לפתח הר הגעש: יינות מהאיים הקנריים

זה כמה שנים שאני מפלרטטת עם האי הספרדי הגדול בשרשרת האיים הקנאריים, הלא הוא גראן קנריה, שהפך בשנים של לפני הקורונה למעוז נופש אטרקטיבי, ובשנים שאחריה למקום שמושך אליו לא רק הרבה תיירים, אלא גם נוודים דיגיטליים שמצאו שם נחת, שקט נפשי וים. אלא שבגראן קנריה יש לא רק חתיכים, ומזג אוויר מושלם גם בחורף, אלא גם מורשת ייצור יין עשירה ומגוונת, שנמשכת מאות שנים על אדמה וולקנית וסוערת.

מכיוון שאני כאן בענייני שתייה, החלטתי לשים לרגע בצד את הריזורטים והביקיני ולהתמקד בעיקר. יין. האקלים הייחודי של האי, בנוסף לקרקעות הוולקניות העשירות בו, יוצרים תנאים אידיאליים לייצור יינות ייחודיים ומינרליים שאין בשום מקום אחר בעולם.

כל ההקדמה הזאת נועדה קודם כל כדי לדרבן את עצמי לנעוץ את סיור היין הבא שלי בגראן קנריה, אבל בעיקר כדי להכיר לכם את אחד היקבים המובילים והמעניינים באזור. אני מדברת על יקב בודגאס BENTAYGA שהפך ליעד חובה עבור חובבי יין וחובבי טבע כאחד בעיקר כי הוא ממוקם במקום הגבוה ביותר באזור, יותר מ-1000 מטר מעל פני הים. מי שביקר בו מספר שזו חוויה שמשלבת לצד היין גם נוף מושלם וממכר, ומרכז מבקרים עם האנשים הכי חמודים בעולם, לכן מגיעים אליו לא רק חובבי יין.

אמנם עוד לא הייתי שם בעצמי, רק קבלתי המון המלצות מחברים, אבל שני בקבוקים של היקב מסדרת 'אגאלה' ( הכרם הגבוה ביותר של גראן קנריה, בגובה 1,300 מטר), נחתו על שולחני לפני כמה ימים לאחר ביקור של המשלחת הקנארית בישראל. המשלחת המקסימה, אותה כבר פגשתי מספר פעמים בשנים האחרונות, מקפידה להגיע ארצה כמעט מידי שנה כדי לחבור דרך מובילי דעת קהל לקהל הישראלי האנין, הפודי וחובב האטרקציות, מתוך אמונה שיש הרבה במשותף לישראלים ולקנרים. בגדול הם צודקים, להם יש את כל מה שלנו אין, ולנו יש געש מסוג אחר.

יינות אגאלה מתהדרים מתוצרת של ענבים מכרמים הממוקמים בגובה רב. היקב ממוקם על מורדות הרים געשיים, (אחד הכרמים ממוקמים ממש בתוך לוע הר געש), מה שיכול לשפר את איכות ואופי היינות בשל תנאי השטח והאקלים הייחודיים. הכרמים הגבוהים ביותר באי נמצאים בדרך כלל בגבהים שבין 700 ל-1300 מטר מעל פני הים, מה שהופך את הגפנים לעמידות יותר בפני זיהומים.

אגב, ביקב מקפידים להשתמש בשיטות ידידותיות לסביבה, כמו חיסכון במים דשנים אורגניים ומקורות אנרגיה מתחדשים, כדי למזער את השפעתה הסביבתית ולשמור על המערכת האקולוגית העדינה של האי שהשקט בו שוכן לצד הסערה.

כמו שחבר אמר לי לגביו: "זה אקזוטי, ובקבוק אחד ממש לא מספיק פה". מזל שהוצאתי עוד אחד מהשקית וקיררתי אותו מעט לפני כן. במקרה של הבלנד הגעשי המינרלי הטעים הזה, מדובר ביין אדום ששווה לתת לו בוסט של קירור.

זהו בלנד אדום מזני ענבים מקומיים (baboso negro, vijariego negro ,(tintilla שגדלו בגובה רב (במקרה זה 1175 מטרים מעל פני הים). למי שרגיל למרלו, קברנה סוביניון או סירה, מצפה הפתעה מפתיעה בחך וגם באף. יין קולינרי, עמוק ועשיר בטעמים אבל לא מכביד. אם תהיתם, הוא מאד שונה מהספרדים הקלאסיים המוכרים.

בלנד לבן מהזנים המקומיים Vijariego Blanco, Albillo מקטיף ידני. גם הוא כמו היינות הלבנים הטובים ביותר מאזור האיים הקנרים הם מכרמים בגובה רב, במקרה ספציפי זה מהגבוהים בספרד. מדובר יין לבן יבש עם חומציות מאוזנת, שחברה שחזרה מהאיים הגדירה אותו: כלבן הטוב ביותר שקיים באזור.

הוא רענן וקיצי ומתאים מאד לאקלים שלנו במיוחד בארבעים מעלות חום מצד אחד, ומנגד יש בו עומק, מינרליות וטעמים מורכבים בסיומת, שממחישים שכל דבר שיושב על געש, סופו להתפרץ מתישהו. עדיף שזה יהיה יין.