במשך שנים לא חיבבתי את המאכל המכונה צ'ולנט (או חמין). בעצמי לא הכנתי כמובן וגם כשהוזמנתי לחמין תמיד היתה לי תחושה שמישהו חיפש לעצמו חיים קלים, דחף הכל לסיר אחד ועכשיו כל המרכיבים צמודים יחד בעיסתיות, כולם אוכלים, מצקצקים בלשון ונאנחים על הכובד.
עם הגיל התחלתי לאהוב את העסק הזה, טעמתי כל מיני סוגים של תבשילים שעונים על אותה הרגשה והבנתי שיש הבדלים מהותיים בטעמים ובמרקמים: גיליתי שחמין לא חייב להיות מקורמל ומתוק, והוא יכול להיות מתובל קצת חריף והכי חשוב לא חייבים בשר סיבי ושמן. גם עם עוף זה יוצא מצוין. ועוד תגלית אם נותנים לדגנים יתרון על פני הקטניות אפשר אפילו לתפקד אחרי הארוחה.
חמין מרוקאי
חומרים ל-4 מנות:
4 כרעי עוף מחולק
3-4 עצמות (לא חובה)
2 פלפלים יבשים גדולים (לא חובה)
3 כפות שמן זית או קנולה
1 בצל גדול קצוץ
3 שיני שום חצויות
3 גזרים חצויים
2 כוסות חיטה שהושרתה שעה במים
1 כוס חומוס שהושרה לילה במים (אפשר גם מוכן לאכילה קפוא או משומר)
1 כף פפריקה חריפה(ועוד כפית חריפה, אם אוהבים)
1 כף ראס אל חנות
מלח ופלפל שחור טחון טרי
1 כף סילאן (לא חובה)
11/2 ליטר מרק או מים
אופן ההכנה:
1. מחממים סיר גדול וכבד (שיוכל להכנס אחר כך לתנור) עם שמן ומשחימים את נתחי העוף ואם רוצים גם את העצמות, הבצל, השום והגזר (כ-10 דקות).
2. מוסיפים חיטה, חומוס ותבלינים ומערבבים היטב (3 דקות).
3. מוסיפים מרק או מים, מביאים לרתיחה ומבשלים (שעה) עם מכסה.
4. מעבירים לתנור בחום שבת (120-100 מעלות) וממשיכים בבישול איטי במשך לילה. כדאי לבדוק את מצב הנוזלים ולהוסיף במידת הצורך. יש שאוהבים את התבשיל רטוב (כמו ריזוטו) ויש כאלה שמעדיפים אותו כמו אורז.
נותני צבע אפשריים:
ברמת העיקרון מה שמעניק לתבשיל את הגוון העמוק זה הבישול האיטי בטמפרטורה נמוכה. אבל מה שלא עושה הטבע יעשה הצבע: סוכר חום, סויה, תה, דבש, סילאן, שזיפים מיובשים או תמרים