ההוראה לסגור את המסעדות שניתנה ביום שבת האחרון בערב, בדיוק לפני שבוע, תפסה הרבה בעלי מסעדות ועסקים בתחום המזון לא מוכנים. למרות שהמצב בישראל כבר לא נראה טוב מבחינת התפשטות הנגיף והוראות הממשלה, עדיין לרבים קשה היה להאמין שסגירה מוחלטת היא צעד קרוב. למחרת בבוקר כבר הוצאו כ-150 אלף עובדי תחום המזון בכל הארץ לחופשה ללא תשלום כשעל סף דלתות המסעדות עוד מונחים ארגזי הירקות והסחורה שהביאו הספקים לתחילתו של שבוע חדש. "אני לא לגמרי מעכל את מה שקורה, אני מגיב ופועל על אוטומט אבל לא מעכל", אומר גל בכר, הבעלים של רשת יומנגס שלה חמישה סניפים ברחבי הארץ. "אני מניח שהחלק הכי קשה הוא שאנחנו עוד לא בחלק הכי קשה, כשחשבון הבנק יתרוקן זה יהיה קשה, בינתיים אנחנו עוד נושמים אבל בפונקציה של זמן זה יקרה".
החל מיום ראשון אסור היה לפתוח את מסעדות ובתי קפה במתכונת של הושבה, מי שיש לו את האפשרות יכול להמשיך ולהפעיל שירות משלוחים, או להקים כזה מאפס, דבר שלא מעט מסעדות פנו לעשות בזריזות, אבל הפעילות השוטפת של המסעדות נפגעה אנושות. "החלק הקשה זה החלק הרגשי, גם ברמה האישית שעסק שבנינו במשך עשור, פתאום ביום אחד צריך לסגור, וגם ברמה החברית של להוציא 250 עובדים שלנו לחל"ת ולשלוח אותם להתמודד לבד עם הצרות. גם ספקים שאנחנו לא יכולים לשלם להם פתאום בגלל שאין לנו כרגע תזרים מזומנים. ואנחנו עוד במצב יחסית טוב, אני חושב על מי שקצת מתחת לקו שלנו וזה נורא".
יש לציין, שגם בימים כסדרם המסעדות בישראל מתקשות להחזיק את הראש מעל המים, במהלך השנה האחרונה נכתב ונאמר הרבה על הגזרות ועל ההגבלים שנחתו על המסעדנים שגם ככה מתקשים לסגור את החודש. כך שהסיפור הנוכחי עשוי להיות מכת מוות, עבור רבות מהן.
ברגע שניתנה הוראה לסגור, כבר הפסידו המסעדות סכומי כסף בלתי נתפסים, ומדובר היה רק על השעות הראשונות של ההוראה. "כל ההכנסות נעצרו בשנייה", אומר דניאל אלון, הבעלים של רשת מבשלות ג'מס שמחזיקה כ-13 סניפים ברחבי הארץ. "לא היתה לנו הזדמנות להתארגן, זרקנו את כל המלאי של האוכל הטרי, ומה שיכולנו תרמנו. זה עשרות אלפי שקלים הפסד ברגע, וכנראה שבכל הארץ מדובר על עשרות מיליוני שקלים של אוכל טרי שאי אפשר כבר להשתמש בו".
מבשלת ג'מס הוא עסק בינוני שמעסיק כ-400 עובדים, שכולם נשלחו לחל"ת ביום ראשון בבוקר מבלי לדעת מה יקרה בהמשך. "יש בישראל כ-14,000 עסקים בתחום המזון והבילוי עם כ-200,000 עובדים", אומר אלון, "המחזור של התעשייה הזו הוא 2 מיליארד שקלים בחודש, כדי לקבל אומדן מדובר בכפול מעסקי המלונאות בארץ, ולמרות שזה הגודל של התעשייה אין לה גוף או קול מאוחד או חזק שמשפיע על מקבלי ההחלטות, זה 14,000 עסקים מאוד מפולגים, אין לנו ייצוג משמעותי בקרב מקבלי ההחלטות".
