פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פיצול איכויות: יינות יקב קסטל

      אבי אפרתי לוגם את יינות יקב קסטל החדשים, ומאתר את הבעייתיים והמוצלחים שבהם

      כוס יין (ShutterStock)
      (צילום: shutterstock)

      יקב קסטל הוא סוג של מיתולוגיה במונחי עולם היין הישראלי. משפחת בן זקן, בעלי היקב, מפעילה אותו למעלה משני עשורים. מה שחל ביינות ביתיים שמותססים בפחי אשפה היה ליקב מוערך במיוחד שמייצרים בו למעלה מ-300,000 בקבוקים בשנה. קסטל החל כשיגעון פרטי של אלי בן זקן, אבי המשפחה, שקודם לכן היה בעליה של מסעדה איטלקית בירושלים. עם התפתחות היקב הוא הפך לעסק שכל בני המשפחה מעורבים בו.

      במשך השנים פעל היקב במושב רמת רזיאל. לפני כשנתיים עבר ליד השמונה. שמם של יינות קסטל הולך לפניהם בצדק רב שנים רבות. "קסטל, גראנד וין", הגבוה שלהם, הוא יין גדול תרתי משמע. "פטיט קסטל" מספק תמיד הרבה מאד איכויות בתמורה ללא הרבה יותר ממאה שקל. גם "סי, בלאן דו קסטל", שרדונה עתיר עץ, מוחצן ועוצמתי מצטיין במיוחד בתחומו. שלוש יינות אלו ממשיכים לספק את הסחורה גם בטעימה הנוכחית. שלושתם, כל אחד בקטגוריה וקבוצת המחיר אליה הוא שייך, הם חלק מפסגת העשייה בארץ.

      אי אפשר לומר את אותם הדברים על סדרת LaVie של היקב. הסדרה הושקה כחלק מהגדילה של קסטל והצורך לייצר במאסה יינות זולים יותר. הן ה"לה וי" הלבן והן האדום מוצלחים הרבה פחות בכל פרמטר, וגם בהתייחס לקטגוריה העממית יותר, בז'אנר "העולם החדש" אליה הם שייכים. פיצול האיכויות הזה בולט מאד בהשוואה ליינות האיכות של קסטל. אפשר לומר, ובמידה לא מבוטלת של צער, שאלו יינות בקושי בינוניים. בינוניות הוא הערך האחרון שאפשר להעלות על הדעת כשחושבים על קסטל. מצד שני, אם הבסיס הזה הוא שיאפשר לבני בן זקן להמשיך להפיק בנינוחות "פטיט קסטל" ו"גראנד וין", שיהיה. לאוהבי הבלנדים הבורדולזיים, שני היינות האחרונים מייצגים לגמרי סוג של פסגה. לחיים!

      1. LaVie, Rouge du Castel 2016

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על סמך קברנה סוביניון, מרלו ופטי ורדו. 10 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ומיכלי בטון איטלקיים. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום ומעט תבלינים. גוף קל. 13.5% כוהל בנפח.

      כמה? 80 שקלים.

      הכי מתאים ל: פיצה, פסטה, כריכי בשר.

      תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

      דבר המבקר: פירותי מאד, קל מאד, עם מידה של מתיקות. יין שניתן ללגום אותו אפילו קר. ללגימה מיידית - לא נועד ליישון. יין לכ-ו-ל-ם.

      בשש מילים: אדום בסיסי, פירותי וקל. ללוגמים מתחילים.

      2. LaVie, Blanc du Castel 2016

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד לבן יבש על בסיס סוביניון בלאן, שרדונה ומעט גוורצטרמינר. צבע זהוב. באף שפע פרי אקזוטי והדרים. גוף קל. 13.5% כוהל בנפח.

      כמה? 85 שקלים.

      הכי מתאים ל: כריכים, סלטים, פיקניק.

      תמורה לכסף: 2/5.

      דבר המבקר: לבן קל, פירותי ומוחצן. כמו קודמו, האדום, שונה מאד מ-DNA יינות קסטל המוכר ומכוון לקהל יעד רחב, ללגימה יומיומית. קצת יקר בהתחשב באיכויותיו.

