קפה בתיה: מרק גם בקיץ

שנת הקמה: 1941

בעלות אז: בתיה יום טוב ובעלה אריה הקימו וניהלו את הקפה.

מנהל היום: קובי יזראלוביץ'.

אז בתפריט: סיגריות, חביתת נקניק, רגל קרושה, סלט ביצים, בירה נשר, כבד עוף, מרקים קרים, ליקר.

היום בתפריט: גפילטע פיש, רגל קרושה, לשון, גולש, שניצל, כבד עוף, טשולנט ועוד.

קפה בתיה הוקם בשנת 1941 מעבר לכביש שבו הוא שוכן היום בצומת דיזנגוף ארלוזורוב המרכזית (היכן ששוכנת כיום פיצה האט ברחוב ארלוזורוב 30 פינת דיזנגוף 206). בתיה יום טוב בשלנית בחסד, השגיחה על הסירים ובישלה כל יום במרץ. למיקומו הנוכחי, עברה בתיה אחרי חמש שנות פעילות. עד 1960 היה קפה בתיה בבעלותה הבלעדית. בשנות ה-60 נכנסה לשותפות עם בתיה משפחת יזראלוביץ' ובשלושים השנים האחרונות מנהל בפועל את הקפה שותפה קובי יזראלוביץ'. המנות המוגשות במקום עדיין עשויות לפי הרצפטים של בתיה. היא מצדה המשיכה להגיע למסעדה עד לפני מספר שנים באופן כמעט יומיומי ולטעום את האוכל, כדי לוודא שהכל מיושם נכון לפי המתכונים שלה. כיום, בגיל 93, היא ממעטת לצאת מהבית. עם זאת, היא ממשיכה לבדוק את רמת האוכל באמצעות משלוחים מהמסעדה.

תל אביב של פעם הייתה רחוקה אלף שנות אור מהלופ הנהנתני של ימינו. בזמנים של טרום הקמת המדינה ותקופת הצנע, אכילה בחוץ לא הייתה בראש מעייניהם של האנשים והיה נהוג לאכול בבית, מה גם שרוב האנשים שחיו בעיר לא יכלו להרשות לעצמם לאכול בחוץ. עם זאת אנשים שהיה להם קצת יותר, אנשי רוח, משוררים, פוליטיקאים ואנשי צבא, נהגו לשבת אצל בתיה. לכאן הגיעו כל המי והמי בברנז'ה התל אביבית. קפה בתיה היה נחשב באותם ימים כמקום היחיד בו ישבו אנשי ההגנה, הלחי והאצ"ל בשלום זה לצד זה מבלי להפריע איש לרעהו ומבלי להיכנס לחילופי דברים.

אנשי צבא כמו יגאל אלון, יגאל ידין יצחק שדה, נהגו לשבת שם. לאור העובדה שזו הייתה שעת דוחק במשק הישראלי, אנשי הצבא עשו הסכם עם בתיה שישלמו פעם בחודש, לאחר קבלת המשכורות שלהם. כל התבשילים התבשלו על פתיליות מנפט ופרימוס, כי על גז איש לא חלם באותם ימים. באותה תקופה גם מוזיקה לא הייתה במסעדות ומי שנתן את הטון היו נגני רחוב שעברו מדי פעם וניגנו מוזיקת רקע ליושבים במקום ועשו מצברוח בתמורה לכמה מטבעות.

רות דיין נהגה לפקוד את המקום עם בנה אסי דיין. עוד אורחים מפורסמים היו חנה רובינא, אלכסנדר פן, נתן אלתרמן שנהג לשתות לא מעט בקפה בתיה, חיים חפר, אורה נמיר, ישראל טל, יצחק רבין, המעצבת טובה'לה ועוד רבים וטובים נהגו וחלק עדיין נוהגים להגיע למסעדה שביקור בה כיום הוא טקס של ממש. כך למשל השחקן יוסי גרבר מזמין כבר שנים ארוכות משלוחים מקפה בתיה להצגותיו תיאטרון הקאמרי.

עד שנות ה-70 לא הייתה בתל אביב סצינת מסעדות, בילויים ואוכל מפותחת ותחושת הצנע שררה בכל. אחרי 1967 המקום התחיל לקבל צביון של בית אוכל מזרח אירופאי. עד לשנת 1975 לערך היה הצוות במקום בגילאים הרבה יותר מבוגרים מהנהוג כיום בארץ, כשנותני השירות היו אנשים ממוקצעים בני 60-70. בית הקולנוע שהיה ממול מצדו השני של רחוב ארלוזורוב, ארמון דוד, משך למסעדה מבקרים שבאו לשתות בירה צוננת לפני ואחרי הסרט או קפה ועוגה. הקפה ועוגה שהציעו בבתיה הוא זה שצרב עד היום את המונח "קפה" בשם המקום.

בשנות ה-70 פעלו במקום פרלמנטים קבועים, שהיו מתאספים ומתדיינים בנושאים שונים. אחד מהם היה הפרלמנט המכונה בפי יזראלוביץ' האצולה הבולגרית, שנהג להתאסף אחת לשבוע. רופאים, ארכיטקטים ורואי חשבון מבולגריה שהתגוררו בארץ ונהגו להתאסף במסעדה באופן קבוע ולאכול בצוותא מנות ממזרח אירופה.

כשיזראלוביץ' נכנס לעסק הוא הצעיר את הצוות והגדיל משמעותית את כמות העובדים במקום, ושידרג את התכולה ממקרר אחד קטן לכמה מקררים גדולים. ב-30 השנים האחרונות נשמר אותו סגנון של אוכל, ומי שאכל שם אז ימצא היום בדיוק אותו תפריט. לאור העובדה שהתפריט והטעם נשארו בדיוק אותו הדבר, ניתן לומר שהמקום הרוויח ביושר את שם התואר מוסד.

עד היום המקום שומר על אותה פשטות במנות ואווירה ביתית כמו שהנהיגה בתיה לפני 70 שנה ומסיבה זו, זה לא מחזה נדיר למצוא במסעדה אנשים הסועדים בגפם דרך קבע. יזראלוביץ' מספר שחלק נכבד מאלו ההפוקדים את המקום הם קבועים שבאים לרוב בימים ושעות קבועות והמלצרים כבר יודעים להביא את המנה הקבועה. בניגוד למה שנהוג היום שיש שינויים כל הזמן בתפריטים לפי טרנדים, קובי אומר ש"המסעדה שורדת בגלל שהאוכל הוא אותו האוכל ב-30 השנה האחרונות ולא השתנה במאום."


מתכונים של קפה בתיה


קפה בתיה. רחוב דיזנגוף 197 פינת ארלוזורוב, תל אביב. 03-5221335. לא כשר.