הישראלים שעשו יין מעולה מהגג על הבית של ההורים

אבי אפרתי אולי השמיט הפעם את סעיף התמורה לכסף, אבל כל השאר חייב למשוך את תשומת הלב שלכם. לחיים!

סופגניות רולדין חנוכה 2020 (דייב שחר)

המדור הפעם מוקדש לשני יקבים קטנים ומרתקים. אחד מהם עביה, נחשב ליקב בוטיק. השני - מיה לוצ'ה, קטן ממנו. הוא יקב גראז'.

מובילים אותם ייננים שהם אמנים. קובי ארביב גדל והתפתח מקצועית ביקב גדול ומתועש (רקנאטי) ובשנים האחרונות משמש שם כיינן ראשי. מיה לוצ'ה הוא ליין היינות האישי שלו, המתנהל על גג בית הוריו באור עקיבא. יוסי יודפת מנהל את העשייה ביקב עביה (הפועל בשנה האחרונה במגדל תפן) בעשר אצבעותיו. העשייה הייננית מונעת אצלו מאידיאולוגיה עמוקה. הוא מציל ומשקם כרמים אבודות ופועל בשיטות טבעיות ואורגניות. שניהם מפיקים יינות בכמות קטנה יחסית שבעתות שגרה נמכרים לצד חנויות יין, גם במסעדות.

כל המתכונים, הטיפים, קיצורי הדרך והפטנטים לחנוכה מושלם

בנוסף לקווי הדמיון וההשקה שנזכרו ממעל, הבחירה לחבר את עביה ומיה לוצ'ה לסקירה אחת קשורה גם בכיוון הסגנוני של שני היקבים. שניהם עובדים בעיקר עם זני ים תיכון (סירה, קריניאן, מרסלאן) ומייצרים מהם יינות המחויבים למאפייניו הטבעיים של הזן כמו גם לאזור הגידול וניכרים במתינותם ואיפוקם.

חלק מעולים, אחד אפילו הוציא מאיתנו "יאסו!"

היין היווני ששמט לנו את הלסת

לכתבה המלאה
מצב הצבירה שלנו בחודשים האחרונים (צילום: Giphy)

כל אחד מהיינות בסקירה זו משקפים עשייה אישית מלאת תשוקה, אהבה והקפדה, להבדיל מייצור תעשייתי והמוני. הם מהווים ביטוי לייננים יוצרים שעונג גדול לעקוב בשנים האחרונות אחרי תהליך התהוותם, מאז יצאו לדרכם העצמאית. יודפת השכיל לזקק את אמירתו מאז הבצירים הראשונים ויינותיו הגיעו בהדרגה לנוסחה הנכונה. הם מלאי מבע, יש בהם פרי ייחודי ותיבול ניכר, מאוזנים בחומצה טוב ושומרים לכל האורך על מקדם פאנקיות. ארביב של בציר 2019 הצליח להביא את עבודתו עם שזרות הענבים בשנים האחרונות לביטוייה המגובש ביותר. מראש היה ברור שזהו יסוד שמוסיף המון אופי ליינות. עכשיו הוא גם הצליח להגיע למידת רכות ואלגנטיות שמשדרגת משמעותית את היינות.

לצד שני יינות אדומים מכל יקב, מצוינים כל אחד בדרכו, מיוצג כל האחד מהיקבים בסקירה גם ביין לבן (במקרה של עביה כתום). הלבן של ארביב מבוסס ברובו על פרנץ' קולומבארד. זהו זן נפוץ במיוחד בישראל מימים ימימה, אך כזה ששימש בעבר בעיקר ליינות פשוטים עד נחותים. ארביב אמנם איננו הראשון שעושה בו שימוש בו ליין איכות, אבל התוצאה נהדרת.

יודפת הפיק מענבי הקולומבארד יין כתום. מקור הצבע הכתום של בהשריית הענבים עם הקליפות בראשית התסיסה למשך 39 יום ("סקין קונטקט"). השריה זו מעניקה לו גם את אופיו הכה ייחודי, השונה לחלוטין מטעמו של כל יין לבן שאתם מכירים. גם יודפת איננו הראשון כאן שמייצר יין כתום, אבל זה הנוכחי רב איכויות וכמו שאר יינותיו מלא בייחוד.

