"מה, מתי ואיפה שאני רק רוצה": סודות האוכל של אביתר מלכה

כן, אנחנו יודעים, אין כמו לשמוע סלבס מדברים על אוכל. זה ברור. הם מגיעים לעולם התוכן הזה עם קסם של אאוטסיידרים ויכולים לתת פרספקטיבה מעניינת לכל מה שמעסיק אותנו בשגרה. זה לא רק מעוף הציפור, אלא נקודת המבט של אלה שבאמת אוכלים, ולא עובדים בזה.

"16 מנות נוראיות, ואז הגיע הרגע": סודות האוכל של רז רהב
כולל הסמבוסק הכי טוב בישראל: סודות האוכל של קרן אגם

אבל עם כל הכבוד למה שהולך בערוץ וואלה סלבס *כל* יום, וכאן ממש בתמונת המראה של שרינג, כדאי לפעמים גם להקשיב באמת לאנשים שמאכילים אותנו, לא? הם יודעים תהליכים ויודעים מתכונים, מבינים עבודה ומבינים הכי טוב מה נדרש כדי להפוך את העבודה הזאת למשהו שבאמת אפשר לשים על צלחת בסופו של דבר, ובסופו של יום.

הם מומחים, מומחים של טעם. והמומחים האלה יודעים לאן ללכת ומי לא מקבל מספיק פירגון, מתי הלקוחות מגזימים ואיפה בחו"ל (ובארץ גם, נו מה) מסתתר סוד טעים שלא כולם הצליחו לתפוס.

שרינג מנסה לעשות בדיוק את זה - שאלון אוכל לאנשים שעושים אוכל. מהגילטי פלז'ר ועד המנה שהם אף פעם לא הצליחו לעשות, מצלחת הנחמה הפרטית ועד לתפריט שיוגש להם בארוחה האחרונה בהחלט. והפעם: הסודות הטעימים של אביתר מלכה. כן, כולל דברים מגונים שעושים לנקניקיות, צעקה דרמטית של אייל שני ולקוח אחד שנשלח לדרכו.

"השיעור הראשון שלמדתי בגיל 17, במסעדת פאזל באשדוד, היה שתמיד יש את השניה לעצור, לנקות ולעבוד מול משטח אסתטי"

"אני אוהב ללכת ל-Cal Pep בברצלונה, החוויה הכי אמיתית של מטבח קטלוני אמיתי. מקום קטן. אין להזמין מקום. פשוט מגיעים ונעמדים מאחורי יושבי הבר. ברגע שמתפנה, יושבים במקום מי שקם"

"בגיל 25, כשעבדתי בתור טבח צעיר אצל אייל שני, עשינו ערב חברה ביער במרכז הארץ. היה שם אנטריקוט ענק, 21 ק"ג, שנצלה על אש גלויה והיה מפוחם כולו מבחוץ. אחרי שנהפך לצידו השני, אני חששתי שיישרף ופתאום, ברגע אחד, אייל אמר עכשיו! הוצאנו אותו והוא היה מדיום מושלם. האינסטינקטים של אייל היו מה שעשו את המנה מעולה"

"אני כבר לא אוכל בסוף ימי עבודה, אני אוכל לפני הסרוויס"

"בימי שישי, כשאני מבקר עם אשתי והילדים בשכונת רובע א' באשדוד, תמיד ממתינים במטבח סירים של מחמאר, זיתים מבושלים ודג של צהריים שאמא שלי הכינה במו ידיה"

"איך אפשר לבחור אחת? אם חייבים, כרישה על פחמים. נחשפתי למנה במהלך פסטיבל כרישה בברצלונה, והתאהבתי בה. ניתן למצוא ורציה שלה ברובע א'"

"אין כזו, תמיד אוהב לאתגר את עצמי"

"היה לי לקוח שסירב שטבח אריתראי יבשל עבורו. הוא ישב על הבר ושאל אם הוא מכין את האוכל. אמרתי לו שהוא חלק מהצוות ובלתי נפרד מאיתנו, ושלחתי אותו לדרכו"

"אני אוהב את הסושי המופרע של אור גינסברג בסלאס"

"נלה באמסטרדם, של אורי גלר (לא זה עם הכפיות). מקום עם קצב גבוה ואווירה מעולה"

"נקניקיות זוגלובק, בצ'יפסר. טיגון עמוק"

"במפרץ קטן בצפון איביזה יש קנטינה קטנה בחוף, והבעלים פותח רק כשמתחשק לו ומגיש רק פאייה. חלום לקחת את המודל הזה, להגיש מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה, איפה שארצה בעולם"

"לראשונה, סשימי של רובע א', אדום על אדום. אחר כך מרק דושפרה אצל חנן מרגילן ופינוקי פילה במיט בר לעיקרית. לקינוח גלידה מרשמלו שרוף בקסטה ולשתות וייסבורגנדר של יהודית בק, יין אוסטרי שנטלי שפריר מעסיס מייבאת"

אביתר מלכה מדליק מדי יום אש גדולה במטבח הנהדר של מסעדת רובע א' בתל אביב. בשאר הזמן, מסתבר, הוא חולם באופן שווה וסימטרי על סירים של אמא, סירים של חנן מרגילן ומים כחולים תוצרת ספרד