השמש, המים, הטמפרטורה והסודות הקטנים: המדריך השלם לגידול ירקות ופירות בבית

ההודעה הרשמית על סיום טרפת הקורונה בעולמנו הובילה לאנחת רווחה גלובלית, אך גם לפרץ זכרונות נוסטלגי, ומעט רומנטי אפילו.

נכון, אנחנו מדברים על שנה-שנתיים אחורה במקסימום, אבל תודו שברגעים מסוימים אתם קצת מתגעגעים הביתה, ולשקט, ובעיקר להשכמת הבוקר שאחריה סדר היום שלכם הורכב מקצת "עובדה מרחוק", יותר קריאה ותקשורת עם בני בית מעט מוזנחים, והכי הרבה דברים שעושים עם הידיים.

כלומר, זוכרים איך ניסיתם לגדל עגבניות? ואת הטיול ההוא למשתלה? זה שאחריו הבטחתם לעצמכם לא לשכוח הפעם להשקות, ולהקפיד לא להרוג?

בגלל הזכרונות האלה, ובעיקר בגלל שאנחנו באמת בעניין, ביקשנו מאבי ומתן פיין, אבא ובן שמנהלים את "משק פיין" ומספיק נדיבים עם הידע שלהם, לתת לנו טיפים טובים לגידול ירקות ופירות בבית. בהצלחה, ובתיאבון!

עגבניות הן פרי יחסית קל לגידול, ומהוות מרכיב בסיסי בגינת ירק ביתית בקיץ, וברור גם שזאת לא גינת ירק אמיתית בלי עגבניה אחת או שתיים.

המפתח הוא למצוא את הזן שמתאים לגידול בגינה שלכם (וספציפית יותר - סוג האדמה שיש לכם בגינה). למיטיבי לכת, רצוי לעשות בדיקת PH לאדמה לפני השתילה ולאזן אותה במקרה והיא חורגת מ-6-6.8 PH, על מנת לוודא שהצמח מקבל את הסביבה האופטימלית בשבילו.

את העגבניה יש לשתול מסוף החורף ועד האביב, ממרץ עד מאי-יוני. הטמפרטורה האידיאלית לשתילה תהיה סביב 23 מעלות צלזיוס. לאחר השתילה מומלץ לחפות את האדמה מסביב לצמח על מנת למנוע צמיחת עשבים, רקב ולהרחיק מזיקים.

העגבניה זקוקה להרבה שמש בשביל לצמוח, לפחות שש שעות ביום. לכן, מומלץ לשים את העציץ שלה ליד חלון עם שמש ישירה.

יש להשקות את השתיל באופן קבוע, אבל רק כשהאדמה שלו התייבשה לגמרי. אפשר לבדוק את זה על ידי הכנסת אצבע לאדמת העציץ ולבדוק אם האדמה יבשה או לחה.

רצוי לקטוף את העגבניה כשהיא בשלה, אך מה שמיוחד בה הוא שגם אם נקטוף אותה לפני כן, היא תמשיך להבשיל על המדף (אך לא במקרר, שימו לב, וכאן יש לכם מדריך שמירת ירקות ופירות).

מבחינת טעם, הכי נכון לקטוף כשהעגבניה אדומה וקשה על השיח, ולהשתמש בה באותו היום. כשקוטפים מסה גדולה יותר של עגבניות, רצוי לקטוף בצבע חלקי ולא מלא, וזאת על מנת לשמור על חיי מדף ארוכים יותר.

מומלץ לרכוש שתיל מוכן (עדיף על קניית זרעים) ולשתול אותו בתקופת האביב-קיץ. רצוי לא לשתול בתקופת החורף כי הבזיליקום רגיש מאוד לקור, כך שיהיה מאוד קשה לגדל אותו.

כשנעצרת הצמיחה, מומלץ לגזום את קצה הגבעול לפני שיעלו עמודי פריחה, כדי לעודד צמיחה נוספת של הבזיליקום ולשמור על רצף גידול.

טיפ נוסף: ניתן לייצר ייחור לבזיליקום ולחסוך רכישה של שתילים. פשוט חותכים גבעול מהבזיליקום, מכניסים לכלי קטן עם מים, ממתינים 5-6 ימים עד שיוצאים שורשים, וכשהצמח משריש, ניתן להעביר לאדמה ולגדל את הבזיליקום בעציץ משלו.

מומלץ לקנות שתיל חציל מהמשתלה לתוצאה מיטבית, ולשתול בעציץ בנפח של 20 ליטר לפחות.

החציל אוהב חום, כך שרצוי להשקות עם מים בטמפרטורה של עד 25 מעלות צלזיוס לתוצאות אופטימליות.

בשלב הראשון לאחר השתילה, רצוי להשקות לראשונה לאחר 10 ימים. אם חם מאוד, אפשר אחרי שבוע, אבל צריך לשים לב לא להשקות יותר מדי ולשמור על אדמה לחה של כ-70% (לחות גבוהה יותר עלולה לפגום בשורשי הצמח). בשלב הפריחה, רצוי כבר להשקות בנדיבות.

העציץ של החציל צריך להיות בקרבת חלון עם שמש, ובכדי לקבל חציל עם עם טעם מיטבי, יש להקפיד על קטיפתו בזמן, כי חציל שנקטף באיחור סובל ממרקם פחות טוב.

