סיכום ואחרון ודי: מהברקת השנה ועד השערוריה הגדולה

מזללת מוטפאק הטורקית, אמנם פועלת כבר כמעט 4 שנים, אבל רק אחרי שעברה שיפוץ השנה, היא הצליחה למשוך אליה כמה סועדים סקרנים, שהחלו להפיץ את הבשורה על השווארמה שמשגעת את דרום תל אביב. השווארמה של מוטפאק לא דומה לשום דבר שאכלתם לפני כן, היא מוגשת במנת האיסקנדר - המורכבת מדונר כבש, קוביות לחם, רוטב עגבניות קטיפתי, מעט ירקות מהגריל, יוגורט חמצמץ תוצרת בית, ומעל הכל נמזגת חמאה מומסת שמעניקה להכל מתיקות מעודנת ועומק טעמים. אנחנו מכריזים בפה מלא (בשווארמה כמובן), כי המנה הזאת היא ללא ספק תגלית השנה מבחיתנו, ואם עוד לא נחשפתם לפלא - אתם פשוט מוכרחים.

מוטפאק, שלמה 110 ת"א, 054-907-2666

לפני כחודש, היינו הראשונים לספר לכם על וולט - שירות המשלוחים החדש, שטרף את הקלפים בכל הנוגע לארוחת הצהריים המשרדית שלנו (או הערב שלכם). אז נכון, ההמבורגר של הויטרינה לא תמיד זמין שם למלשוחים וזה מבאס, וכרגע איזור החלוקה מצומצם (קדימה, זה הזמן להגיע ליפו ולגבעתיים חשוכות האופציות), ויש עוד לפעמים קצת חריקות של התחלה. אבל, אין ספק שהשירות הגדיל משמעותית את אופציות הזמנת המשלוחים שלנו, נותן אלטרנטיבות שוות, האפליקציה כיפית וידידותית, ובאופן כללי נושב ניחוח חו"לי חיובי ומקצועי מהסיפור. שמחנו לגלות אתכם השנה.

בחודש אוקטובר האחרון החל להגיש עומר מילר בסניף סוסו אנד סאנס אלנבי, סנדוויץ' סלט ביצים שנקרא "סוסו איציק ורותי" כ"מחווה" לסנדוויץ' המיתולוגי האהוב על מילר, כמו גם על שאר העולם. דודי ושלי, היורשים של איציק ורותי והבעלים הנוכחייים, פחות התרגשו מהמחווה וביקשו ממילר להוריד את הסנדוויץ' מהתפריט, וזה הבטיח לעשות זאת תוך כמה ימים, ברגע שיגיע שלט חדש, לדבריו. אחרי שהעלנו אייטם בנושא, שקצת הרגיז את מילר, השלט שונה מ"סוסו איציק ורותי ל"הביצים של סוסו", כלומר הכריך המועתק נשאר בתפריט, רק ללא המחווה. ואם זאת לא שערוריה, אז מה כן?

שוק התקווה מעולם לא זכה לאפיל של שווקים כמו לוינסקי, הכרמל או הפשפשים. רוב הזמן הוא מקבל יחס של שוק פונקציונלי למדי - מקום להצטייד בו הביתה, עם כמה מקומות ותיקים וטובים של אוכל רחוב עדתי וזריז, או בקיצור, אם לקרוא לילד בשמו - לא לוקיישן שזכה לככב בפיד האינסגרם שלנו יותר מדי. עד שבאוגוסט האחרון הוטלה הקובייה ששינתה את התמונה. מסעדת הקובייה של הצמד שי אלפסי והשף המוכשר ג'לאל סלאם, הביאה לשוק ניחוחות של טרנדיות, פוטוגניות וטריות והגדירה מחדש את המושג "מסעדת שוק". אליה הצטרף בשבועות האחרונים קפה הודיה, הנמצא ממש ממול, מבית אותו צמד, בית קפה חלבי עם המון מאפים וגבינות, ארוחות בוקר נהדרות, שבשעות הערב המוקדמות הופך לסביצ'ה בר תוסס. אם כבר בקוביות עסקינן, הרשו לנו לשים כאן את ההימור שלנו כי הצמד הזה הוא רק החלוץ במהפך שיעבור על שוק התקווה בשנים הקרובות.

