כמעט חודש של לחימה ביישובי עוטף ישראל (לא, הוא לא מתחבר לשם עוטף עזה, ודי בצדק) וגל גולן ממשיך להיכנס עם אביו מרדכי מדי יום לאזורי הכוורות הסמוכים לגבול, ולעבוד. אני כמובן תוהה, והוא כמובן לא מבין את התהייה. "אין ברירה, אסור להוריד את הרגל מהגז, עד השקיעה. גם ככה נשרפה לנו כבר שעה אחת". נשרפה שעה, אתם מבינים? בגלל שעון החורף כמובן.
"מחבלים ניסו להיכנס לבית שלי, רעדתי כולי": רגעי האימה של אור יוסף | העוגיות של רחל מאופקים הצילו חיים, ושברו את הרשת | "תנו להם בראש": עולם האוכל נכנס מתחת לאלונקה | 2,000 ארוחות שנשלחו מת"א לחיילי צה"ל נזרקו בגלל כשרות | איזה אוכל מנחם את הישראלים עכשיו? הציוץ ששבר את הרשת | אייל שני ביקש לסייע ליולדות בעזה, והטריף את הרשת | הבמבה, הקולה והטירוף של המים: כשפיקוד העורף הלחיץ את ישראל
"הלב של כל אמא": חמ"ל הגלגולים שחילק 10,000 קובה לחיילים | עם הלוחמים, על מדים: גם אסף גרניט גויס למילואים | מה יש בתוך מנת קרב של חיילי צה"ל? | לאט, שקט, שפוי: מקומות שחזרו לעבוד | החלום שלה על טיול אוכל בישראל הוגשם. זה מה שהיא מספרת *עכשיו* | המילואימניקים עזרו לה לנקות. היום היא החזירה להם, בגדול | "בני ז***ת, יש מישהו בבית?": קלארו חוזרת עם דמעות בעיניים | "רצח חפים מפשע, ישראלים או פלסטינים, כואב לי באותה מידה" | מגן דוד גדול, לב ענק: עידן חבסוב לא עוצר בחלות | חרם ערבי על החומוסיה המפורסמת?! הישראלים הגיבו, בגדול
הוא מסביר את התהליך בפשטות רגועה. "ברגע שיש טיפה שקט, אנחנו נכנסים פנימה, אבא שלי ואני. אנחנו מעדיפים לעשות את הדברים המסוכנים בעצמנו, ולהשאיר מאחור את הפועל שלנו, שלא יסתכן. התקופה הזאת קריטית כי עכשיו בדיוק מחליפים מלכות. זאת העונה".
מכוורת מרדכי גולן הוקמה ב-1982 על ידי האב, והבן הצטרף אליו לאחרונה, לאחר שעזב את עבודתו כטכנאי רנטגן בבית החולים סורוקה. הרעיון היה להקדים את מה שנראה ככניסה צפויה למדי לעסק המשפחתי, ולהרוויח עוד כמה שנים לצד אביו, לאחר סדרה מצערת של אירועי לב שעבר.
"אם מישהו יפגע בילדים שלי, אני פאקינג אהרוג אותו": השף האמריקאי שעלה על מטוס לישראל | ב-1973 העוגיות האלה הצילו את ישראל. עכשיו הן חוזרות | בעתיד הוא יהיה בטופ של ישראל. בינתיים הוא "בצפון הרחוק" | ממשיכים לנגן, גם על הטיטאניק: TYO לא עוצרת | "להראות להם שעוד לא גמרו על המקום הזה": החוסן הלאומי של קפה קדוש
"עזבתי הכול ובאתי, ברור", שיחזר באותה פשטות, והמשיך משם לתיאור ריטואל האזעקות במהלך העבודה. "כחמישים אחוז מהעסק שלנו נמצא בעוטף, וכשאתה נמצא בשטח, עם כל הרעש והעבודה והבלגן, הצבע האדום עוד לא מתחיל וכבר יש בום. אתה מעמיס כוורות, ופתאום רואה פטריה, אז רק ככה אתה מבין שאתה כנראה באמצע מטח, ונשכב על האדמה, מחכה שיעבור, וממשיך".
גולן ותוצרת המכוורת - דבש הדרים ודבש אבוקדו, דבש ינבוט ודבש חמניות ועוד כמה סוגי דבש מסקרנים וגם שיכר דבש מסקרן לא פחות - צפויים להגיע ביום שישי הקרוב (3 באוקטובר, 9:00) ממושב גילת שליד אופקים לשוק צפון-דרום של הדליקטסן בתל אביב, כשמאחורה, על הנגרר, ירקות אדמה של חבר קרוב ממושב זוהר.
המיזם, שנועד לתמוך בחקלאים וביצרנים, יתווך ללקוחות ללא פערים ירקות ופירות, יין ובירה, שמן זית וממרחים, ריבות, רטבים, תזקיקים ופרחים - כשכל ההכנסות יילכו ישירות ליעדן הטבעי.
"אנחנו מזדהים עם הקושי שהם חווים", הסבירה רותי ברודו, "ורוצים לשלב איתם ידיים, לחזק אותם ולתמוך בהם".
"באמת צריכים את זה". שוק צפון-דרום
לבד מהמכוורת, כינסה מרב סריג בקומת הקרקע של בניין פנורמה (שהיא גם חנות המפעל של הדליקטסן) את כל טוב הארץ מצפון ומדרום.
יהיו פה, בין היתר, זוטא מהגליל עם חמאות, מוצרי מזווה ואלכוהול, עידן הפרי מבצת וממתקי הפירות המצוינים שלהם, וכן לגעת בשדה של דור פינטל ועמית אבישר, עם ליקוטים משדות שפונו בצפון בעקבות הלחימה, ובהם אבוקדו אטינגר ללא ריסוס, תפוח פינק ליידי, גויאבה אדומה, ענבי קרימזון, תרד טורקי, חסה לאליק הידרופונית ותפוח אדמה ראטה.
מהדרום יצטרפו מועדון יקבי וכרמי הנגב, בירה אייסיס ממושב דקל, משק 87 מגילת עם שמן זית מופלא, ואת חבריו של גולן ממשק ג'אווי, על הברוקולי והמנגולד והחסות שלהם.
"נקלענו למשבר לא קטן, זה יעזור לנו מאוד, אנחנו באמת צריכים את זה", הודה תוך שהוא מספק פתח אופטימי מרשים. "נעבור גם את המשוכה הזאת. אין לנו ברירה. רוב המכוורת שלנו מבוססת על האבקה לחקלאים. הם עדיין עובדים והם סומכים עלינו ותלויים בנו. נתנו להם את המילה שלנו, לא ניתן לאף אחד להרוס אותה עכשיו".
שוק צפון-דרום של דליקטסן, קומת הכניסה של בניין פנורמה, דרך בן צבי 84, תל אביב, שישי, 09:00-14:00