יקבים זעירים של איש אחד לא יכולים לייצר יינות במחירים שווים לכל נפש. לזה אנחנו מצפים מיקבים גדולים ומתועשים, שחלקם משקיעים המון ביינות זולים, במסגרת התחרות על המדפים במרכולים. פרט לכך, כל היינות כאן מכוונים מראש גבוה יותר, זולת יוצא דופן אחד ("פרולטאר" של עביה). סעיף התמורה לכסף הושמט, לפיכך, מסקירה זו, למרות שאם מביאים בחשבון את שפע האיכויות ואת העובדה שכל אחד מהיינות הנסקרים כאן הוא יצירת מקור, להבדיל מתוצר פס יצור, התמחור של כל שאר היינות הגיוני בהחלט. כולם יתאימו להפליא לקור המתדפק אבל גם ייטיבו להתאים לימי החום - לא נתון סטנדרטי בתעשיית היין המקומית, הנוטה לאדומים כבדים שקשה ללגום כשחם. לחיים!

רוזה מנצח, לבן ישראלי במחיר מעולה

מבחן טעימה משתלם במיוחד של יינות תבור

לכתבה המלאה

עביה, פרולטאר 2019

רזון, דקות, איפוק. פרולטאר 2019 של עביה (צילום: דייויד סילברמן)

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קריניאן מגפנים בוגרות מכרם סנונית בבקעת הנדיב, שגודלו אורגנית. תסיסה ספונטנית וייננות טבעית (ללא תוספות או מניפולציות שנועדו להשפיע על טעם היין). התיישנות בת כארבעה חודשים בחביות עץ אלון, מיכלי נירוסטה ומיכלי פלסטיק. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי מרוכז אך לא בשל, פלפל שחור, זית שחור ואבק. גוף קל-בינוני. 12% כוהל בנפח.

כמה? 85 שקלים.

הכי מתאים ל: רוסטביף, כריכי בשר, מינוט סטייק.

דבר המבקר: שמו של היין ניתן לו כרפרנס לזן הקריניאן - הפועל השחור של תעשיית היין, והוא נוצר כדי לספק קצת מיוסי יודפת בתמחור נגיש יותר. הוא מצליח במשימה. זן הקריניאן מגיע בו בביטוי נאה שלו - על מימדי הפרי, התיבול הדומיננטי, מגע האדמה, האבק ואפילו הזפת שבו. פרט לכך, יש איזה רזון, דקות אפילו, שמשקפים איפוק ומקדם גסטרונומי גבוה. יין אוכל מוצלח במיוחד בתמחור לא פחות מנהדר בהתייחס לאיכויות. פרולטאר, כמו גם יוצרו, הם א.ד. גורדון של תעשיית היין המקומית.

בתשע מילים: אוהבי יינות מבוססי קריניאן צריכים להזמין מהיין הזה בארגזים.

עביה, Moonways 2018

ערימות של אופי. Moonways 2018 של עביה (צילום: אייל קרן)

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין כתום על בסיס 100% קולומבארד מכרם בעל סינדיאני על גדת נחל תנינים. הענבים גדלו אורגנית. תסיסה ספונטנית וייננות ללא תוספות ומניפולציות להשפעה על טעם היין. השריה על הקליפות במהלך התסיסה, למשך 39 יום. תשעה חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע כתום מעט ענברי. באף פירות יבשים, שרי ותבלינים. גוף בינוני-מלא. 12% כוהל בנפח.

כמה? 140 שקלים.

הכי מתאים ל: פירות ים, בשר עגל ובשרים לבנים.

דבר המבקר: יין כתום שונה לגמרי מלבן. לפעמים הוא מרגיש קצת כמו אמצע הדרך בין יין לבן לבירה ויש בו משהו מהתחושה שמאפיינת יינות מחוזקים. ואחרי שכל זה נאמר, כתום הוא יין שלא דומה לאף אחד מאלו. פירות יבשים, תבלינים, חמיצות, יובש, נימה שמזכירה שרי וערימות של אופי. כתום מצוין ממש.

