום 2018

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: סירה, קברנה סוביניון ופטי ורדו במינונים שווים, מכרם שורש בהרי יהודה. 12 חודשי חביות עץ אלון צרפתיות, 30% מהן חדשות. צבע אדום ארגמני מעט רובי, גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה: 100 שקלים.

      הכי מתאים ל: מינוט סטייק, רוסטביף, ראגו, מנות על בסיס עגל.


      דבר המבקר: נותן הטון ביין הבסיס האדום של צרעה הוא ללא ספק הפרי, אלא שלא מדובר בפרי בשל, עמוס ודחוס אלא בכזה המספק רעננות ואיפוק, שיש בו גם מידה של מינראליות מרומזת. יין שכולו איזונים נכונים. למרות שמדובר ביין קל יחסית הוא יסחוב בטבעיות לא מעט מנות בשר.

      תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

      בארבע מילים: יין ביסטרו מקומי במיטבו.

      צרעה, שורש לבן 2018 (יח"צ)

      צרעה, שורש לבן 2018

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 90% סוביניון בלאן והשאר שרדונה מכרם שורש בהרי יהודה. שבעה חודשי התיישנות על המשקעים בחביות עץ אלון בנפח 500 ליטר, 20% מהן חדשות. צבע זהוב. באף תפוח ירוק, הדרים, מינרליות, פרחוניות עדינה. גוף בינוני-מלא. 13.5% כוהל בנפח.

      כמה? 150 שקלים.

      הכי מתאים ל: דגים ופירות ים (לובסטר!), צדפות, מנות על בסיס חזיר.

      דבר המבקר: פרי טוב ממש, עם מורכבות אמיתית שמאוזנת בחמיצות מדויקת ביותר; אבל המימד הדומיננטי ביין הזה שייך ללא ספק למינראליות. זו נוכחת במוחשיות המשלבת מורכבות, דקויות ואיזונים שפגשנו בעבר מעט מאד ביינות מקומיים. ניקיון, יובש וצחות מרשימים. לבו מקומי צרפתי מאד (לואר).

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד. יקר אבל מצוין ביותר).

      בתשע מילים: משיאי מופעיו של זן הסוביניון בלאן בארץ עד כה.

      צרעה, שורש 2017 (יח"צ)

      צרעה, שורש 2017

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 50% סירה, 35% קברנה סוביניון ו-15% פטי ורדו מחלקות נבחרות בכרם שורש בהרי יהודה. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי בנפח 225 ליטר, 30% מהן חדשות. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום, שפע תבלינים (פלפל שחור), גוף בינוני-מלא. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 150 שקלים.

      הכי מתאים ל: סטייקים עם ובלי עצם.

      דבר המבקר: פרי מלא נוכחות, לא עמוס כלל, שמספק מידה מעודנת של מתיקות - כזו שמקוה בפרי עצמו ולא בעץ, וזוכה לאיזון ראוי מחמיצות מעודנת. פלפל שחור שנוכח בבירור אבל נזהר מעקיצת יתר. יין שמשדר נינוחות, עם מקדם גסטרונומי גבוה מאד.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בארבע מילים: יין הסטייקים המקומי האולטימטיבי.

      צרעה, מיסטי הילס 2017 (יח"צ)

      צרעה, מיסטי הילס 2017

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 55% קברנה סוביניון והשאר סירה מחלקה מלאה במאובנים, על שיפוע צפוני בכרם שורש בהרי יהודה. מחציתה של החלקה נטועה קברנה סוביניון ומחציתה האחרת סירה. 15 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי, 40% מהן חדשות. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 280 שקלים.

      הכי מתאים ל: ארוחות מורכבות ומושקעות על בסיס בקר וטלה/כבש.

      דבר המבקר: למרות שהיין עודנו בראשית ימיו ופוטנציאל ההתיישנות שלו, בתנאי אחסון ראויים, ממושך למדי, כבר עכשיו אפשר להתענג עליו עד מאד. לכל אורך טעימת יינות צרעה ניכר הניסיון שלא להכביד. זה נוכח בודאי בלבנים אבל דרמטי ממש באדומים, בעיקר לנוכח הנטיות המוכרות של רבים מהמקבילים המקומיים. מצד אחד מאסה ברורה, עם פרי חד משמעי ואלגנטיות; מצד שני, מגע הקלות הכאילו מרחף הזה, שניכר גם באדומים הקלים ביותר, דרמטי כאן ממש. יין מרשים ביותר, שכדאי לקנות ולשמור לאירוע משמעותי בעוד כמה שנים.

      בשמונה מילים: קנו והתאפקו שנתיים לפחות (אם אפשר אפילו יותר).