שמונה שנים חלפו מאז שבו בנות הזוג ענת סלע ורפאלה רונן מלימודי ייננות בניו זילנד ופתחו את "ג'יאקונדה", חברה לייבוא יינות. זה התחיל בקטן, זהיר וצנוע וגדל בהדרגה. סלע ורונן, להלן הג'יאקונדות, היו הראשונות להפיץ כאן בנחישות יינות איכות לבנים מצרפת, גרמניה ואוסטריה. את מהלך "המהפיכה הלבנה" המתחוללת בתרבות היין המקומית הן, בעליל, אלו שהציתו. היינות של ג'יאקונדה אינם בנאליים. רבים מהם מגיעים מיקבים קטנים, ייחודיים, המייצרים ינות מלאי אופי.
לאחר שנים של שיווק אינטרנטי בלבד פתחו בנות ג'יאקונדה לאחרונה חנות יין בתל אביב. 1,000 הבקבוקים השונים שהן מייבאות, משבע ארצות יין (צרפת, איטליה, ספרד, גרמניה, אוסטריה, סלובניה וקרואטיה) נמצאים שם. עשרה בקבוקים שונים נפתחים מידי שבוע לטעימה בכוסות (17 שקלים וצפונה לכוס) ויש גם טעימות יין מסודרות, סדנאות והרצאות. זו חנות קטנה ומקסימה שכל התשוקה, האהבה וידע היין של סלע את רונן נוכח בה.
לטעימה הנוכחית, נבחרו יינות משני יקבים בעמק הלואר: Domaine Henry Pelle ו-Domaine Huet מאפלסיון וובראיי (Vouvray). מדומאן הנרי פלה הגיעו לטעימה יין סאנסר אחד ושני יינות מאפלסיון מנטו סאלון (Menetou Salon). מהואט לבן חצי יבש, מבעבע ומתוק. אלו המכירים הלואר מזהים כבר בוודאי את קונספט הטעימה: איזור אחד ופריסה של יינות על בסיס סוביניון בלאן מחד (דומאן הנרי פלה) מול שנאן בלאן (דומאן הואט). פריסת היינות של הואט אף מאפשרת לעמוד במשהו על הוורסטיליות של השנאן בלאן זן נהדר, שהלוואי שילך ויקנה לו אחיזה רבה יותר כאן. כל היינות כאן לבנים ומצוינים. אצל הנרי פלה קשה שלא להתפעל מהמינרליות, נגזרת של האדמה הטובה בלואר. יינות וובראיי של הואט הם מצוינות צרופה בכל ביטוייהם. אלו יינות לבנים שיתאימו למזג האוויר המתקרר ולאוכל חורפי, גם שאיננו מן הים. שווה לשים אליהם לב. ניתן להשיג את היינות בחנות ג'יאנקונדה החדשה או דרך האתר. לחיים!
ג'יאקונדה. רחוב פרישמן 73 (ליד כיכר מסריק), תל אביב. שעות פתיחה: ב'-ה' 13:00-21:00 ו'-10:00-17:00
1. Domaine Henry Pelle, Sancerre, La Croix Au Garde 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין לבן יבש על בסיס ענבי סוביניון בלאן, מחלקה בכפר מונטיני שבאפלסיון סנסר בעמק הלואר, מגפנים בנות 25 בממוצע. חלק מהיין התיישן במיכלי נירוסטה וחלקו בחביות עץ אלון. צבע זהוב. אף ארומאטי מאד, פרחוני והדרי בעיקר. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 130 שקל
הכי מתאים ל: דגים, קדירת מולים, פירות ים, עוף.
דבר המבקר: ארומאטיות שופעת מהסוג הנכון, הווה אומר לא מטעי בננות וליצ'י אלא לימוניות ופרחוניות כייפיות. החיך מינרלי, סאנסרי מאד, שמזמין גמיעה המסתיימת רק כשהבקבוק נגמר. יופי של יין לאוהבי סוביניון בלאן.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית. זהו מחיר השוק ליינות מהסוג הזה).
בשתי מילים: סאנסר איכותי.
