חמש דקות אחרי שהתיישבנו במיכלאנג'לו, בחר אלירן אייש להטיל פצצה: "אני לא טבעוני", סיפר. יעברו עוד מספר דקות עד שהבעלים של בית הקפה (הטבעוני) בשוק הפשפשים, ומי שעומד מאחורי התפריט שלו, ימשיך בהפגזה, הפעם מעולמות הפיצה. עוד נחזור לחמודה הזאת.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
אבל רגע, בואו נחזור ל"מה?" הראשון. "כל העולם של הטבעונות מאוד מאתגר אותי, בצורה לא נורמלית, ומושך אותי מהבחינה שיש אוכל טבעוני במקומות, אבל בכל המקומות יש טעם של קוקוס", הסביר אלירן את האנומליה, "אני אוהב את הנישה הבריאה של הירקות, אבל כשאני מבשל, הגבינה הלבנה והגבינה הצהובה שנמתחת על הפיצה, וההמבורגר והקבב, חסרים לי. יש אומנם ביונד בכל מקום אבל במסעדות הטבעוניות משהו חסר".
"יש פה אנרגיה טובה". קפה מיכלאנג'לו:
אייש, 32, יפואי בורן אנד רייזד, נכנס למטבח עוד לפני הצבא. כמי שגדל אצל זוג הורים עם מסעדה מרוקאית ביפו, ההחלטה שלו לפתוח בגיל 24 את "קסיופאה", מסעדה בכיכר קדומים בעיר, כנראה לא הפתיעה אף אחד. "במשך שנתיים עשינו שם את כל הטעויות האפשריות. על חלקן אני משלם עד היום", הודה.
את הדרך למיכאנג'לו הוא עשה בכלל בעקבות סתיו, בת זוגו לשעבר, אם בתו, ואחת מהבעלים הראשונים של הקפה. מאז חלפו שש שנים שכללו חילוף לוקיישן אחד וחילוף קונספט. "התחלנו בכלל כבית קפה צמחוני-טבעוני שרוב התפריט שלו היה עם גבינות וביצים", שיחזר, "אחרי שנתיים של פעילות החלטנו להפוך את העסק לטבעוני. עשינו בהתחלה ממש ניסויים על לקוחות. אני זוכר את ההמבורגר הראשון שעשיתי לאירוע, שפשוט התפרק לאורחים בידיים".
הניסויים, אם תהיתם לא פסקו. רק שהיום מדובר בטבח שמנוסה בשימוש בחומרי גלם מן הצומח. אחרי ששרד את הקורונה (ואפילו נהנה ממנה, לדבריו) הוא החל לעבוד בבית על הפיכת קינוחים קלאסיים לטבעונים. אלה, בגיבוי קורס קונדיטוריה בדנון, הולידו מתוקים שמתחלפים מדי יום בבית הקפה, ואת הבסיס למגרש המשחקים החדש שלו.
"עד לפי הקורונה נורא פחדתי מקונדיטוריה ומהדיוק שלה, אבל מאז שלמדתי אני מכין ג'נדויה קרמל, ביסקוטי, עוגיות חמאת שקדים, עוגת גבינה פירורים וגם טארט תפוחים עם קראמבל ושטרוייזל - רק טבעוניים".
כבר לא פוחדים. המתוקים של מיכלאנג'לו:
ומקינוחים קלאסיים מטובענים לפיצה עם גבינה נמתחת - החלום הרטוב (ולרוב הבלתי מושג) של כל טבעוני באשר הוא. גם היא תוצר של ניסויים רבים ופיתוח בצק אחרי שיעורי הלחם שלמד, אבל החלק המעניין הוא בכלל הגבינה. או בעצם תחליף הגבינה שהוא לחלוטין לא גבינה, וגם לגמרי לא מה שהייתם מצפים. מבולבלים?
"אני עושה את הגבינה של הפיצה מפולנטה", סיפר, "הרעיון נולד כשהתחלתי לטעום גבינות וחיפשתי גבינה שתימתח. כל מה שטעמתי השאיר לי טעם לוואי בסוף. הפולנטה נולדה בכלל במקרה כי חיפשתי חלמון לשקשוקה וגיליתי שאם נותנים לה טעמים ומוסיפים לה חלבים צמחיים עם אחוזי חלבון היא הופכת לגבינה נמתחת".
ספוילר: הניסוי הצליח. מדובר בפיצה עם בצק דק וקריספי, פולנטה נהדרת שנותנת למאכל המושחת הזה טאצ' בריא (ולא מאוד נמתח, למרות השאיפות), ותוספות כמו אבוקדו, עלי רוקט וצנוניות שמעלות אותה עוד יותר גבוה.
בכלל, לא תמצאו כאן תחליפי חלבון מתועשים, אלא רק מנות מחומרי גלם טבעיים וגולמיים. "אני פחות מתחבר למנות 'כאילו', וזו הסיבה שאני אוהב מאוד מקומות כמו 'אנסטסיה' למשל. זו גם הסיבה שההמבורגר שלנו הוא מסויה, פטריות וסלק, ולא דברים שמוגשים בכל מיני מסעדות טבעוניות. האמת, אני אפילו לא טעמתי את הביונד".
בתפריט של מיכאלנג'לו תמצאו מנות שנמצאות שם כבר שנים, כמו ארוחת בוקר טבעונית, שבמרכזה חביתת קינואה. רוב הלקוחות, על פי אלירן, הם בכלל לא טבעונים. "לדעתי זה שאנחנו לא צועקים שאנחנו טבעונים גורם לזה שלפעמים אנשים שיושבים פה בכלל לא יודעים, גם אחרי שהם טועמים את האוכל. הם מגיעים כי יש אנרגיה טובה במקום".
בית הקפה חוזר בימים אלה לעצמו, אחרי המגיפה והמהומות שהעיבו על העיר. בהתאם, מצטרפת לתפריט הרגיל חלקת ספיישלים משתנה, קצת יותר פנסית, ובה מנות כמו כרוב ביין על ריזוטו שיבולת שועל עם קציפת עגבניות וקרם פרש משקדים, סלט ירוק עם אגוזי מלך, עלי קייל ויוגורט שקדים, או מנה קרה של קוסקוס עם דלעת יפנית וגרגירי חומוס.
"היה שקט של איזה שבועיים אחרי מה שהיה פה, כולם עזבו את העיר, אבל היום אני יכול להגיד שזה מאחורינו", סיפר, תוך שהוא משתף בתכניות העתידיות להרחבה. "תיכננו לפתוח מעדנייה טבעונית שכונתית, סמוכה לבית הקפה, אבל הקורונה עיכבה אותנו". עכשיו, הדגיש, הגיע הזמן ללחוץ על הגז. "זה לא עצר אותנו, היא תקום ותהיה".