כיאה לכל מוסד אוכל רחוב שמכבד את עצמו, ובניגוד בולט למגמות המודעות העצמית שפשתה במזללות המודרניות שלנו בשנים האחרונות, ארז עינב ראה את הלקוח המפורסם שהגיע לאכול אצלו ב"שווארמה ירושלים" בעיר הקפריסאית לימסול, ומיהר להתחבק, לתעד, ולפרסם.
וכאן - שווארמה שלא צריכה פרובוקציה
לא ברור לעת עתה אם התמונה הזאת תמצא את עצמה על לוח הסלבס של השווארמיה הישראלית-קפריסאית. לא ברור גם אם יש כזה ואם המנהג מחזיק גם מעבר לים. ברור לחלוטין, אבל, שהתמונה עשתה מספיק רעש בשביל שהרשת תגיב, ותשתולל.
ככה זה כשהלקוח שלך הוא איתמר בן גביר.
חיבוק המריבה. עינב ובן גביר
"גם בן גביר אוהב שווארמה", כתב עינב בפשטות מעל האימג' שמציג את השר ואת מקורבו חנמאל דורפמן. כתב, ולא ידע עד הסוף לאיזה שדה מוקשים הוא נכנס.
התגובות הרבות, והמקוטבות כמובן, נעו בין גועל הדדי, איחולים שהם הרבה יותר מגועל (קלקול קיבה, מישהו? שיפוד אנושי? ישיבה ממושכת בשירותים? האנשים לא חסכו בגרפיקות, בשאיפות, בתקוות ובתפילות), ואז תגובות-נגד, אינספור הטיות של "חמוצים" מבית ראש הממשלה המגבש של כולנו, ומה שהפך מהר מאוד לקטטה מילולית דוחה, כנהוג היום במקומותינו. כל מקומותינו כולם, גם אם הם בלימסול.
תיקון פוליטי. עינב עובר צד
עינב עצמו, שקיבל חיזוק מקולגות קולינריות ובשלב מסוים נתפס כמישהו שנהנה מהמהומה, העלה פוסט נוסף, ובו "הוחלף" בן גביר ביו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. "תוקן", הדגיש במילה אחת".
גם התמונה הזאת תפסה ויראליות באופן טבעי, והפכה במהירות דומה למרעה שעליו כולם רבים, וכולם נהנים לסבול, ולהרוס את הדשא. "אוכל טעים, טעים לכולם - מימין ומשמאל", היטיב לסכם אחד הגולשים. הלוואי.