הקיץ בפתח, עונת הרחצה כבר נפתחה, ואיתה גם אחד הבילויים האהובים על כולנו - ביקור בחופי הים, השזור בתלונות על מחירי האוכל והשתייה במסעדות ובקיוסקים.
השנה, על רקע ההתמודדות הכאובה של אזרחי ישראל עם יוקר המחייה, נדמה כי הביקורות החלו מוקדם במיוחד, והמסעדנים מתמודדים עם הטענות כבר עתה. חלקם מרגישים מותקפים על לא עוול בכפם.
נדמה שאין עוררין על כך שבילוי בחוף הים, שאמור להיות "עממי", התייקר בשנים האחרונות. חנייה, מיטות שיזוף, שמשיות או כסאות נוח - המחירים של כל אלה נמצאים במגמת עלייה. עם זאת, לפחות בכל הנוגע לעלות המזון במסעדות, נדמה כי באופן טבעי האצבע המאשימה מופנית כלפי המסעדנים ובעלי העסקים. אבל האמת שונה לחלוטין.
כמי שמייצג מאות מסעדות ומסעדנים, אקח אתכם מעט אל מאחורי הקלעים. ענף המסעדנות בישראל נראה אולי זוהר ורווחי למי שמביט בו מבחוץ, אבל למעשה הוא תחרותי מאוד ומתאפיין בשולי רווח נמוכים יחסית, הנעים בטווח של 3-5%, ומסעדות רבות נמצאות בסיכון יומיומי לשרידותן. מדובר בתחום שואב ואינטנסיבי, המצריך עבודה יומיומית קשה וסיזיפית מסביב לשעון, עיסוק נרחב בביורוקרטיה ורגולציה, ומרדף בלתי פוסק אחרי ספקים, לקוחות וכוח אדם.
כך, מסעדן הזוכה במכרז להפעלת מסעדת חוף נאלץ כיום לשלם לערייה או לרשות המקומית סכום הנע בין 150 אלף שקלים ובין 400 אלף שקלים מדי חודש. מעבר לכך, נגבים ממנו היטלים נוספים כמו אגרת היתר לילה, אגרת שולחנות וכיסאות ואגרת היתר חוף. את כל אלה, אגב, העירייה גובה לא רק בקיץ, אלא גם בחורף.
לסכומים האלה יש להוסיף הוצאות רבות כמו דמי שכירות, תשלומי ארנונה, העסקת עובדים מקצועיים וכדומה. מעבר לכך, עלויות חומרי הגלם עולים כל הזמן, וכמו שאתם משלמים יותר על המוצרים שאתם רוכשים בסופר, כך גם המסעדנים. כל אלה מגיעים לסכומים אדירים של מיליוני שקלים.
לידיעת המתרחצים: המסעדנים, ששורדים בקושי, אינם אשמים בהתייקרות המחירים. במצב הנוכחי, ולאור ההוצאות הרבות המוטלות עליהם, פשוט אין להם ברירה אלא לנקוב במחירים האלה. גם במצב הנוכחי הם צריכים למכור אלפי נקניקיות בלחמנייה, שניצלונים וצ'יפס או פיצה כדי להתקיים.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות? ראשית, שכל אחד מהגורמים הקשורים יידע לקחת אחריות על עצמו. הרשויות המקומיות לא יכולות לגבות סכומי עתק מחד, ולהאשים את המסעדות בעלויות גבוהות מאידך.
אני משוכנע, למשל, שאם הן יכריזו על הפחתה של 15% בתשלום החודשי של מסעדות החוף, אלה תהיינה מוכנות להפחית את המחיר לצרכן. בדומה לכך, שיעורי הנחה דומים שיינתנו על ידי הספקים השונים יגולגלו גם הם להפחתה במחיר. כך נכון גם לגבי תשלומי חשמל, מים וכיוצא בזה.
חשוב להבין שפרט לצרכן, המסעדן הוא האחרון בשרשרת המזון - וכנראה זה שמרוויח הכי פחות. לכן, להאשים את המסעדנים ביוקר הבילוי בחוף הים זה כמו להאשים את הצרכנים עצמם.
עו"ד עמית גרוס הוא שותף מייסד ומנהל מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'. הוא מייצג מסעדות ומסעדנים רבים, ובהם קבוצת R2M של רותי ומתי ברודו, רשת קיסו-פה, אגאדיר, ג'ירף, קבוצת משייה ואת עמותת "מסעדנים חזקים ביחד"