ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות, לחובבי הטבע וליבואני הפירות היבשים והפיצוחים. ברשת "אגאדיר" החליטו להקדיש לחג הצמחי סדרת המבורגרים טבעוניים ברוח המסורת הקולינרית החגיגית, שהצטמצמה משום מה בשנים האחרונות - מהשפע והעושר שמציע המטבח הצמחוני המקומי, לתחומם החד-גוני של הפירות המיובשים שמיובאים ברובם מחו"ל.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
בשנתיים האחרונות החלו לצוץ מכל עבר המבורגריות טבעוניות המציעות תחליפי בשר ברמה גבוהה המספקות חוויה דומה לדבר האמיתי, למי שחפץ בכך. קציצות מחלבון אפונה מעובד, דוגמת אלו של "ביונד מיט", מתחילות להשתלט על השוק ומסמנות את הכיוון שאליו הולכים תחליפי הבשר. אך בסופו של דבר, מדובר במוצר סינטטי לחלוטין שמיוצר במפעלי ענק בארצות הברית ומגיע לכאן קפוא וארוז בקופסת פלסטיק.
כאן מגיעה ההזדמנות שניצבת לפתחו של מטבח שיבחר להכין בעצמו את הקציצה הטבעונית. שימוש נכון בחומרי גלם, בתיבול מתאים וביצירת מרקם מפתה יכול להיות היתרון היחסי שנותר למי שמעדיף מוצר שלא יצא מפס ייצור מרוחק אלא תחת סכין שקצצה פטריות ועשבי תיבול במרחק של משלוח וולט קצר.
ההמבורגר הראשון של הרשת הוותיקה הוא המבורגר לדר (69 שקלים) עם קציצה על בסיס פטריות פורטובלו ושמפיניון שהייתה במרקם מעט דחוס (אך לא כזה שהפריע לטעמה הטוב). מעל הקציצה הונח לדר של משמש ותערובת של פיסטוק, קשיו ושקדים קלויים שהוסיפו קראנצ'יות כיפית וטעם קלוי ומלוח.
התערובת השתלבה באופן מעולה עם מתיקות הפרי המיובש, שילוב שתמיד עלול ליפול למלכודת של השתלטות יתר שמשאירה בסוף טעם אחד שמאפיל על היתר. כאן, המתיקות המתובלת דווקא מרימה ליתר המרכיבים ויוצרת המבורגר טעים ומאוזן. עלי החרדל, שתפקידם בכוח היה להוסיף רעננות, הגיעו דווקא קצת עייפים ורצוצים, ונרדמו בשמירה.
מיד אחר כך נפתחה הקופסה של המבורגר שעועית מאש, סויה ועדשים (69 שקלים). כאן הקציצה, שאמורה הייתה להיות במרכז המנה, התגלתה דווקא כנקודת התורפה שלה. המסה הייתה מעט יבשה, באופן שדרש את עזרתה של שקית הקטשופ והזכיר לנו את האויב הנצחי והחשוד המיידי של המבורגר טבעוני - חוסר העסיסיות.
מעל הקציצה הונחה ריבת בצל ביין אדום, שהייתה החלק המהנה במנה, ופרוסת גבינה טבעונית שטעמה לא הורגש באופן דומיננטי. גם כאן, הגיע ההמבורגר ללא ירקות טריים שהיו יכולים להוסיף רעננות וטריות מתבקשת, ולהפוך ביס שטוח בגודלו ובטעמיו למשהו קצת מעבר לכך. ירקות מוחמצים או עלים טריים היו נחוצים ומשדרגים את המנה שהשאירה אותי עם תחושת כבדות.
אחרון הגיע המבורגר הטנזיה (69 שקלים). קציצת הפטריות שהופיעה במערכה הראשונה הייתה טעימה וחרוכה מעט בקצוות באופן שהחמיא לה והוסיף טעמים של גריל אמיתי, והייתה החלק הטוב במנה. מעל הקציצה הונח תבשיל מרוקאי של פירות יבשים ומעט בצל מקורמל. המתיקות הגבוהה של המנות הקודמות קיבלה כאן חיזוק עוצמתי עוד יותר עם תוספת פרוסות צ'יפס תפוח עץ מיובש שהונחו מעל, ואם זה לא הספיק, אז גם פקאנים מסוכרים.
המתיקות הרקיעה שחקים אחרי שתי נגיסות והקשתה עליי לקחת את הביס הבא ללא כוס מים בצד. נראה שכאן הכניעה לקונספט הייתה מהירה מדי. הפירות היבשים השתלטו לחלוטין וההמבורגר (הטוב, כזכור) סבל ממה שהרגיש כמו תחיבת חופן מקערת ט"ו בשבט בטקס בגן של הילדים.
לצד ההמבורגרים, הגיעו תוספות מיוחדות לט"ו בשבט. צ'יפס השעועית שטוגן בטמפורה היה טעים והצליח לתת בגודלו ובמליחות שלו את התזכורת להנאה שבנשנוש משהו באיכות צ'יפסית שלא היה ספוגי ושומני.
עוד הגיע צ'יפס תפוחי עץ ירוקים שהיה מתקתק והזכיר בטעמו ובצורתו חלת בצל כמו של פעם, עם טוויסט נחמד לרגל החג. סלט הירקות ותערובת הפיצוחים היה בנאלי בטעמיו אך הגיע טרי (לא דבר של מה בכך כשמדובר במשלוחי אוכל).
לסיכום, נראה שהאינטרפטציה הט"ו בשבטית של אגאדיר בועטת קצת חזק מדי בחלק מהמקומות שהיו נהנים מטלטול קצת יותר עדין. נכון, מדובר במזללה שמלכתחילה מעוניינת לספק חוויה כיפית עם קצת סליזיות חיובית, אבל כמה מההצעות החדשות בפופ-אפ הטבעוני-חגיגי גרמו לנו לזמום על חזרה דווקא ליצירת הבסיס שלה - המבורגר פשוט וטוב, עם פטריות פורטובלו ושמפיניון, חסה, עגבניה, בצל ירוק, מלפפון חמוץ ואיולי טבעוני. בדיוק כמו זה שמגישה הרשת בימים כתיקונם.
רשת "אגאדיר", לפרטים נוספים והזמנות