קצת קשה לדמיין את זה היום, אבל עד לפני שנים ספורות הסתדרנו בלי שירותי משלוחים ממוסדים ממסעדות. אתרים היו גם היו, אבל השיטה קרטעה קשות. היית רוצה משלוח? חכה שעה, לפעמים גם יותר, שלא לדבר על כך שרוב המקומות בכלל לא היו נגישים.
לכל הטורים של "רוזי הטועם"
הפריצה של וולט בישראל קיבלה דחיפה עצבנית בזמן הקורונה, והיום כבר ניתן לומר שמי שלא במשחק כמעט לא קיים. כל זה עוד לפני שדיברנו על השירותים המתקדמים יותר, כמו חנויות המרקט והדלי למיניהן, שמביאות לפתח הדלת שליח עם קוטג' חמישה אחוז, שרימפס קפוא מקולף וקלמר עם נצנצים.
השירותים של וולט ותן ביס שינו את החוקים כשפתרו בעיה לוגיסטית ונתנו ערך מוסף עצום לבתי עסק, שהתבססו לפני כן על הגעה למקום ועל טייק אוויי. חלקם ויתרו מראש על משלוחים, אחרים ביצעו אותם באופן לא משכנע. ואז צץ ז'אנר מעניין - מזללות חדשות שנשענות על מודל עסקי "הפוך". קודם כל המשלוחים, רק אחר כך הקהל הפיזי.
איני יכול לומר בוודאות של 100% ש"הבוטקה" בכפר סבא הוא אחד מאלה, אך יש לי את כל הסיבות להאמין שכן. המזללה ברחוב טשרניחובסקי נמצאת מאות מטרים בודדים לאחר הירידה מכביש 4. היא יושבת על הכביש הראשי, ללא חניה פרונטלית (אם כי לא צריך להכיר את האזור כדי לאתר את החניון הענק הסמוך אליה), מוסתרת על ידי צבא שמשיות ובלי שילוט הנגלה לעין מהרכב.
זה בדיוק מקום של פה לאוזן או של שיטוט באופציות של וולט. הוא קם לפני מעט יותר משנה, כשהסינרגיה בין המסעדות לאתרי המשלוחים כבר הייתה מוטמעת, מה שמאשש את התיאוריה ולפיה ההתמקדות בלקוחות וירטואליים כעוגן עיקרי הייתה מתוכננת מראש.
אם לא די בכך, אינדיקציה נוספת היא התפריט של הבוטקה - הרבה סוגי בשר ועוף בפיתה, בפרנה, בצלחת יחד עם שקשוקה, המבורגר, חומוס, סלטים, סביח - מבחר עשיר שנועד לעורר את יצר ההתלבטות של אלפי העובדים שמבלים מול המחשב באזור. רק היו חסרים סושי ופיצה כדי שזה יהפוך לקיוסק כל-בו של מהגרים במרכזי ערים במערב אירופה.
הגעתי לבוטקה בעוד אחר צהריים חם של תחילת אוגוסט. המקום היה ריק, אם כי זיהיתי את הפוטנציאל העצום שבו. הוא נעים למראה, נקי ושטח החוץ שלו רחב יחסית לגודלו. תוסיפו את העובדה שבניגוד לתל אביב, חיפה או ראשון לציון, פה אין בעיית חנייה, ותקבלו תחנת עצירה עם נקודת פתיחה טובה למדי.
הסתפקתי בהזמנה צנועה יחסית לאחר התלבטות שארכה קרוב לעשר דקות, והלכתי על קבב אנטריקוט בפיתה (45 שקלים) ומנת צד של תפוח אדמה מדורה (19 שקלים). נתחיל בחלק הפחות טוב דווקא - תפוח אדמה מדורה הוא מוצר שקל יחסית להכין, אבל אסור לו לצאת רטוב מדי, ופה הבוטקה לא פגעו בול במטרה, מאחר שהיה קצת מושי ולח מדי לטעמי. זה לא היה רע, אבל גם לא מושלם.
הפיתה עם הקבב, לעומת זאת, הייתה סיפור אחר. אמנם הכמות של הצ'ימיצ'ורי נראתה לי מוגזמת תחילה, אבל כבר בביס הראשון הבנתי שנפתח פה רומן. הקבב היה עשוי במידה הנכונה, הפיתה רכה ונימוחה וכל המרקם כולו נתן תחושה טובה. בסוף, יצאתי מרוצה.
אז כמ"א יצא?
מדד כמ"א (כמות-מחיר-איכות, מ-1-10) מוצא את עצמו בכל פעם מתמודד עם פרמטרים חדשים. למשל, בכל הקשור למקוריות יש לי פינה חמה בלב ל"בוטקה", שראה את הגל של וולט נישא אל-על, הרים גלשן ורכב עליו בלי יומרות מיותרות. זה לבד מוסיף לו חצי נקודה.
בכל הקשור לגזרת האוכל, אני לא יכול להגיד שזו הייתה חוויה מיוחדת, אם כי לא הזמנתי יותר מדי. מה שכן, זו בהחלט הייתה התנסות חיובית וטעימה, עם כמות יפה במחיר הוגן - ציון 8.
ניכר שבבוטקה האמינו בלעשות את הדברים פשוט - מבחר גדול של אוכל לא מתוחכם אבל טעים ויעיל, עם יומרות צנועות להפוך לבסיס האם של רעבי ההייטק של כפר סבא-רעננה. העובדה שהזמנתי רק פיתה ומנת צד אחת, כשבנוסף אני גר מחוץ לטווח המשלוחים, מעודדת אותי לחזור. נראה שכך אכן אעשה.
הבוטקה, טשרניחובסקי 14, כפר סבא