כמו כל דבר בחיים, גם התזמון של מיזומי הורכב מהרבה חלקים נעים, גורמים בלתי תלויים וצירופי מקרים שחלקם אומלל (מלחמה, ברור) וחלקם האחר משמח (חיבור אנושי חם, גם כן ברור).
תשומת הלב נמשכת ישר להיותה "היפנית הראשונה באזור הצפון", אבל הראש יודע שהצפון המדובר הזה הוא אזור גדול, ושלא חייבים להכפיף אותו תמיד לכותרות. במקום זה, אפשר פשוט ללכת על מה שנראה מהצד כ"יפנית שבדרך כלל נפתחות כמוה בתל אביב, והפעם בחרה להתמקם על שפת הכנרת ולספק לתושבי האזור את התירוץ המושלם להישאר במקומם, להפסיק לפזול למרכז וסוף סוף לקבל את חווית הקיץ האולטימטיבית".
כותרות, אתם יודעים, לא באמת חייבות להיות קצרות. עדיף במקום זה שפשוט יספרו את הסיפור.
והסיפור הוא מיזומי (ימה ביפנית), מסעדה יפנית באזור חוף שלדג של הכנרת, שמחברת את מתן בל עם האחים נאור ונדב דיין לכדי משולש פעלתני, טעים, ובעיקר מפרגן.
"רציתי מאוד מסעדה, וקיבלתי הרבה מאוד הצעות לאורך השנים, אבל הרגשתי שאני מוכן רק עכשיו, ורק להם הסכמתי להגיד 'כן'", סיפר בל, "מסתבר שבחרתי את השותפים הכי מתאימים לי, ולמסעדה".
הדיבור הזה אמנם מתרחש בתקופת ירח הדבש של מיזומי, אבל לפחות הוא הדדי, ועדיין נדיר במקומותינו. "אנחנו עובדים עם מתן מעל שנה", הסבירו האחים דיין, "שיפצנו וסידרנו ועשינו התאמות עד שיצאה מסעדה יפנית קלאסית. הרקע שלו מפואר, הוא עושה אוכל לעילא ולעילא, ברמה שאין כמוה בארץ. ברצינות".
בל, "אוטודידקט", כהגדרתו, למד את רזי המטבח המורכב בטוקיו, בקיוטו ובאוסקה שביפן. "טיילתי הרבה ואכלתי הרבה, והקפדתי לקיים את המנטרה שלפיה כדי לבשל טוב, צריך לאכול טוב", הסביר.
הוא עמל בשנים האחרונות על אינספור ארוחות פרטיות בבתים נחשבים וידועים, עד שהתמקם על שפת האגם. "לא נולדתי עם סכין ומזלג בידיים. להיפך, נכנסתי לזה לגמרי בטעות. הייתי לוחם בצבא, נפצעתי במבצע 'עמוד ענן' ומשם נכנסתי למטבח וגיליתי שאני אוהב לבשל", שיחזר, "לגמרי במקרה התגלגלתי למסעדה אסיאתית, ובגלל שאני טיפוס מאוד 'היפר', משהו בשקט ובזון, ובעובדה שאתה צריך לעשות הכול בצורה מוקפדת ונקיה, משך אותי וקיבע אותי".
התפריט מנסה לכנס את כל העקרונות הללו לכדי חגיגה יפנית-ישראלית. יש בו ראשונות כמו חציל ברוטב מיסו,סאקה ומירין, רביולי מלפפון ו"בטרה אררה מאגורו" (אורז סושי צרוב ועטוף בפניני אורז, טרטר טונה אדומה, איקורא, עירית, איולי יוזו, טוגראשי ורוטב פונזו), אגף ניגירי מוקפד אך מודרני (טונה אדומה וכבד אווז, למשל, או ניגירי פילה בקר) וגם סלטים וסשימי.
אחריהן, מוקדש חלק נפרד לטרטר והבטחת הסושי מתחילה לספק קבלות עם טמאקי וקומבינציות מסקרנות של סלמון-טונה-ארטישוק ירושלמי, ספייסי יילו טייל עם צ'יפס כרישה ורוטב הדרים וגם "כדורי אש" (סושי נוסח קיוטו, בדמות כדורי אורז עטופים בטונה אדומה על רוטב גומא, גלייז סויה מתוקה, טטאקי טונה ועליו טוביקו שחור ושמן שומשום, שמן ירוק ושמן טוגראשי).
עוד? יש גם שלוש וריאציות לראמן, כולל קלאסית ומנת טנטנמן עם מחית צ'ילי קוריאני ובשר טחון מתובל, ומספיק קוטיילים כדי להוריד הכול, ולהמשיך עוד, ועוד, ועוד.
"אין באזור הזה מסעדות יפניות", מסבירים האחים, ילידי עמק הירדן ויזמים שמחזיקים במסעדה נוספת (על הנהר) ובבית קפה (קפה ריבר) במתחם, "יש המון קהל פה, אז זיהינו ביקוש והקפדנו על העקרון שזה לא חייב להיות יקר. הנגשנו את זה ללקוחות, הרמנו מקום קסום שנותן 180 מעלות לכנרת והבהרנו שלא צריך לנסוע לתל אביב בשביל חוויה כזאת. להיפך, בוא עם הסירה וקח טייק-אווי".
בל מסכים. "הבאנו בשורה חדשה לאזור, עם התייחסות גדולה לפרטים הקטנים", תיאר, "אחרי הרבה טסטים, נולד התפריט הזה, והוא עובד בלי הרבה התאמות מיוחדות לקהל ולאזור, פשוט מתוך כוונה להביא את הרמה הכי גבוהה לצפון, ובכלל".
מיזומי (Mizumi), חוף שלדג, מושבת כנרת, 04-8870040