פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המוסד: קפה מרסנד

      בית הקפה האוסטרו-הונגרי שקיים מעל 50 שנה עבר כמה ידיים ועדיין ממשיך להיות מוקד עליה לאנשי רוח לצד גוורדיית נשים בנות 80

      הצצה לקפה בתיה שקיים כבר 70 שנה

      קפה מרסנד (יח"צ , נועה ברנע)
      מרסנד (צילום: נועה ברנע)

      תעודת זהות:

      שנת הקמה: 1955

      בעלות אז: אדון וולטר מרסנד שהגיע מהעלייה היקית בשנות ה-30 הקים את המקום עם אשתו חנה. בהמשך עבר הניהול לבנם מייק עד שנת 2005.

      מנהל היום: בששת השנים האחרונות המושך בחוטים הוא בועז טרגרמן (41).

      אז בתפריט: קסטה, תה, אספרסו, נס קפה, עוגות ועוגיות אוסטרו הונגריות.

      היום בתפריט: אספרסו, נס קפה, עוגות ועוגיות (גם אוסטרו הונגריות), ארוחות בוקר, סלטים, סנדויצ'ים.

      קפה מרסנד (ערן אבן)
      מקום קטן על צלע בבן יהודה (צילום: ערן אבן)

      מיקום ובעלות

      "אספרסו מרסנד-מאפה ביתי" נוסד על ידי עולים מאוסטריה. וולטר מרסנד (פירוש שם המשפחה שהפך לשם המקום הוא חול ים) היה מנהל משמרת בעטרה, ופתח מקום קטנטן בצלע שנמצאת על בן יהודה. בהמשך התרחב לצלע השנייה כשהתפנתה חנות נוספת צמודה שפנתה לרחוב פרישמן. הוא ניהל את המקום עם אשתו ובהמשך בשנות ה-60, הצטרף לניהול המקום בנו מייק, כשבהדרגה עבר הניהול לידיו. לאחר שמייק עבר תאונה ולקה בשיתוק הוא החליט להעביר את הבעלות ולמכור את המקום.

      כלי התקשורת עקבו באותה תקופה בדאגה אחר המוסד שמעל לראשו ריחפה סכנת סגירה. בועז טרגרמן שמכיר את מייק מגיל 14, מהימים בהם מייק היה צועק עליו על שהיה מבריז בקביעות מבית הספר ובמקום הלימודים מגיע למרסנד לאכול עוגת גבינה. גם בשנות ה-30 לחייו נהג לפקוד את המרסנד בקביעות. יום אחד ביושבו אצל חברים, כשבבעלותו היה כבר בית הקפה "באצ'ו", ראה בועז אייטם בעיתון שקפה מרסנד למסירה. "בשבילי זה היה כאילו מישהו מוסר את השמש, זה היה ממש מוזר", מספר בועז.

      באותם ימים ניסו מספר יזמים לקנות את המקום ולכל אחד רעיון שונה לגבי המשכיותו של המקום: האחד רצה להרוס את הקפה ולבנות במקומו, השני רצה לשפץ את בית הקפה ולבנות בו מזרקה ואילו בועז אמר שהוא רוצה שהמקום יישאר בדיוק אותו הדבר. "כנראה שזה נגע בהם", מספר טרגרמן על הסיבה בגינה מסרו דווקא לו את המפתחות לניהול המקום.

      קפה מרסנד (יח"צ , נועה ברנע)
      השראה מבתי קפה אירופאים

      היסטוריה

      וולטר יצר מקום בהשראת בתי קפה אירופאים, ונעזר בעיצובו של ארכיטקט הונגרי. המקום נפתח כאספרסו בר בשירות עצמי והפך לאבן שואבת לייקים באשר הם, שנאספו כולם בבית הקפה שבבן יהודה שטראסה. במעוז הייקים, לקוחות שהגיעו מתפוצה שונה לא התקבלו בהתלהבות רבה. באותה התקופה היו במקום חבורות מגובשות מאוד שלא היה קל לחדור אליהן, כאשר כיום כבר אפשר לראות שלשולחן של ייקים מתגנבים מדי פעם אוסטן-יודן (פולנים).

      בתפריט במקום היו מנות בית קפה שונות אבל הלקוחות היו מגיעים בעיקר בגלל הספציאליטה: העוגות האוסטרו הונגריות שהכינו לפי מתכונים סודיים שוולטר הביא מהונגריה וגדשו את הוויטרינה (עד היום משתמשים במתכונים אלו במקום).

