אחת האמונות הגדולות, שלי לפחות, בכל הקשור לרשתות מזון היא ששום דבר לא דומה לסניף הדגל. התפריט הוא אולי אותו תפריט, אבל משהו בווייב מפריע וגם האוכל מרגיש קצת שונה, מה גם שסניפי משנה הם על פי רוב זכיינים. יודגש כי מדובר בתחושה סובייקטיבית ולא מדעית - חוויתי אותה במגוון מקומות, החל ממסעדות ועד מזללות פשוטות, אבל משיחות חולין הבנתי שאני לא לבד.
בשל כך, כשהציעו לי לגשת לסניף החדש של המוסד הירושלמי הוותיק "חצות", ניגשתי לעניין בחשש ועם דעה קדומה. אחרי הכול, מדובר במסעדה בת יותר מ-50 שנה. האם יש מקום להפיץ את הבשורה דווקא עכשיו? מצד שני, זו הייתה הזדמנות טובה לבקר במודיעין.
עבורי לפחות מודיעין הייתה עד כה עיר כמעט וירטואלית. היא שייכת לז'אנר "כמה מחבריי הטובים ביותר" - ובאמת, כמה מחבריי הטובים ביותר גרים בה, אבל אני חושב שביקרתי שם אולי פעם אחת בשנות ה-2000, וגם מהגיחה ההיא אני לא זוכר יותר מדי. הפעם הראשונה הייתה במסגרת השירות הצבאי בתחילת שנות ה-90, כשהשם הדומיננטי של המועצה עוד היה "רעות-מכבים", היא הייתה נפרדת ממודיעין ונשלטה על ידי אנשי קבע. אז היו סביבה בעיקר אדמות וסלעים, היום היא גדולה ומפותחת בהרבה, ועדיין נקודת ציון על כביש 443 בדרך לירושלים.
אני חייב להודות שהוכיתי בסוג של הפתעה. מודיעין היא אולי העיר היחידה בישראל שלא צריכה התחדשות. הכול לבן ומצוחצח, מרגיש ונושם טריות. קהל הטרוגני התקבץ ברחוב דם המכבים, בו ממוקם הסניף החדש של "חצות", בערב קיצי חביב ונסך עליו אווירה נעימה. זה בהחלט הרגיש כמו שינוי מרענן יחסית לצפיפות המיוזעת של גוש דן.
"חצות" מעוצבת כמו דיינר אמריקאי ישן - מטבח פתוח, שלט ניאון בצבעים של פעם, טפט של גזרי עיתונים עם קטעי ביקורת חיוביים על מסעדת האם, רטרו בקטע טוב. יש כאלה שלא אוהבים את הסגנון, עבדכם הנאמן בהחלט כן. מצד שני, בדיינרים יש ספות מרווחות ופה שולחנות צרים וצפיפות גדולה. פחות כיף. מדובר בסניף אקספרס שהוא הכלאה בין שני מקומות - כאמור, מסעדת "חצות" המפורסמת מירושלים וג'וזף המבורגר, בורגר בר שהוקם בעיר לפני כעשור. אישית, אני לא מסוגל להתמודד עם הרעיון של המבורגרים כשרים (אם כי יש כמה לא רעים, ועדיין, הסיכון לא שווה את הסיכוי), ולכן פניתי מיד לכיוון של חצות המקורית וביצעתי הזמנה פשוטה - נשנוש נקניקיות מרגז (32 שקל) ומנה עיקרית - מעורב ירושלמי בצלחת על מצע של חצי פיתה (50 שקל).
נתחיל בנקניקיות - על אף שגם בז'אנר הזה אני מעדיף את הטמא, הכשרות פה קיבלה חותמת שלי. הן היו מצוינות וחריפות במידה הגיונית ביותר ונשאבו לגרון בתאווה. הבעיה שלי הייתה עם המעורב. אני לא יודע אם זו הצפיפות שהשפיעה או העובדה שהלכתי כנגד כל מה שלימדו אותי ולקחתי מעורב בצלחת (מי עושה דבר כזה?) - הוא פשוט היה קצת משעמם. זאת אומרת, כן, זה היה מעורב ירושלמי כביכול לפי הספר ועדיין - משהו הרגיש חסר. הוא לא היה מתובל מספיק לטעמי, חלק מהנתחים היו גסים מדי ואכלתי אותו באותה מידת חשק שיש לי כשאני צריך לפנות את המדיח בבית. 92 שקל כולל שתיה לארוחה כזאת? נו, אתם יכולים לעשות קצת יותר עם הכסף שלכם.
זו לא הייתה חוויה רעה, אבל היא גם לא הייתה מספיק טובה כדי שאכריז על "חצות" כסיבה לבקר בדאון-טאון מודיעין. זה אולי הזמן לחזור לתאוריית סניף הדגל - זה פשוט לא אותו דבר. רוצים לאכול ב"חצות"? 44 דקות מפרידות בין המסעדה המפורסמת ברחוב אגריפס לסניף האקספרס שבו ביקרתי. תעשו את הבחירה הנכונה.
"חצות" - דם המכבים 53 מודיעין 077-7242011