"פתאום היינו צריכים לכבות כמה שריפות במקביל, מצד אחד צריך לטפל בזה שחלק מהעסק סגור, ומצד שני המשלוחים והטייק אווי עובדים יותר חזק", אומרת תמר לוי, מהבעלים של חוות צוק, חווה חקלאית יצרנית שיש לה גם מסעדה, חנות, ומחלקת אירועים פעילה. "דאגנו לכל העובדים ונתנו הדרכה אישית לכל אחד, היינו כאן בשבילם כמה שאפשר ברמה האישית, אבל זה היה קשוח. מבנה העסק איפשר לנו לפתוח באופן חלקי את המטבח למשלוחים וטייק אווי, אבל אנחנו לא עובדים ככה בשוטף אז היינו צריכים ליצור מודעות לעניין, ופתאום גם עבדנו בשיווק של זה, רשתות חברתיות ופלאיירים בשכונה, מיילים למועדוני לקוחות, מגרדים מה שאנחנו יכולים".
אבל למרות שבחוות צוק גדל המחזור היומי של המעדנייה והמשלוחים, זה לא מתקרב למחזור של המסעדה בימים רגילים, שמהווה לדברי לוי כ-40 אחוז ממחזור העסק כולו, "יש לנו גם מפעל בוטיק לבשר שסיפק להרבה מסעדות, גם הוא נפגע כמובן", היא מוסיפה. "זה נכון שצו הסגירה זה הוצאה לחל"ת, מהלך שחסך לנו את ההוצאה על כוח אדם, וגם עצרנו את כל התשלומים לספקים שרק יכולנו וביטלנו הוראות קבע, אנו מנסים להיות כמה שיותר בשליטה אבל זה מצב קשה ומורכב".
האם יש מסעדות שלא יצלחו את המשבר? האם למסעדה אין חסכונות לימים קשים כמו שיש לאנשים?
"הכל פונקציה של זמן, לרוב יש עמוד שדרה השאלה לכמה זמן" אומר גל בכר, "אנחנו ביומנגס באופן יחסי לא ניפול מוקדם, אבל גם לקחת נזק של כמה מיליונים ולספוג אותו זה מאוד כואב וזה מגיע עם קיצוצים והשלכות וקשה לדמיין את היום אחרי, כשקמים בבוקר אחרי שאסון כזה נגמר וצריך לפתוח מחדש".
בהודעת שר האוצר כחלון דובר על דחיית תשלומי ארנונה ומענק חד פעמי של 6000 שקלים לעצמאים ולעסקים הקטנים. "ביטול ארנונה זו התחלה" אומר דניאל אלון "אבל לדעתי הפתרון הנכון הוא מענק המבוסס על אחוז מההכנסות או המחזור של העסקים האלה, שמכסה את העלויות שעדיין ממשיכות לרוץ. את עלויות העובדים אפשר היה לעצור, אבל את שכר הדירה והביטוח אי אפשר לעצור. וזה כולל גם משכורת בסיסית לבעלים שאין להם מאיפה למשוך כסף כשאין הכנסות. זה צריך להיות כ-20 אחוז מהמחזור הממוצע הכללי של כל התחום, כמענק, ואז זה גם יעצור את הסחרור. כל העסקים האלה עוצרים תשלומים, גם לבעלי הנכסים, גם כל תשלום ממשלתי, וגם יש מי שלא יכול לשלם לספקים, אז יש כאן אפקט דומינו שאם היו יכולים לתת חבילת סיוע, הסחרור הזה היה נעצר והיינו יכולים לשחרר את התשלומים האלה. חבילת הסיוע לא תישאר אצלי, אני אשתמש בה כדי לשלם לבא בתור, אם זו העירייה, אם זה הספק, אם זה בעל הנכס, המשק יוכל להמשיך ולתפקד כששרשרת האספקה תוכל להתקיים, כדור השלג יעצר".
ההצעה של אלון נשמעת כמו חלום, בעוד נכון לעכשיו המסעדות לא בטוחות שיצליחו להחזיק מעמד אפילו את הימים הקרובים. "כל העסקים בתחום הזה עכשיו משלמים על קניות שעשו לפני יותר מחודש כשעוד אף אחד לא תיאר לעצמו שיקרה דבר כזה", אומרת תמר לוי, "תשלומים ממשיכים לרדת לי מהבנק, פעולות חיסכון שאנחנו עושים עכשיו נראה בחשבון הבנק שלנו רק עוד חודשיים. צריך להיות יצירתיים וגם מאוד חדים, יש לנו משא ומתן קשוח מול בעלי הנכסים, הם אנשי עסקים שגם הם ממנפים את הפעילות שלהם על בסיס תשלומי שכר הדירה שלנו, הם יהיו בבעיה אם יתנו לנו עוד זמן".