הקובייה / קפה הודיה, הודייה 22 שוק התקווה, ת"א, 03-974-7333

נכון, קצת רימינו בסעיף הזה, בחרנו 3 במקום אחת, אבל מבין כל המסעדות שנפתחו השנה, די קשה לבחור רק מסעדה אחת שעשתה הכי הרבה באזז. אייבי, המסעדה המקומית של האחים דוקטור, אמנם קיימת רק חודש וקצת, אבל הספיקה להפוך לשם הכי חם של התקופה, קשה להשיג שם מקום בהתראה קצרה, אין חובב אוכל שלא דאג לדרוך שם כבר לפחות פעם אחת, היא זכתה לשבחים רבים, ואם לשפוט על סמך ההצלחות הקודמות של הדוקטורים (האחים, דוק) לא מדובר בבאזז שיחלוף מתי שהוא בזמן הקרוב.

קפה נורדוי, של השף עינב אזגורי, נפתחה אחרי משחק מקדים ארוך ומתיש, אך מיד סיפקה את הסחורה. לא כולם מתחברים אליה, היא שונה, מביאה ניחוחות אירופאיים שחסרו כאן בסצנה, וזה מה שעושה אותה כל כך מיוחדת. ללא ספק היא אחת המדוברות של השנה, ונמצאת כאן כדי להישאר.

קפה פופולר של אבי ביטון, פופולרית לא פחות מהשתיים המוזכרות למעלה, שומרת כבר שמונה חודשים על מקום גבוה בצמרת המסעדות התל אביביות. ביטון ושותפיו, הצליחו להכניס חיים בנישה שקצת הייתה בוואקום של מסעדה איכותית שהיא גם מקום בילוי לוהט, והקהל מצביע ברגליים. גם כאן לא פשוט להשיג מקום, אבל בהחלט שווה. לאחרונה החלו להגיש גם בראנץ' עשיר ונהדר בכל סוף שבוע, אז גם אם אתם פחות אנשים של לילה, תנו קפיצה לארוחת בוקר מפנקת.

משהו קרה לטבעונות השנה. היא הצליחה לחצות מגזרים. וכשאנחנו אומרים מגזרים, אנחנו מתכוונים כמובן, בין טבעונים לאוכלי-כל. OPA, המסעדה העילית והמהודקת של שיראל ברגר, הוכיחה שאפשר לאכול ארוחת שף בת 6 מנות, מחומרי גלם מהאדמה בלבד, ואפילו ליהנות מכך. אבל את הבאזז האמיתי עשתה סולטנה - השווארמה הטבעונית של הראל זכאים, שגרמה אפילו לקרניבורים האדוקים ביותר להודות שוואלה, עלו כאן על משהו. השווארמה של זכאים, עשויה משלל פטריות במקום בשר, זוכה גם היום, כמעט חמישה חודשים אחרי פתיחתה, לתורים שלא מביישים מזללות בשריות כמו עם תורים מכובדים ויטרינה או ג'סמינו.

מאבק המסעדנים בגזרות הכלכליות של כחלון (חוק הטיפים, חוק היטל עובדים זרים ועוד), שתפס בחודש האחרון תאוצה, נתפס אולי בעיני הציבור הרחב כמאבק פריבילגי או לא מוצדק, אבל חשוב לזכור כי מאחורי כל מסעדה שנסגרת עומדים אנשים רבים שמביאים פרנסה הביתה. נכון, יציאה למסעדה היא מותרות, אבל זאת מותרות חשובה, זה חשוב לתיירות, אבל גם לאנשים שחיים כאן, מדובר בתרבות לכל דבר והיא ראויה ליחס הוגן ולחוקים שיבואו לקראת המסעדנים, ולא ילכו נגדם. בשנה האחרונה התאגדו המסעדנים למחאה משותפת, אשר כלל פעולה של החשכת המסעדות ל-8 דקות והמשיכה במיצב קברים בכיכר הבימה עליהם צוינו שמות המסעדות שנסגרו בשנים האחרונות. בואו נקווה שעד שנה הבאה, המאבק הזה יסתיים עם נצחון המסעדנים, ושתהיה לנו שנה קולינרית נהדרת.