      קפה מרסנד (יח"צ , נועה ברנע)
      הספציאליטה

      ניים דרופינג

      מייק מרסנד היה טיפוס צבעוני ומקושר, שתחביבו העיקרי היה הים בו בילה שעות רבות בגלישה על חסקה. הוא היה מבין הראשונים בחבורה המיתולוגית של הגולש טופסי, ושניהם רשומים בהיסטוריה התל אביבית כמי שתרמו תרומה מסיבית להבאת תרבות הגלישה לחופי תל אביב. למעט טופסי שהיה לקוח קבוע, אייבי נתן נטל גם כן חלק בחבורה שישבה בקביעות במרסנד. עוד לקוחות ידועים היו אריק לביא, שושיק שני שעדיין נוהג להגיע, מירי אלוני, ירוחם אשל ואפילו רון חולדאי, שמבקר מדי פעם.

      קפה מרסנד (יח"צ , נועה ברנע)
      חבורת ייקיות שנאספות במקום פעמיים בשבוע

      מאז ועד היום

      מבחינת התפריט מספר טרגרמן העיקר היה בעוגות. לדבריו, דוד שלו שעלה ארצה מארגנטינה הצטרך להגיע בשנת 1969 לשגרירות הסמוכה לבית הקפה. הם הקדימו והתיישבו בינתיים במרסנד לאכול משהו, ולהעביר את הזמן. המבחר לא היה גדול. הם ביקשו ארוחת בוקר עם חביתה, והדוד של טרגרמן מספר כי החביתה הייתה כל כך מזעזעת, שעד היום נשאר לו טעמה הגרוע בפה. על המטבח היו אמונות דודות, שהיו מגיעות ומבשלות ארוחות בוקר צהריים וסנדויצ'ים כשגולת הכותרת הייתה העוגות. העוגה המזוהה ביותר עם המקום היא הז'רבו: עוגה אוסטרו הונגרית קלאסית, עוגת שכבות מבצק שקדים ובמרכזה ריבת פרי העונה: משמשים תפוז וכו'. עם השנים התפריט התעדכן מעט לטרנדים של בריאות למשל בסוג הלחם, אבל נותר בבסיסו זהה. על התפריט שתלוי על הקיר עוד מופיעות המנות של אז. בין המנות בתפריט ההוא מופיעה קסטה, מנה שניסו לעשות לה קאמבק לאחרונה, אבל לא תפסה.

      האגדה האורבנית המפורסמת ביותר היא שבכל פעם שנולד ילד חדש בשכונה היו מביאים אותו לוולטר שייתן לו עוגייה. כחלק מהטקס היו מרימים את הילד ושמים אותו על הבר (עד היום יש בבר את השקע ששימש לכך) כדי שיביא לו עוגייה. צביטת הלחיים של וולטר גם כן הייתה מן המפורסמות. עד היום מגיעים לקוחות ומספרים על חלוקת העוגיות וצביטות הלחי שלו .

      מייק נהג לסגור את המקום בימי שישי בארבע ולעשות ארוחות שחיתות עבור החבר'ה שלו . בכל פעם הארוחה הייתה ממטבח אחר, כמו למשל סושי, לפני שאנשים בארץ בכלל ידעו מה זה.

      השילוב של החיבה העזה של מייק לים והקרבה לים הפכה את המקום למוקד לא רק לגולשים אלא גם למצילים שנהגו כולם לשבת בו. את המקום פוקדים לוקחות קבועים וחבורות קבועות מזה שנים. הם מגיעים בימים קבועים עם טקסים קבועים ודואגים לתת לבועז את הערותיהם ותלונותיהם. חבורה מפורסמת כזו היא חבורת הייקיות המתאספת בימים קבועים פעמיים בשבוע וכוללת מספר משתתפות בשנות ה-80 לחייהן.

      קפה מרסנד (יח"צ , נועה ברנע)
      התפריט נשאר תלוי מאז ועד היום

      מה כל כך מיוחד כאן?

      טרגרטמן: "בארץ יש הרבה דברים ארעיים ודווקא עוף מוזר כמו מרסנד זה כמו אי שפיות. אנשים יושבים בבית קפה כדי להתרשם מהעיר לספוג אותה קצת להרוג שעה. יש עניין כאן, הרבה התרחשות מסביב. יש חתיכות, הולכים לים, הכל מאוד בנוי על הקטע הזה".

      עוגת ג'רבו (ערן אבן)
      עוגת ז'רבו. כמו אז

      הסוד לאריכות ימים:

      טרגרמן מציע קו מנחה לשלושת הדורות. "אף אחד משלושת הדורות שהתחלפו לא התייחס לזה כאפיזודה חולפת. כולם אנשים מקצוע שקמים כל יום מוקדם בבוקר בקיאים בעבודתם ומנהלים ישירות את המקום בלי עוד אנשים בתווך, מתנהלים לבדם מול הלקוחות והספקים על בסיס יומיומי. כל התורה על רגל אחת היא לאהוב את מה שאתה עושה. זה נראה כיף מבחוץ אבל זו עבודה קשה. מי שלא אוהב את זה מבזבז את הזמן שלו.

      מרסנד. רחוב בן יהודה 70 פינת פרישמן, תל אביב. 03-5234318. לא כשר