לא מעט התרחשויות קורות ביפו בחודשים האחרונים ומאיימות לפרק את המארג העדין של העיר, סוחריה, תושביה ותייריה.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
זה התחיל בסגרי הקורונה שדוממו את שוק הפשפשים הסואן, המשיך לסגירת הגבולות שיצרה מחסור בתיירים והסתיים בקול ענות ממש לא חלשה של אירועי האלימות והטרור שהגיעו לעיר המעורבת לפני כמה חודשים, כמו גם לערים נוספות בארץ.
ולמרות כל אלה, המסעדנים והסוחרים בעיר לא מוותרים ומקווים להחזיר את יפו ללילותיה (ובקריה) היפים. בר חדש בכיכר קדומים מנסה לעשות אפילו קצת יותר מזה.
פיק בר (Pick Bar, כיכר קדומים 8) הוקם על ידי המיקסולוג רן שכטר (28) והמסעדן דור לניאדו (27), יוצאי הדאבל סטנדרט, הוטל דה ויל, משייה, ספייסהאוס וצ'יקטי, בין היתר. יש בו קוקטיילים מושקעים ומנות המתבססות על גינת התבלינים שאותה מטפחים השניים, ומוטיב ירוק שבא לידי ביטוי באלמנטים נוספים כמו כוסות שמיוצרות מפחי שימורים וקשים שמיוצרים מעמילן תירס.
דור, שעוסק במקביל גם עם ילדים בתרפיה באמצעות גינון, מטפח באותה גינה קטנה שלל עשבי תיבול המשמשים חלק מחומרי הגלם שבבסיס המנות והקוקטיילים. רן הרכיב נבחרת של שבעה "צבעי קוקטיילים", כשכל אחד מהם מופק מתמצית של תערובת ייחודית שאיתה הלקוחות יכולים להרכיב או לבחור (אם חיפשתם מה משמעות ה-פיק בשם) קוקטייל בשילוב סוגי האלכוהול השונים לבחירתם.
"עשינו בעבר פופ-אפים של לחמניות פול-אפרט (לחמניות נתלשות) ממולאות וקוקטיילים בכמה ברים בתל אביב. אחרי הרבה ליטושים ותוכניות פתחנו את הבר באפריל אחרי הסגר האחרון", סיפר, "אמנם אין לנו רקע קולינרי לימודי, אבל שנינו מאוד אוהבים לבשל ולאכול, והיינו בעמדות מפתח בלא מעט מסעדות, ככה שאנחנו מבינים באוכל".
ואכן, שכטר ולניאדו לא קפצו מעל הפופיק והרכיבו תפריט אוכל קטן שמלווה את האלכוהול ומורכב משלוש קטגוריות - סלט, אותן לחמניות אווריריות במילויים שונים, ונשנושים נוספים.
בגזרת הסלטים מציעים פה, בין היתר, סלט קולורבי עם גבינת כבשים ושמן טימין מהגינה, וסלט פרי המלוח (פירות עונה משתנים, אורוגולה, גבינת כבשים וצמח המלוח הגדל כרגע בסביבת הכיכר ונושא מליחות מהים הקרוב). הלחמניות ממולאות במקרוני ובייקון טלה, בבשר מפורק בבישול ארוך מאוד עם איולי תה אפרסק מעושן ביתי, בגבינה וגם במעורב טבעוני של פטריות.
חוץ מאלה, מגישים פה גם צ'יפס סירה מתובל בדואה שאביו של רן מכין, קשיו מקורמל פיקנטי ומלבי סירופ אבטיח ורוברב לקינוח.
למרות הקריצות הקטנות מצד הדואה והמלבי ולמרות המיקום, השניים לא ניסו לעטות על עצמם אותנטיות וואנבי מהסוג שמפרנס לא מעט מקומות באזור. עוזרת לכך העובדה שכיכר קדומים נשענת מלכתחילה על תיירים מחו"ל.
"חיפשנו לעשות מקום שאנשים יבואו אליו לשתות דרינק לקראת השקיעה באופן לא מחייב, כזה שגם מאפשר למשל לקחת משהו לשתות או לאכול ולשבת בכיכר", אמר דור, "הקהל שכיוונו אליו הוא כמובן מקומי, אבל זה קשה כשאין תיירים באזור בכלל".
הוא העריך כי "זה ענין של שנה עד שתחזור לפה תיירות נורמלית. אנחנו מנסים לשנות את התפיסה של הכיכר ולייצר וייבים צעירים ושמחים. לקחנו את הסיכון אבל אנחנו מאמינים בלוקיישן הזה, יש בו נוף, אווירה, אוכל מוקפד ומחירים טובים".
המיקום הוא אכן אחד המיוחדים בעיר, אבל הוא גם מחוץ לשוק הפשפשים - בבירור הלוקיישן הכי מוכר לבילויים ביפו, שספג גם הוא מכה קשה בזמן הקורונה ואחריה. "עד לא מזמן הרגשנו חוסר תנועה גדול מאוד בכיכר ובאזור, ועכשיו התחלנו לראות יותר אנשים. אנחנו עושים הופעות בבר, ירידי מכירות ואירועי שקיעה שאמורים למשוך קהל. המצב עדיין קשוח ביפו, אבל אנחנו מאמינים שזה ישתנה".