פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם חומוס ובירה יעירו לחיים את אזור התעשיה של אילת?

      משהו טוב קורה בעיר הדרומית שמתעוררת דווקא אחרי העונה. אחרי מסעדת לויתן ופינה בים, נפתחת באילת מבשלת בירה מקומית שבערבים תתפקד כמסעדה וגם חומוסיה חדשה

      מבשלת בירה סוף אילת (יח"צ)
      ייצור בירות בשיטה הבלגית עם תבלינים כמו סילאן או קליפות תפוז. מבשלת סוף (צילום: אלכסנדר לפשין, יח"צ)

      הרבה נאמר, או לא נאמר ליתר דיוק, על הסצנה הקולינרית של עיר הקיץ אילת. לאחרונה צצים יותר ויותר פרויקטים שעשויים לשנות את התמונה. בחודשים האחרונים התבשרנו על פתיחתה של מסעדת שף בשם ליויתן וכן על מסעדת בר קוקטיילים מושקעת בשם פיפט אבניו. כעת מתגלים שני פרוייקטים מסקרנים, דווקא באיזור התעשייה המרוחק מהמולת התיירים.

      הפרויקט הראשון והמפתיע הוא מבשלת בירה מקומית בשם מבשלת סוף (על שם ים סוף) השייכת לשלושה שותפים צעירים: יעקב זיריוקין, נתן ארוטיונוב ותומר ענקרי, האילתי המקורי היחידי בחבורה. לדברי זיריוקין, המבשלה כבר החלה בייצור בירה. "זהו תהליך ייצור ארוך של למעלה מחודש, ובקרוב נפתח את המקום לקהל הרחב". המיזם מחולק לשניים, כאשר מחד ישנה מבשלת הבירה ובצמוד אליה, כאשר רק ויטרינת זכוכית מפרידה ביניהם, יקום בר-מסעדה. "כל אדם שיושב על הבר או במסעדה, יכול לראות את המכונות ותהליך היצור, מההתחלה ועד הסוף. אני מאמין שעוד כחודש נוכל כבר לפתוח, ואז אפשר יהיה לשבת לשתות וגם לאכול".

      המבשלה תייצר 6 סוגים שונים של בירות למכירה והגשה במקום ועוד 2 סוגים אחרים לשיווק סיטונאי. כמו כן, תהיה אפשרות להזמין דרך אתר המבשלה בירות עם תוויות ממותגות לאירועים. תהליך הייצור של מבשלת סוף מושפע מהשיטה הבלגית: "הבירה הגרמנית מכילה חיטה, לתת, מים ושמרים. גרמנים לא מוסיפים דבר לבירה", מסביר זיריוקין, "הבלגים עובדים בצורה שונה ומוסיפים כל מיני תבלינים בזמן תהליך הייצור. אנחנו הולכים על השיטה הבלגית, ומתבלים עם סילאן או קליפות תפוז למשל. התבלינים לא ייתנו טעמים חזקים ומודגשים אבל כן ייתנו איזשהו טוויסט מעניין".

      איך הגעתם לייצור בירה? יש למישהו מכם ניסיון או רקע בנושא?

      "המשפחה שלי גרה בגרמניה, והקטע של המבשלות שם מאוד נפוץ. לכל כפר יש מבשלה. אני מבקר שם המון, וככה בא לי הרעיון. גם כל הציוד של המבשלה מגיע מגרמניה. תומר השותף שלי גר ועבד באמסטרדם. הוא חזר לארץ במטרה לפתוח מבשלה וגם לנתן השותף השלישי היה חלום כזה. איכשהו מצאנו אחד את השני, והחלטנו ללכת על זה".

      מבשלת בירה סוף אילת (יח"צ)
      כל הציוד והמכונות מיובאות מגרמניה. מבשלת סוף (צילום: אלכסנדר לפשין, יח"צ)

      למרות טרנד בירות הבוטיק שהפך לנפוץ בארץ, מסתבר שאין בישראל הרבה מקומות ללמוד בהם את הנושא בצורה מסודרת, "הרוב זה ספרים ואינטרנט. עשינו קורס קצר שהתמקד בבישול בירה ביתי אצל גדי דבירי. אצלו קיבלנו את הבסיס ואת הידע הראשוני, ומשם התחיל להתגלגל החלום. לאחר מכן, חברנו לבחור בשם אבי שלו. הוא היועץ והמלווה שלנו. הוא אחד מהברומאסטרים הגדולים והטובים בישראל שכמעט לא נמצא בארץ כי הוא פותח מבשלות בכל העולם. הוא שם מוכר ברמה עולמית".