2. Domaine Henry Pelle, Menetou Salon, Morogues, Vigne Ratier 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין לבן יבש על בסיס ענבי סוביניון בלאן מהכפר מורוז', באפלסיון מונוטו סאלון, עמק הלואר. חלק מהיין התיישן במיכלי נירוסטה וחלקו בחביות עץ אלון. צבע זהוב. באף תפוח ירקרק, אגס ותבלינים. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 130 שקל
הכי מתאים ל: דגים,פירות ים, בשרים לבנים.
דבר המבקר: החיך פוגש קודם כל מגע לימוני, לאחריו מגיעה המינראליות המרשימה. אילו קרקעות יש להם שם, בלואר הלוואי עלינו. יין מאוזן ומדויק מאד, יש בו אפילו מידה של קריסטליות. כייף.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלי. זהו מחיר השוק בישראל).
בשבע מילים: סוביניון בלאן מעניין מאפלסיון מוכר וממותג פחות.
3. Domaine Henry Pelle, Menetou Salon, Les Brones 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי סוביניון בלאון מחלקות שונות באפלסיון מנטו סאלון שבעמק הלואר, מגפנים בנות 25 בממוצע. כל החלקות נטועות על אדמת חימר (Les Brones = חמר בצרפתית). 6 חודשי התיישנות במיכלי נירוסטה. צבע זהבהב. אף פירותי ומתובל. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 110 שקל
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים.
דבר המבקר: יין שלא עבר עץ כלל. מיצוי הפרי בולט מאד, המינראליות מעט פחות. פרי מצוין, חומציות נהדרת, יופי של בלאנס ואפילו אפטר טייסט. כשכל החבילה הזו מגיעה ב-110 שקל, מדובר באחלה תמורה לכסף.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בארבע מילים: תכירו את Menetou Salon!
4. Domaine Huet, Vouvray, Haut Lieu Sec 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן חצי יבש על בסיס ענבי שנאן בלאן מוובראיי. צבע זהוב. באף תפוח, לימון ודבש. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 150 שקל
הכי מתאים ל: אויסטרים, דגים, בשרים לבנים.
דבר המבקר: חצי יבש שנמצא על אמצע הדרך אל היבש. חיך פירותי ועשיר מאד. חומציות נהדרת שלאחריה נפרסת מינרליות מרשימה. סיומת ממושכת. יין מצוין שמחירו מייצג תמורה נאה ביותר לאגרה.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בארבע מילים: ביטוי יפה מאד לזן.
5. Domaine Huet, Vouvray, Petillant Brut 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: מבעבע לבן יבש על בסיס ענבי שנאן בלאן מגפנים צעירות השייכות לדומיים בוובראיי. חלק מהיין תשש במיכלי נירוסטה וחלקו בחביות עץ ישנות וגדולות (600 ליטר). צבע זהוב נוטה למעט ירקרק.
גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 140 שקל
הכי מתאים ל: צדפות, דגים, פירות ים, קוויאר.
דבר המבקר: מבעבע מעודן ומלא מורכבות ואופי שמוכיח שבשביל איכות צרופה לא חייבים להצפין (גיאוגרפית ומבחינת מחיר) עד שמפיין. תענוג שמבטא עוד ממד של הזן, וניתן לגמוע ממנו בהנאה בלי ייסורי מצפון.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בארבע מילים: מבעבע גבוה במחיר ביניים.
6. Domaine Huet, Vouvray, Le Mont, Premiere Trie sweet 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין מתוק על בסיס ענבי שנאן בלאן מוובראיי. צבע זהוב ענברי. באף שפע פרי ודבשיות. גוף מלא. 12% כוהל בנפח.
כמה? 300 שקל
הכי מתאים ל: יין קינוח.
דבר המבקר: גוף שרירי, בנוי היטב, חיך אינטנסיבי, עם פרי מרוכז במיוחד, נהדר, מינרליות רבת נוכחות ומתיקות נוכחת אך מווסתת. מתוק אנין ומשובח.
בשש מילים: הצד המתוק של השנאן.
לכל המדורים של אבי אפרתי