בחוות צוק מצביעה תמר לוי על בעיה נוספת, "היה הרבה עניין סביב הלוואות בערבות מדינה, הרבה עסקים כמונו, שלפני שנה לקחנו הלוואה כזו כדי להרחיב את העסק, במקרה שלנו למשל לבנות את המפעל, מי שלא החזיר לפחות חצי מההלוואה הקודמת שלו לא יכול להגיש בקשה לעוד אחת, למרות שזה לצרכים שונים לגמרי והפעם מדובר בהלוואה לצורך גישור תזרימי. יפה שהמדינה עזרה בזמנו ונתנה הלוואה, אבל עכשיו חייבים לחלק את ההלוואות האלה מחדש בתנאים חדשים, לרדת בגובה הפיקדון ולאפשר לנו לשחרר כסף".
"כדי שהתחום הזה ישרוד אחרי המשבר הזה, כולל אותנו בג'מס", אומר דניאל אלון, "העסקים האלה יצטרכו לקבל איזו שהוא סיוע, כדי שכל העסקים והעובדים יוכלו לצאת מהמשבר התחום חייב חבילת סיוע, שהיא פשוטה וקלה ליישום, ובלי פסלטרים של דחייה של מע"מ ודחייה בניכויים, וכל מיני דברים שבסופו של דבר כשיגמר המשבר נצטרך לשלם וזה לא ייעלם".
"אם יוצאים בהצהרות שיהיה פה סיוע של מילארדים, אבל בסוף מדובר בהלוואה שאני צריכה לקחת וצריכה להחזיר זה לא עוזר לי", אומרת לוי, "עסק כמו שלנו עם חודש בלי תזרים, זמן ההתאוששות יהיה מאוד ארוך. צריך אחר כך מאות אלפי שקלים כדי לצאת מהבור, אין כמעט מסעדות בארץ עם מאות אלפי שקלים הכנסות. זה חור בתזרים שילווה אותי עכשיו תקופה ארוכה, זה משהו שאוכל לסגור רק דרך הכנסות מרווחים עתידיים, ואלה לא לגמרי בטוחות במצב היום, בטח לא רווחים של מאות אלפי שקלים בתוך זמן קצר שיסגרו את הבור, אנחנו נסחוב את זה תקופה".
במסעדת מונא הירושלמית של השף מושיקו גמליאלי, לא בונים כנראה יותר מדי על העזרה של המדינה ביום שאחרי. אתמול בערב, פתחו במסעדה בפרויקט הדסטארט, אשר מתבסס על תמיכת המונים, על מנת שהמסעדה תוכל לפתוח שוב דלתות כשהמשבר ייגמר, דבר שכאמור, כבר לא מובן מאילו במצב הנוכחי. בפוסט שפרסם גמליאלי בחשבון האינסטגרם שלו כתב "היי, אני צריך את עזרתכם. כדי שנוכל לחזור למונא כשכל זה יגמר הקמנו פרויקט הדסטארט שאני אשמח שתתמכו בו. מונא עבורי היא אי של שפיות ואני יודע שתחושה זו משותפת להרבה מאוד אנשים. בעיר קדושה ומשוגעת, במדינה מטורפת יש חלל אחד שהוא מה שמגדיר חיים נורמליים מבחינתי - מונא. במיוחד בתקופה זו חשוב לי לשמור על המקום הזה. מונא היא הרבה מעבר לאבני השימור שמרכיבות אותה. היא העובדים והספקים שלנו, שבשבילם המונא היא גם מקור פרנסה. אני מרגיש אחריות עצומה לאנשים האלה. אין לעסק כמו שלנו זכות קיום אם הוא לא מונע ממקום של ערבות הדדית ועזרה לכל המעגלים שנתמכים ושתומכים בנו. העובדים. הספקים. וכמובן הלקוחות. הם הקהילה שלי. הם המשפחה שלי, אני ערב להם".
בתוך פחות מיממה הצליחו במונא לגייס כבר מעל 92,000, כשבתמורה לתמיכה מקבלים תשורות שונות כמו ארוחת טעימות זוגית, הזמנה לערב הפתיחה מחדש ועוד. סביר להניח שבימים הקרובים נראה מסעדות נוספות אשר ישאבו ממונא השראה ויבקשו מהלקוחות הנאמנים לתמוך בהם ולעזור להם באחד הרגעים הקשים ביותר כנראה שידעה הקולינריה בישראל.