פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שלוש מנות תימניות שהן לא ג'חנון

      שלושה צעדים תימניים של שרה בונן מובילים לפינות הפחות מוכרות של המטבח חובב הפחמימות - 3 מתכונים חלביים בלי אף מילה על ג'חנון ומלאווח

      ארבעה נכדים ודודה בעלת מסעדה תימנית בירושלים, היוו מצע לבישול מתמחה עבור שרה בונן. אחרי שנים בתחום ההוראה היא החליפה את המחברות והגירים בסירים ובצקים.

      שיעור ראשון בשבוע שעבר, כלל קציצות ג'עלה, לסיס וסחוג. עכשיו כבר אי אפשר להימנע מבצקים (תפארת המטבח התימני) ודייסה חריפה ( גם לפה זרקו סחוג).

      בואו לדבר על אוכל תימני בעמוד הפייסבוק שלנו

      מטיט (נמרוד סונדרס)
      מטיט. כמו התרד לפופאי (צילומים: נמרוד סונדרס)

      מטיט

      מעין דייסה דלילה שנהוג לאכול בבוקר. אפשר להחליף את המים בחלב שיוצר מרקם מעט סמיך יותר.


      חומרים ל-4 מנות:
      1 אשל
      1/2 קופסת שמנת חמוצה
      כף קמח
      2 כפיות מיץ לימון
      שן שום קצוצה
      סחוג
      מים

      אופן ההכנה:
      1. שמים את האשל בסיר קטן וממלאים את הקופסה הריקה של האשל במים וכף קמח.
      מערבבים כדי שלא יישארו גושים ויוצקים לתוך הסיר עם השמנת. מערבבים עם כף עץ כדי למנוע גושים. למרקם חלק אפשר לעבור עם בלנדר מוט ידני כ-20 שניות.

      2. על אש בינונית, מניחים את הסיר ומביאים לרתיחה של מספר דקות. מורידים מהאש. מוסיפים סחוג, מיץ לימון ומלח לפי הטעם, מערבבים.
      3. להגשה מפזרים מעל זעתר טחון.

      רוגג (נמרוד סונדרס)
      רוגג. כמו גרעינים לכדורגל

      רוגג

      הרוגג מזכיר מאוד את הפתות. הכמות מספיקה להרבה מאוד, כך שאם לא מארחים הרבה אנשים אפשר גם לחתוך בחצי. מצד שני, זה מסוג המנות שלא מפסיקים לנשנש מהן.

      חומרים ל-8 אנשים:
      1/2 ק"ג קמח
      1/2 כף מלח
      4 כוסות מים
      2-3 כפות דבש
      2 כפות חלב
      150גרם חמאה/2-3 כפות סמנה (חמאה מזוקקת).

      אופן ההכנה:
      1. במיקסר מערבבים היטב את כל החומרים ומוודאים שאין גושים. אפשר לעבור למרקם חלק עם בלנדר מוט ידני.

      2. מחממים מחבת טפלון. טובלים נייר סופג בתוך צלוחית שמן קנולה ומורחים את המחבת מבפנים.

      3. יוצקים מצקת קטנה מהבלילה על המחבת. בהעדר מצקת קטנה יוצקים כ-2/3 מהמצקת הגדולה. מנענעים את המחבת שהבלילה תתפזר בה וברגע שהבצק מתחיל לקבל צבע הופכים את הבלילה (כיוון שהוא מאוד דק ניתן לראות שהחל התחתון מזהיב כשהחלק העליון גם הוא מתחיל לקבל מעט צבע). כעת יש לנו חביתיות.

      4. מכאן אפשר לאכול את זה כמו שזה עם כל רוטב שהוא או לחילופין, לחתוך את החביתיות לחתיכות קטנות, להוסיף חלב דבש וחמאה ולתת לזה עוד דקה במחבת. את החביתיות חותכים כדי שהדבש והחלב ייספגו היטב. הכמות היא בעבור כל החביתיות. אם זה לא מספיק מתוק, ניתן להוסיף עוד דבש לפי הטעם.

      5. יוצקים לקערה ומגישים.
      את הדבש, החלב והחמאה אפשר להוסיף גם לחביתיות שעמדו יום במקרר. זה משדרג ומחזיר להם את הרעננות.

      זלביה (נמרוד סונדרס)
      זלביה. כמו שאר הבצקים בז'אנר: ממכר

      זלביה

      בצק הזלביה הוא רך מאוד ועל כן עדין וגם דביק. לכן יש לעבוד אתו בזהירות. השיטות של שרה מעט מסובכות יותר, החל מהלישה ביד והשיטה בה היא שמה אותו על המחבת כך שרצוי שמי שאינו מיומן ישתמש בקיצורי הדרך המוצעים.

      חומרים לכ-14 יחידות:
      1/2 ק"ג קמח
      30 גרם שמרים יבשים
      1/2 כוס סוכר (בכוס חד פעמית)
      ביצה
      מים-2 כוסות רגילות, עד שהבצק רך
      מלח
      כף מלח מחוקה
      1/2 כוס שמן לטיגון

      אופן ההכנה:
      1.מערבבים את כל החומרים יחד ואת המים מוסיפים אחרונים. לא חובה לשים את כל כמות המים, אלא רק עד שהבצק רך.

      2. מתפיחים את הבצק: ממוללים ומקפיצים אותו על כף היד במשך 7 דקות. לחילופין אפשר לערבב במיקסר עם מלוש/וו גיטרה במשך 5 דקות במהירות בינונית עד מהירה.

      3. כשהבצק מעובד נותנים לו לעמוד ולתפוח חצי שעה מכוסה במגבת/נייר כסף, על השיש.

      4. מחממים מחבת עם חצי כוס שמן לטיגון. כעת ישנן שתי אופציות: האחת להרטיב את הידיים במים כדי שהבצק לא יידבק, לקחת ביד אחת מעט מהתערובת וביד השנייה לחתוך אותו מכיוון שהוא נדבק. לאחר שהבצק נחתך מרימים את היד מעל המחבת ו"פותחים" את הבצק עם היד השנייה. כלומר מצמידים את היד השניה ליד שמחזיקה את הבצק ומרחיקים בין הידיים עד שנוצר מעין גוש בצק מאורך ודק ומניחים אותו על המחבת. במקרה הזה יש להיזהר, אם טיפת מים שבהם הרטבנו את היד פוגעת בשמן, התוצאה עשויה להיות לא נעימה. אפשרות שניה, פשוטה יותר היא לשמן את הידיים בשמן, וליצור עיגולים קטנים ממעט בצק, לשטח אותם כדי שיהיו דקיקים, ולהניח עם שתי הידיים על המחבת.

      5.לא נותנים לו להיטגן, אלא הופכים כמה שניות אחרי שנחת על המחבת, אחרת הוא יישרף.

      6. לאחר שהפכנו, מורידים מהאש ושמים על נייר סופג.