בצפון הארץ, בקיבוץ הגושרים, המקום אליו רוב האנשים מגיעים כדי לעשות קייאקים או לטבול בירדן, קיים אחד ממפעלי הגלידה הקטנים והמיוחדים בארץ, גלידות אילו, גלידות טבעוניות. אילו (ILO) הוא פרויקט חייהם של אלי ורותם יעקובוביץ', השניים הגיעו לארץ ב-2014, אלי כעולה חדש מצרפת, ורותם כתושבת חוזרת שנעדרה מכאן כ-13 שנה. את חדוות הגלידות גילתה רותם בפריז, מתוף תפיסת עולמה היא נמשכה לגלידות הבריאות יותר, אלו שמכילות חומרים טבעיים בלבד וכיוצא בזה גם כמה שפחות מוצרים מן החי. "בחו"ל בריאות וטבעונות זה היינו הך" אומרת רותם, "תנועת הטבעונות בחו"ל מבוססת על החיפוש המתמיד אחרי אוכל בריא ככל האפשר, ובישראל הרבה טבעונים מתמקדים בטבעונות ערכית והם לא נותנים הרבה חשיבות לבריאות ופחות מעניין אותם המרכיבים הבריאים של המוצר". ובכל זאת, תנועת הטבעונות הישראלית היא אדירה, והיא גם זו שאליה מכונים בני הזוג את המוצר הייחודי שלהם.
רותם התחילה באינספור ניסויים להכנת גלידות עוד בפריז, היא חקרה את התחום, קראה כל מה שאפשר, ולאט לאט מצאה את המתכון לגלידות שהיא הכי אהבה. "הגלידות שלנו מבוססות על חלב קוקוס וסירופ אגבה" היא מספרת, "ובהתחלה הצרכנים בארץ ממש לא התלהבו מטעם הקוקוס של המוצרים שלנו, היו אפילו כאלה שאמרו שזה טעם לוואי של קוקוס. אבל אני מאוד אוהבת את בסיס הטעם הזה, וגם הצלחנו לייצר טעמים שאמנם הקוקוס מורגש בהם אבל רק בשני הביסים הראשונים, אחר כך כבר הטעם האחר מתפשט בפה ואתה שוכח מהקוקוס".
למרות שהמוצר טבעוני לחלוטין, הלקוחות של אילו היום הם מי שמחפשים אוכל בריא באופן כללי, ופחות מי שמגדירים את עצמם טבעונים. והגלידה של אילו היא אחד המוצרים הבריאים הקיימים בשוק, רשימת המרכיבים קצרצרה ומבוססת על חלס קוקוס, אגבה, ועל הטעם הנוסף שהם מוסיפה לגלידה, והם משתמשים רק בחומרי גלם טבעיים, לא באבקות ולא במחיות.
בגלידות אילו הם מכינים את הכל מאפס במפעל הקטן שלהם. "בגלידת תות אנחנו טוחנים תותים טריים", אומר אלי, "את הקולי מכינים כאן מפירות יער טריים, את הפיסטוקים אנחנו טוחנים בעצמנו ומשתמשים רק ב-100% חמאת פיסטוק, מוצר יקר להחריד, הווניל עשוי ממקלות וניל אמיתיים, את הלימונים אנחנו סוחטים ממש כאן מלימונים אורגניים בלבד, הקרמל הוא עשוי מסוכר קוקוס, וגם בגלידת האספרסו אנחנו משתמשים בפולי קפה אורגניים שלמים בשיטה שבה מבשלים את הפולים עם החלב ואז החלב סופג את הטעם של הקפה כמו שצריך", כך שלא רק חומרי הגלם של אילו יקרים, אלא גם תהליכי ההכנה של הגלידה יקרים משמעותית.
המפעל הקטן בתוך הקיבוץ הפסטורלי השתנה הרבה מאז שהוקם ב-2014. "פעם היינו ממלאים את הקופסאות של הגלידות עם מרית, ואת הגביעים הקטנים עם כפית", מספרת רותם, "היום כבר יש לנו מכונות מילוי ועשרה עובדים. יש לנו עשרה טעמים וכל יום אנחנו מפסטרים את הגלידה שנכין מחר, ולמחרת עובדים רק עם טעם אחד, כי לוקח הרבה זמן לנקות את המכונות. אנחנו ממלאים 700 גביעים גדולים ו-700 גביעים קטנים ביום". בתחילת דרכם היתה רותם נוסעות בכל הארץ במשאית הגלידות וזה היה מערך השיווק שלהם, "היום כבר יש לנו שני נהגים שעושים את זה".
מהפינה הקטנה והשקטה שלהם בקיבוץ הגושרים בצפון, אלי ורותם עדיין משווקים את כל הגלידות שלהם בעצמם, כרגע בעיקר לחנויות טבע ובריאות, "ברשתות הגדולות עדיין חשדנים כלפי המוצר", הם מסבירים, "הם רוצים לוודא שיש לזה ביקוש. בכל מקרה אנחנו כרגע מתמקדים בזה ולא שואפים להפוך למשל לרשת גלידריות ואפילו לא למכור לגלידריות, למרות שאנחנו לא שוללים".
ולמה קוראים לגלידה אילו? "אילו זה מפינית והמשמעות היא עונג", מסביר אלי, שאמו זכרונה לברכה הייתה מפינלנד, "זה היה רעיון של רותם", "נכון, חיפשתי מילה לחבר את העולם האישי שלנו לעסק שלנו, הסתכלתי על מילים בפינית והמילה הזו מצאה חן בעיני, המשמעות שלה היא העונג ממשהו, האושר שאתה מקבל בזכות משהו, במקרה הזה מגלידה".
