יין לבן לחורף

החלוקה הרווחת של יינות לעונות שנה מחברת את האדומים עם החורף ואת הלבנים עם הקיץ. זוהי חלוקה שעושה עוול דווקא ללבנים. אדומים בעלי גוף די קשה ללגום בקיץ המהביל של ישראל. אותם באמת צריך לשמור לחורף. אבל לבנים רציניים יותר, שאינם קלים ותזזיתיים, יפליאו להתאים גם ללגימה חורפית, בתנאי שלא מגישים אותם לצד בשר אדומים.

לטעימת השבוע קובצו יינות לבנים בעלי משקל ונוכחות, שמיטיבים להתאים גם למזג אוויר קר ולארוחות חורף כבדות קצת יותר. כל היינות שייכים לטווח מחירי הביניים ומספקים תמורה טובה עד נפלאה לכסף. שניים מהם – יין הריוחה אנטאה ואני'ס ליין מאוסטרליה – מייצגים היטב עשייה ייננית מודרנית, משוחררת מכבלים ומחויבויות. האחרים משקפים קלאסיקות עולם ישן במיטבן ומבטאים בהצלחה את הגנום של הסוביניון בלאן (פווי פומה של דרוהין), השרדונה (פווי פויסה של סאז'ה) והגוורצטרמינר (לאון באייר).

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יקב מרקס דה קסרס נחשב לאחד ממבשרי הייננות המודרנית בריוחה אלטה, ספרד. היין הנוכחי מושתת בעיקר על ענבי ויורה ומעט מלבזיה. התיישן כשלושה חודשים בחביות עץ. 13% כוהל בנפח. צבעו זהוב. שפע פרי באף. גוף בינוני נוטה למלא.

כמה? 65 שקלים.

הכי מתאים ל: פסטות, גבינות.

דבר המבקר: זה ריוחה שמרגיש הכי עולם חדש, במאסת הטעמים המתפזרת, כמעט מתפוצצת בחיך. מתקתקות רבה. יין נחמד מאוד, עם תמורה לא רעה בכלל לכסף.

VALUE FOR MONEY: שלוש וחצי מתוך חמש.

בחמש מילים: עולם חדש בלב העולם הישן.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יקב אני'ס ליין נמצא בעמק קלייר, דרום אוסטרליה. היין הנוכחי מושתת על 100% ענבי ריזלינג. 12.5% כוהל בנפח. צבע זהוב בהיר. באף בולטת נוכחות ליים. גוף בינוני נוטה למלא.

כמה? 65 שקלים.

הכי מתאים ל: מאכלי עוף, דגים ופירות ים ברוטבי חמאה ויין.

דבר המבקר: ההפתעה הגדולה של הטעימה. יין לא יקר בכלל, שחושף גוף ומורכבות מרשימים יחסית לצניעות יומרותיו. הוא הספיק להתיישן כברת דרך ולצבור עומק, עדיין ניתן ליישנו אבל קצת חבל. יינות כאלו קונים כדי ללגום במאסות. מתאים מאין כמותו לכל ארוחה עשירה שאין בה בשר אדום ממש.

VALUE FOR MONEY: חמש מתוך חמש.

בשש מילים: יין פצצה במחיר קאווה בינונית ומטה.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש מעמק הלואר המושתת על סוביניון בלאן, של גי סאז'ה. צבע זהוב בהיר. אף תקיף אך מקסים. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

כמה? 95 שקלים.

הכי מתאים ל: אויסטרים, כל מנות הים ברוטבים כבדים, אבל גם דגים בגריל. גבינות.

דבר המבקר: הנה מגיעות הקלאסיקות. לבן שכולו אופי. ביטוי מרשים לסוביניון בלאן, שלא בכדי הפך קלאסיקה. לפעמים, כשאני עוצם ומדמיין שוק בצרפת, אחת האסוציאציות הראשונות היא כוס, רצוי בקבוק, של פווי פומה, עם תריסר אויסטרים שהמוכר פותח עבורי בסכין. יין אידיאלי לארוחת דגים.

VALUE FOR MONEY: ארבע וחצי מתוך חמש.

בשמונה מילים: הכי טוב שאפשר להוציא מסוביניון תמורת הכסף הזה.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: גוורצטרמינר יבש שליקב לאון באייר, הפועל באלזס מ-1580. 100% ענבי גוורצטרמינר. 13.5% כוהל בנפח. צבע זהוב. אף ססגוני. גוף מלא.

כמה? 99 שקלים.

הכי מתאים ל: מאכלי ים ועוף בתיבול עז.

דבר המבקר: היין הקודם חגג את זן הסוביניון בלאן. הנוכחי חוגג את את זן הגוורצטרמינר האהוב, אבל שימו לב: רובנו רגילים ללגום "גוורצט..." חצי יבש. היין הנוכחי יבש. הוא ארומטי מאד ולמרות היובש שלו חשים במתקתקות, שיכולה להזכיר יין חצי יבש. זה יין מלא עוצמה שלמרות שהינו יבש, יחזיק היטב גם אוכל מתובל.

VALUE FOR MONEY: ארבע וחצי מתוך חמש.

בשש מילים: אלזסי מקסים שמספק תמורה נהדרת. כיף!

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: פווי פויסה של ז'וזף דרוהין המפורסם, מהעיר בון שבבורגונדי. 100% ענבי שרדונה. 13% כוהל בנפח. צבע זהוב הנוטה לענברי. שפע פירות ופרחים באף. גוף בינוני נוטה למלא.

כמה? 125 שקלים.

הכי מתאים ל: אויסטרים, דגים, פירות ים, מאכלי עגל ברטבים מסיביים, פסטות ברוטבי חמאה ושמנת.

דבר המבקר: הנה הדגמה ליופי שאפשר להפיק משרדונה. אנחנו מופצצים ביינות שרדונה מניפולטיביים, עגולים וחסרי אופי של התעשייה המקומית. היין הזה הוא לא פחות מבית ספר לשרדונה. יבש בחיך. חומציות טובה. מורכב מאוד. מצוין. עוד קלאסיקה לבנה מוצדקת.

VALUE FOR MONEY: ארבע וחצי מתוך חמש.

בשתי מילים: יין יין!