      איך אתם חושבים שתתקבלו באילת?

      "קשה לדעת. בסופו של דבר, עד שלא נפתח לא נדע. לפי התגובות שאנחנו מקבלים – יש ביקוש. אנשים סתם באים, רוצים לראות, מתעניינים, שואלים ורוצים שייפתח כבר".

      כאמור, מעבר לייצור הבירה, המקום יפעל גם כבר-מסעדה. בעוד הבירה עצמה תהיה כשרה, המסעדה תהיה פתוחה בשבת ותגיש פירות ים, המבורגרים, דגים ופלטות גבינות.

      מבשלת סוף, האורגים 2, אזור תעשייה, אילת. המקום עוד לא נפתח לקהל הרחב.

      חומוס אליהו באילת (יח"צ , צילום: שיר אבידן)
      "צריך להכניס מנטליות של חומוס לאילת". חומוס אליהו באילת (צילום: שיר אבידן, יח"צ)

      המקום השני עשוי להישמע טריוויאלי לחלוטין, אך בהקשר העירוני מדובר בבשורה של ממש. סצנת החומוסיות בעיר כמעט ואינה קיימת, למעט ניסיונות שרובם נכשלו. שיר אבידן, רק בת 23 אך עם אמביציה גדולה, מתכוונת לשנות את התמונה עם סניף מקומי של חומוס אליהו.

      אבידן, במקור בכלל מהיישוב שלומי, הגיעה לאילת לעבודה מועדפת והתאהבה בעיר, "חזרתי לצפון אחרי שנתיים בעיר, והבנתי שאין לי מה לחפש שם. באחד הימים הלכתי לאכול את החומוס של אליהו בגשר הזיו, ואז התחלתי לברר מי זה בדיוק האליהו הזה ואיך אפשר לקבל זיכיון להפעלה באילת. לאחר שהוא נפגש איתי לראות אם אני מתאימה ולאחר כמה עניינים בירוקטיים, יצאתי לדרך".

      בלי רקע בבישול או ניסיון בניהול, אבידן נחושה להצליח. הסניף המקומי של אליהו בהנהלתה פתוח כבר שבועיים, ולדבריה יש היענות ופרגון גדול מצד האילתים, "אני עדיין בלי פרסום. אנשים באים ומפרגנים. השמועה עוברת מפה לאוזן, וטוב שכך. אני לאט לאט גודלת עם העסק שלי. אני לא אשת עסקים ממולחת. זה רק אני ועוד מישהו". בתשובה לשאלה מדוע לדעתה אין בעיר חומוסיות מצליחות, משיבה אבידן: "היו כמה חומוסיות ונסגרו, כי אמרו שאין מנטליות של חומוסיה באילת. אני טוענת שצריך להכניס את המנטליות הזאת".

      חומוס אליהו באילת (יח"צ , צילום: שיר אבידן)
      ריפיל על החומוס. חומוס אליהו באילת (צילום: שיר אבידן, יח"צ)

      אבידן, המבשלת בעצמה וטוחנת את החומוס במקום, מציעה תפריט מצומצם של חומוס עם תוספות כמו פטריות, טחינה, ביצה קשה או גרגירים במחיר של 25 שקלים. בנוסף, ניתן להזמין שקשוקה (20 שקלים) או חמשוקה (שקשוקה על חומוס) במחיר 30 שקלים. כל המנות יוצאות עם פיתות ללא הגבלה וגם, שימו לב, יש ריפיל על החומוס.

      חומוס אליהו, הבורסקאי 9, אזור התעשייה, אילת. 08-9217177. ימי פעילות: א'-ו' 09:30-17:30 (או עד שנגמר החומוס, בימי שישי המקום נסגר קודם לכן). כשר למהדרין.