בשלב הראשון, יש להנביט את הבטטה בצנצנת מים - נתקע בבטטה שני קיסמים ונעמיד אותה כשחלקה בתוך המים, אך רובה עדיין בחוץ. חשוב להכניס אותה פנימה כשהחלק התחתון השטוח יהיה בתוך המים, כדי שהשורשים יוכלו לגדול.

יש להחליף את המים כל כמה ימים לפני שהם נהיים עכורים, ולאחר כשבועיים, יגדלו ענפים באורך של כ-10 ס"מ או יותר. את הענפים עם השורשים נשתול באדמה באביב, באזור אפריל-מאי.

מומלץ להשקות את הבטטות לעתים קרובות, במיוחד בזמנים חמים ויבשים. לוקח להן שלושה-ארבעה חודשים לגדול, ואז - כשהן מספיק גדולות למאכל והעלים יצהיבו - ניתן לחפור אותן החוצה, או אפילו להשאיר אותן באדמה עד תחילת הסתיו, ולהוציא רק את הכמות שברצונכם לאכול.

ניתן לגדל אננס מצמח צעיר מהמשתלה, אך אנחנו נתמקד בגידול צמח אננס משלכם.

יש לחתוך את שושנת העלים במרחק 5 ס''מ מהפרי, ולשתול בעציץ עם אדמת שתילה לחה. תוך כשבוע שושנת העלים תחל להוציא שורשים. ברגע שיגדל לכם צמח אננס קטן, דרושה בעיקר סבלנות, מפני שאת הפרי עצמו תקבלו רק כעבור מעל שנה, בזמן הזה יש להקפיד על כך שהצמח יהיה במקום חם אך בנוסף לא לחשוף אותו יותר מדי לשמש.

רצוי לקנות שתיל מזן מסוים ולא לנסות להנביט מגרעין (כי אין דרך לדעת איזה זן יצא ואם בכלל). לעץ לוקח כ-3 שנים לפחות עד שיניב פירות, בהנחה שטופל כראוי לאורך התקופה, אז קחו את זה בחשבון בעת הגידול.

מבחינת השקייה, רצוי להשקות באופן מדויק. יותר מדי מים יובילו לריקבון של העלים, ומעט מדי מים יהפכו אותם לצהובים. ההמלצה היא להשקות עם טפטפות או באופן עצמאי על ידי בדיקת רטיבות האדמה מסביב לעץ.

שתיל האבוקדו צריך עציץ בנפח של לא פחות מ-30 ליטר (בשלב הראשוני). כדי לשמור על השתיל במיטבו רצוי למלא אחר הדגשים הבאים:

1. ליצור חורי ניקוז בעציץ
2. לשמור על אדמה לחה ולא יבשה
3. למקם את העציץ באזור החם ביותר והקרוב ביותר לאור השמש
4. להוסיף קומפוסט, דשן או הומוס לקרקעית השתיל, כדי לקבל תוצאות טובות יותר

ככלל - תפוחים אוהבים וצריכים קור, כך שרצוי לגדל אותם במקומות קרים. בארץ רוב התפוחים גדלים בצפון וברמת הגולן' ורק זנים בודדים וספציפיים שלא זקוקים לקור (כמו "ענה" ו-"זהוב") גדלים במקומות אחרים.

בנוסף, העץ חייב חשיפה לשמש ובלעדיה פירותיו לא יקבלו את הצבע ולא יפתחו את המרקם המוכר לנו, לכן חשוב מאוד שהעץ יהיה חשוף לשמש ככל הניתן בתוך הבית.

זנים רבים זקוקים לזן "מפרה" בכדי להפיק יותר פירות על העץ, אך יש זנים כמו: גרני סמית', יונתן וגאלה שיכולים להפיק פירות גם בלי עצים מפרים, והם גם המומלצים לגידול עץ בבית.

ככלל, רצוי למקם את השתיל בתוך עציץ גדול ככל הניתן, ולא פחות מ-30 ליטר. בתקופת החורף, בעת השלכת, רצוי לגזום ענפים יבשים ולקטום ענפים ארוכים מדי כדי למקסם את גידול העץ ככל הניתן, כך שלא "יבזבז" משאבים על ענפים מתים או כאלו שלא יכולים לשאת פרי.

ניתן לגדל סלרי מייחור - חותכים את בסיס אגודת הענפים (הגדם) בעובי של 2-4 ס"מ, מניחים בקערית מים כשהחלק העליון עם העלים כלפי מעלה ובמקום מואר, ותוך 14-30 יום יצמחו עלים ושורשים ואז ניתן להעביר לעציץ.

רצוי לשמור על טמפרטורה אידיאלית של 18-22 מעלות צלזיוס. בקיץ כדאי לשמור על אדן החלון, במקום מואר ככל האפשר, ולהשקות כל יומיים-שלושה. בחורף רצוי להשתמש במנורת גידול שתספק את "הלומינים" שהשמש לא יכולה לספק בתקופה זו, ולהשקות פעם בשבוע.

מומלץ "להתיר" את האדמה בעציץ בכדי שיהיה מעבר אוויר קל ותקין לצמח. אפשר לעשות את זה עם סכין/מזלג על ידי חירור האדמה.

משק פיין מציע תוצרת חקלאית טרייה ומובחרת, ישירות מהחקלאי לצרכן, בתוך האנגר תעשייתי ענק. שני סניפיו פועלים בחוצות שפיים ובגבעת עדה