      בחמש מילים: לבן מוחצן, קיצי וחנפני למדי.

      3. Rose du Castel 2016

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש על בסיס מרלו, מלבק וקברנה פרנק שנבצרו בטרם הבשילו לגמרי. צבע ורוד מעט חיוור. באף פרי אדום ופרחים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

      כמה? 94 שקלים.

      הכי מתאים ל: פיקניק. כריכים. קרפצ'יו דג. סלטים על בסיס פירות ים.

      תמורה לכסף: 2/5.

      דבר המבקר: רוזה לא רע, שיכול היה אולי לספק יותר יובש ואופי, אך ללא ספק מעניין בהרבה ופחות "עולם חדש" משני יינות LaVie שנסקרו ממעל.

      בשמונה מילים: רוזה נעים ועשוי היטב גם אם מעט יקר.

      4. C Blanc du Castel 2016

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שרדונה. תסיסה והתיישנות על השמרים בחביות עץ אלון צרפתי (כשליש מהן חדשות). הבלנד נוצר לאחר ראשית התסיסה. צבע? באף עוצמתי מאד ובו הדרים, פרי טרופי, פירות לבנים ופריחה. גוף מלא. 14%כוהל בנפח.

      כמה? 148 שקלים

      הכי מתאים ל: דגים, פירות ים ובשרים לבנים.

      תמורה לכסף: 2/5.

      דבר המבקר: "סי בלאן דה קסטל", הלבן הגבוה של קסטל, גורם כבר שנים לתגובות מאד מנוגדות: חובבי הניקיון והצחות לא יכולים אתו; אלו שאוהבים לבנים פוטנטיים ורבי עוצמה, שהעץ מנגן בהם כינור ראשון, מתים עליו. כך או כך, אין עוררין על כך שבתחומו הוא עשוי מצוין.

      ב-15 מילים: שרדונה פוטנטי עם המון עץ. כשמדובר בלבן מהסוג המוחצן, זוהי ללא ספק פסגת הז'אנר בארץ.

      5. Petit Castel 2015 Castel

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו, קברנה פרנק ומלבק. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות, כשהיינות השונים מחולקים לחביות מופרדים לזנים וחלקות. 4 חודשי התיישנות נוספים כבלנד במיכלי בטון. צבע אדום סגלגל. באף פרי אדום ושחור, תבלינים. גוף בינוני-מלא. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 123 שקלים

      הכי מתאים ל: סטייקים. צלעות טלה. קדירות.

      תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

      דבר המבקר: בלנד בורדולוזי מצוין, עם פרי טוב, תיבול ראוי, חמיצות מאזנת, נוכחות ברורה אך לא מוגזמת לעץ, ועוצמה לצד רכות. יין גסטרונומי ראוי עם פוטנציאל התיישנות בן כחמש עד שבע שנים בתנאי אחסון טובים.

      בשש מילים: מטובי הבלנדים האדומים המקומיים בקבוצת המחיר.

      6. Castel, Grand Vin 2015

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו וקברנה פרנק מחלקות מובחרות. 16 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות, רובן חדשות וכן ארבעה חודשים במיכלי בטון. צבע אדום עמוק. באף פרי שחור ותבלינים. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.

      כמה? 214 שקלים

      הכי מתאים ל: ארוחות משוקעות על בסיס בשרים מכל סוג.

      דבר המבקר: "קסטל, גרנאד וין" הוא מהמותגים הוותיקים והיותר מוצדקים בתעשיית היין המקומית. בלנד מושקע על בסיס זני בורדו, שיש בו עושר, עומק, מורכבות ואלגנטיות. עודנו סגור וזקוק לכשנתיים לפחות כדי להתחיל לספק את איכויותיו. פוטנציאל התיישנות ממושך (10-12 שנים) בתנאי אחסון טובים. מגדולי

      בשבע מילים: גדול, דרמטי, מרשים (ומן הסתם סגור עדיין).