זאת אזעקת אמת, אבל אפשר להשתיק אותה: כך יכולים הפוליטיקאים להציל אותנו

אחד הענפים המסוכנים בישראל לא היה צריך את הקורונה בשביל לפחד, אבל עכשיו אולי כדאי לכולנו להתחיל להקשיב

  • קורונה
  • מסעדות
עו"ד עמית גרוס
בווידאו: מחאת המסעדנים מול בית ראש הממשלה בירושלים (צילום: רוני כנפו)

ענף המסעדנות מצוי בשעתו הקשה ביותר. אם לא היה די בכך שהוא התאפיין גם לפני הקורונה כענף בעל סיכון גבוה, ההגבלות שהוטלו על המשק בכלל ועליו בפרט - גורמות בפועל לשיתוק ולפגיעה חסרת תקדים.

כידוע, גם בימים כתיקונם, מרבית המסעדנים נוחלים מפלה קשה והסיכוי לשרידות מסעדה לאורך זמן הוא קטן מאד. על רקע הקורונה, המצב נהיה חמור שבעתיים, שכן ההגבלות הרבות על הפעלת מסעדות מובילות למציאות חסרת תקדים, במסגרתה מסעדנים נאלצים להתמודד עם החלטות שרירותיות, חוסר יציבות ו-ודאות שלא הייתה כדוגמתה.

כפי הנראה, אם בקרב מקבלי ההחלטות לא יתקבלו החלטות יצירתיות, ענף המסעדנות, שמייצר עבודה לעובדים רבים, ובכללם בני נוער, סטודנטים וחיילים בעלי היתר עבודה - עשוי לקרוס. ניסיון למנוע קריסה זו יכלול כמה כלים מרכזיים.

קרב, מגע

כל עוד יתנו לו לעשות אוכל, השקט ינצח

לכתבה המלאה
המטרה. מניעת קריסה. מחאת המסעדנים (צילום: ראובן קסטרו)

הכלי הראשון הוא קביעת תקופה מוגבלת במסגרתה יופחת שיעור המע"מ למסעדות. הפחתה זו תאפשר להן להפחית מחירים לצרכן הסופי, ובתוך כך תעודד באופן משמעותי את הביקוש והצריכה. למותר לציין כי מדיניות הפחתת המע"מ יכולה לאושש באופן מהיר ויעיל למדי את הענף מהשפל הכלכלי והקשיים הרבים שהביאה איתה הקורונה.

הכלי השני הוא הכרה ברכישה ממסעדה כהוצאה מוכרת המותרת בניכוי הן ליחידים והן לתאגידים. בדומה לקביעה ולפיה תרומה למוסד המקדם מטרות ציבוריות ללא מטרות רווח מזכה בהטבת מס במטרה לעודד תרומות למוסדות כאמור (לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה), מוצע לקבוע לתקופה מוגבלת כי הלקוחות יהיו זכאים להטבת מס בשיעור משמעותי מתוך סך הצריכה השנתי שלהם בענף המסעדנות. באופן זה ניתן יהיה לעודד את הצריכה, תוך ידיעת הצרכן כי בסוף שנת המס, הוא יהיה זכאי להטבת מס משמעותית.

הכלי השלישי הוא רגולציה כלכלית בשעת חירום. שינוי מהיר של "כללי המשחק" הרגולטוריים ו/או המנהליים באופן שיעניק למסעדות הקלות רבות בכל הקשור לרישיון העסק של המסעדה וחידושו; פטור מוחלט מאגרות שילוט; פטור או הנחה משמעותית מתשלום ארנונה (כך למשל, חישוב מחדש לתקופה מוגבלת של השטח הקובע של כל המסעדות, כך ששטח ההושבה של כל מסעדה לא ייחשב כשטח הנדרש בתשלום ארנונה לעירייה הרלבנטית); הפחתת היטלים שונים נוספים כדוגמת היטל עובדים זרים; ביטול הפיקדון הנדרש עבור אותם עובדים; וקבלת אישור העירייה לניצול מקסימלי של השטח החיצוני של כל מסעדה - ללא כל הגבלה.

הכלי הרביעי הוא עידוד תעסוקה. במטרה לעודד את עובדי ענף המסעדנות לחזור ולעבוד בעבודה סיזיפית וקשה זו, מוצע לקבוע מענקים והטבות לעובדים. הטבה זו תוביל להיצע גדול יותר של עובדים והחזרת עובדים רבים למעגל התעסוקה (שכן, כידוע, עובדים רבים מעדיפים להישאר בחופשה ללא תשלום ולהמשיך ולקבל דמי אבטלה מהמדינה).


מדינות רבות באירופה כבר עושות שימוש בכלים יצירתיים אלו במטרה למנוע קריסה ולעודד צריכה. גם אצלנו, יותר מתמיד, מוצע לאמץ אותם בדחיפות (ניתן לעשות כן בנקל באמצעות הוראת שעה של המשרדים הממשלתיים הרלבנטיים ומבלי לעבור הליכי רגולציה וחקיקה מסובכים וארוכי טווח) במטרה לנסות ולהציל ככל הניתן את ענף המסעדנות.

הכותב הוא שותף מייסד וראש מחלקת דיני עבודה במשרד עו"ד דורון טיקוצקי קנטור נס ועמית גרוס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully