בירה וביס: אוהבים נקניקיות?

הנסיבות המקלות, למי שמחפש כאלה, יאמרו שאוקטובר הוא אוקטוברפסט, גם אם אתה רחוק ממכורתו כרחוק כיכר דיזנגוף ממינכן, וגם אם רשמית האירוע הסתיים בשלישי באוקטובר. חוץ מזה, יש לי יום הולדת באוקטובר, אז זכותי להחיל את החגיגה עד תומם של החודש ושל שעון הקיץ. שָייסֶה, מי צריך לנמק בכלל בירה גרמנית ונקניקיה.

אִילו משקאות התערבבו בסגל הדיפלומטי, משֹרת השגרירה הייתה מובטחת ל־ויינשטפן: מבשלת הבירה הפעילה העתיקה ביותר בעולם, שנמצאת בבעלות מדינת בוואריה ושייכת למשרד המדע הבווארי. ויינשטפן הקלאסית, שנחשבת לבירת קיץ, היא בירת חיטה בסגנון גרמני טיפוסי, שאינה מסוננת. אגב יחסים בינלאומיים, בישראל היא מחובקת מאוד, עד כדי כך שאנחנו - השתיינים המה־זה קטנים - נמצאים במקום השלישי בעולם בצריכת ויינשטפן לנפש.

ברמה הקולינרית, לשְמה התכנסנו על במה נכבדה זו, מדובר באחת שיודעת להתמודד. כבירת חיטה, היא מצמצמת את תחושת החריפות של הסועדים, ויכולה לחבור בהצלחה גם לתבשילים כבדים, למאכלים פיקנטיים ולמנות עזות טעם. כל הדרכים, אפוא, מובילות לביר גארדן הקרוב. קרוב הוא מושג יחסי. ברחוב ריינס, אמנם בשיפולי כיכר דיזנגוף במראה העכשווי והמוצלח שלה, אמנם סביב שולחנות עץ ארוכים, תל אביב אינה מינכן והאווירה אינה בווארית. ובכל זאת, האדם הסביר (לא שאני מכיר) מתרצה כשמונחת לפניו חצי ליטר ויינשטפן (34 שקל) בכוס הנכונה, במזיגה הנכונה, בגיזוז הגבוה המדויק. על תחתית של טובורג, אבל לא באנו להתקטן.

הריחות שלה פירותיים (כיווני משמש ובננה, לאפים מחודדים) והטעם קל, אבל לגמרי לא אנמי, ומאופיין במרירות נמוכה. זהו אחד ממפתחות ההצלחה שלה בקהל הישראלי, ואף שאצלי המרירות הטבעית צמאה למעט יותר, הבירה זרמה יופי גם בפי. הנקניקייה שחוברה לה יחדיו הייתה מינכן אמנטל בת 220 גרם (68 שקל), שהוגשה מעוררת תיאבון לצד צ'יפסונים דקיקים וטריים, "שוקרוט" שהיה יותר קווצת כרוב כבוש, וכמה קורנישונים, ידידיי הקטנים.

הנקניקיה נחמדה מאוד: שומנית כראוי, מתובלת באיפוק, אבל מוחשי. גבינת האמנטל שבקרבה הוסיפה לה עניין. הוסיפה לי עניין. הבירה, מצידה, אהבה את הנקניקיה ואת טעמיה הבולטים. היא הסתדרה גם עם הטעמים שמסביב - של הכרוב והצ'יפסונים ואפילו החרדל. הסתדרה ולא הסתחררה. כזו היא, ויינשטפן: נעימה לשתייה ונעימה כשותפה למאכל. אלה הם החיים. כדי לזכות בפופולריות כזאת, את חייבת להיות נוחה.

בראייה מדעית, ציבורית, אחראית: הפטנט הזה של הבירות - לנקות את הפה ולהכין לביס הבא - מוכיח את עצמו מפעם לפעם, מהתנסות להתנסות, בצד גילוי ההעדפה הגסטרונומית של כל בירה כשלעצמה. כמה מתגמל הוא העיסוק במחקר. כמה טוב שהסכמתי לקבל עלי את האתגר. וזהו העיקרון בסקרנות אינטלקטואלית: אף פעם אסור להיות שֹבֵע מדי.