יום השמפניה הבינלאומי: החג שאחרי החגים

כן, כן, גם לי קשה לחשוב על אחרי החגים. אני יודעת שיש מי שכבר מאסו במתכונת השישי - שבת, ואז שוב שישי -שבת, ולמרות זאת אני מודיעה כאן קבל עם ועדה, שאין לי בעיה עם שבועות שלמים שמורכבים מסופי שבוע. הדבר היחידי שקשה בקבלת פניו של מר-חשוון, הוא שאין שום חג ומועד באופק, לפחות עד הסילבסטר/ נובי גוד, ולא לרבוץ בערך חודשיים זו משימה קשה מאד לביצוע.

ניצלתי את אחד מסופי השבוע שחלו בתחילת השבוע כדי לשבת עם בקבוק יין, לחפש סיבות לחגוג ב"אחרי החגים" ולנעוץ ביומן אירוע חברים נוסף שאינו קשור למסורת. מתברר שב- 28.10 חל יום השמפניה הבינלאומי. "יום נפלא לכוסות שמפניה" סימנתי ביומן גוגל כפרפרזה על הסיפור של סלינג'ר, יום נפלא לדגי הבננה, רק בלי (אזהרת ספויילר) הקטע של המוות בסוף, ומיד שלחתי הזמנה לכולם: בואו לשתות לפני הבחירות ולפני שמתחילה עונת יינות הסתיו.

שמפנייה היא סמל החיים, המשקה הרשמי של המסיבות. אין שום סיבה לפתוח שמפנייה סתם ככה בבית אם אין איזה מועד לציין נכון? זה מוזר, ואני תמיד מרגישה מגוחכת, אז הנה מצאתי אחד כזה עוד ארוחת קונספט מבית היוצר שלי. תתמודדו.

מה נשתה? בקבוק של מואט ושנדו וינטג' 2013 שמחכה לי עוד מההשקה האחרונה. שתינו אחד ונותר לנו עוד אחד במארז ששמרתי לאירוע מיוחד. אף אחד לא התארס ולא נולד לו משהו בחודשים האחרונים, המסיבות האחרונות שלנו היו חצי קלאץ', וסוף סוף יומו המיוחד הגיע.

בקבוק נוסף שמחכה לי יפה על המדף, והאמת שהוא כל כך יפה שקצת התבאסתי לפתוח אבל בכל זאת - לא בתחרות יופי עסקינן, הוא 'ריינאר ברוט רוזה NV'. ריינאר הוא בית השמפניה הראשון בהיסטוריה שנוסד עוד במאה ה 18. השמפניות שלו מתיישנות במרתפים בין 4-10 שנים, והבלנדים המיוחדים שמשלבים שרדונה ופינו נואר הם משהו ייחודי ביותר. אגב, האריזה שלו אקולוגית ויש לו מעין "מעטפת" שניתנת לשימוש חוזר.

עוד בקבוק מקסים שאהבתי הוא של גואט הנרי, שטעמנו פעם ממש במקרה במסעדה בנווה צדק, סיפרו לנו עליו אחרי כשראו אותנו רבים על התפריט ואמרו לנו שהוא יתאים בול למה שהזמנו. אני התעקשתי שאני רוצה יין ולא בא לי מבעבע, אז קיבלנו שתי כוסות על חשבון הבית למנה הראשונה, ואחר כך כמובן שהזמנו בקבוק. הם לא יקרים מידי, ומתאימים לימים האחרונים האלה של סוף הקיץ.

כאמור, יום השמפניה תכלס יוצא בעיתוי ממש מושלם, אמרנו כבר, כמה ימים לפני הבחירות, כמה ימים אחרי היורה ולפני החורף, ושניה לפני שכל הבקבוקים האדומים שיש לי על המדף הופכים שוב להיות רלוונטיים בכוס. ולכל הצינים ששואלים בשביל מה לעזאזל צריך עכשיו גם יום שמפנייה, אני תמיד עונה בשאלה: יום המגבת יותר טוב? יום החומוס? או יום החתול? לפחות יש פה אלכוהול.