בתור חובבת כדורגל שסידרה מחדש את כל לו"ז העבודה שלה לפי המשחקים החשובים של המונדיאל, אני חייבת לציין שגמר ליגת האלופות שיתקיים בע"ה בשבת הקרובה בין מנצ'סטר סיטי לאינטר מילאן, הוא אחד הפחות מרתקים בעיני. בשמינית הגמר עוד הספקתי להיות בפריז, לצרוח למסי, לאמבפה ולניימאר, לשתות מלא בירות ללא אלכוהול באצטדיון ולהתמסטל למוות רק מההתרגשות.
מה קרה מאז? לצערי כל הקבוצות האהובות שלי עפו והנה הגענו לגמר שמעניין אולי את אוהדי הקבוצות הללו, או את הפריקים של ליגת האלופות שמושחתת על ידי בעלי הון מהאמירויות, אותי, אני מודה, זה פחות מעניין.
ובכל זאת, יש לי מזל שכל החברות הטובות שלי (אלה שהכרתי במונדיאל 2018 ומאז אנחנו משפחה), לא יפספסו משחק כדורגל גדול כלשהוא כי תכלס זו הזדמנות שלנו להזמין סושי או פיצה פפרוני, להתפרע על שתייה ולהוציא את העצבים על הטלוויזיה, על השופט ועל ה-VAR.
לא שצריך תירוצים כדי לשתות, אבל אתם יודעים, לפעמים לא נעים לנו להגזים. כעורכת התוכן האלכוהולי של החבורה, אני תמיד בונה את תפריט השתייה לפי קונספט, זה מה שמצפים ממני. הפעם נשים ראש בראש את אנגליה מול איטליה ונראה בסופו מי תנצח לא רק על המגרש.
מחצית ראשונה: בירה וג'ין
נתחיל במנצ'סטר, העיר שרק כשעוברים בה כבר מריחים בירה מכל פתח ניקוז. כשאני באנגליה אני תמיד שותה בירה לפני בכלל שאני מתחילה לטעום דברים אחרים. אני תוהה אם אי פעם ראיתי בריטי שותה מים, ואני חושבת שלא. כמובן שגינס (למרות שהיא בכלל מאירלנד) היא משקה שהתחבב עליי מאד בשנים האחרונות, אבל אני מעדיפה לשתות גינס מברז ולא מפחית. וגם, קונספטואלית, מנצ'סטר סיטי היא לא "בריטניה הגדולה".
את המחצית הראשונה נתחיל בנשנוש קליל ובמשהו לחמם את הגרון. בירה היא תמיד אופציה נהדרת, בעיקר IPA אנגלית קלאסית כשיש כדורגל. יש הרבה בירות מעניינות בשוק בתקופה האחרונה אבל אני רוצה להתעכב רגע על אחת ישראלית, 'המשתה' של מבשלת שקמה, בירת הקראפט שמיוצרת משמרים בני 3000 שנמצאו בכלי חרס באתרים ארכיאולוגיים. למה דווקא היא? כי זה הכי "אולד מייד" שאני מכירה למרות שהיא כחול לבן. וחוץ מזה, הזדמנות לדרוש את המנדט בחזרה.
ובכל זאת, אם נהיה רגע אותנטיים. חבר הזמין לא מזמן מארז של הובגובלין IPA בירה אנגלית קלאסית חזקה שמתאימה למוד כדורגל, ואגב גיליתי שהיא יוצרה לראשונה כבקשה מיוחדת של בעל פאב לחתונת בתו. אני אוהבת סיפורים מאחורי משקאות, וזה כבר שבה אותי.
עוד בוואלה!
הכי אנגלי שיש
אי אפשר לומר אנגליה בלי ג'ין. יש המון מותגי ג'ין מוכרים וטובים שניים מהם: בלום ואופיר (עם דגש בפ') הם משהו שלא כולם מכירים (אני למשל הכרתי רק לא מזמן) וממש מומלץ לנסות אותם עם טוניק. לחובבי הז'אנר יש גם מהדורה חדשה של הנדריקס בשם "פלורה אדורה" שיצאה לא מזמן, טנקרי, בומביי, גנפאודר, מה שלא תשתו, רק אל תעשו את הטעות שלי, ותדאגו מראש למספיק קוביות קרח.
מחצית שניה: קיאנטי
המחצית השנייה תוקדש לאיטליה. אינטר ממילאנו היא קבוצה שאין לי רגש אליה אבל מילאנו היא אחת הערים הנפלאות באיטליה שאמנם נחשבת בירת האופנה, אבל היא גם בירתו של מחוז לומברדיה, שהוא אזור יין נפלא.
אם זו הייתה נבחרת איטליה במונדיאל, אולי הייתי משקיעה ופותחת בקבוק אמרונה שווה יש לי במקרר היין ושעולה לדעתי כמעט 600 שקלים, אבל זה בסך הכל אינטר מילאן והכדורגל הוא לא העיקר.
שני בקבוקי קיאנטי בתפריט (כמו: לאונרדו קיאנטי, ברנקאיה קיאנטי, פיצ'יני קיאנטי ועוד ועוד) יעלו לכם כמאה שקלים. זה יין כייפי ביותר, סופר קלאסיקו של איטליה, נראה לי שאין מי שלא יאהב אותו והוא תמיד הולך טוב עם פיצה.
אלטרנטיבה מקומית
אם החיבור הזה לכדורגל לא עושה לכם את זה, יש אלטרנטיבה לחובבי היינות המקומיים. Pop up wine bar הוא מיזם חוויתי מבית היוצר של היזם והמפיק אייל נאור, שמארח ב"חדר פרטי" שבבניין פנורמה (בן צבי 84 תל אביב), יקב אחר מדי שבוע.