בתשע מילים: למי שטרם נחשף עד כה ליין כתום, הנה הזדמנות.

עביה, סירה as is 2016

רזון שלא מעמיס על החיך. סירה as is 2016 של עביה (צילום: אייל קרן)

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סירה מכרם סמוך להר אביתר בגליל העליון. תסיסה ספונטנית. ייננות טבעית, ללא סינון והצללה. 18 חודש בחביות עץ אלון צרפתי משומשות. צבע אדום סגלגל. באף תבלינים רבים, פלפל שחור ומעט אבק. גוף בינוני-מלא. 14.5% כוהל בנפח.

כמה? 160 שקלים.

הכי מתאים ל: סטייקים, נתחים על עצם בצריבה איטית על גריל פחמים.

דבר המבקר: החיך, כמו האף, מתובל במיוחד. אלו תבלינים "חמים", שדומיננטיים יותר מהפרי. יש גם מגע זפת, יובש מצוין ומידה של רזון שלא מעמיס על החיך. במילים אחרות, המקדם הגסטרונומי כאן גבוה מאד ואין מצב שהיין ישתלט על נתח הבשר שתשדכו לו.

בחמש מילים: ין אוכל ים תיכוני מצוין.

מיה לוצ'ה, לבן 2019

ניקיון, דיוק והמון סטייל. לבן 2019 של מיה לוצ'ה (צילום: אבי אפרתי)

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 93% פרנץ' קולומבארד ו-7% סוביניון בלאן מגפנים בוגרות בגליל. תסיסה בטמפרטורה נמוכה (הסוביניון בלאן באשכולות שלמים). חלק מהיין התבגר במיכלי נירוסטה והשאר בחביות עץ אלון אוסטריות בנות 225 ו-500 ליטר למשך 11 חודשים. צבע זהוב מעט ירקרק. באף הדרים ופרחים. גוף בינוני-מלא. 11.5% כוהל בנפח.

כמה? 150 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, צדפות ובשרים לבנים.

דבר המבקר: הדרים, פרחוניות, חמיצות נעימה, מליחות מקסימה, ניקיון, דיוק וה-מ-ו-ן סטייל באחד הלבנים היבשים המקומיים היותר מהממים שמסתובבים ויסתובבו כאן בזמן הקרוב. שיקוף סופר מדויק של זן הקולומבארד, שהולך ותופס לו מקום של כבוד כאן, בצירוף מימדי מבנה, פרי וחדות שמספקת תוספת הסוביניון בלאן הקטנה. לבן מקומי ברמה בינלאומית מכובדת.

בחמש מילים: לבן יבש של חורף במיטבו.

מיה לוצ'ה, C.S.M 2019

מרוכז אבל לא בשל. C.S.M 2019 של מיה לוצ'ה (צילום: אבי אפרתי)

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי קריניאן, סירה ומרלו מהגליל העליון ושפלת יהודה. חלק מהפרי תסס עם השזרות (חלק כאשכולות שלמים והשאר בצירוף השזרות המופרדות). הזנים תססו בנפרד, מכל אחד מהם הופק הנוזל החופשי בלבד. תשעה חודשי התיישנות לכל זן בנפרד בחביות עץ אלון צרפתי וחודשיים נוספים כבלנד. ביקבוק ללא סינון. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי אדום ושחור, שפע תבלינים. גוף בינוני-מלא. 13% כוהל בנפח.

כמה? 150 שקלים.

הכי מתאים ל: סטייק, צלעות טלה, קדירות כבש.

דבר המבקר: המתובל והכפרי מבין אדומי מיה לוצ'ה בטעימה הנוכחית. כל אחד משלוש הזנים תורם את מימדי הפרי והתיבול הברורים שלו. פרי מרוכז אבל לא בשל ולא מעמיס. חומצה מצוינת. המון תבלינים, מגע אדמתי, נגיעת זיתים שחורים. בלנד ים תיכוני קלאסי טעים להפליא.

ב-23 מילים: זהו יין מהסוג שנהוג לכנות "יין ביסטרו". היות ונכון לעכשיו מסעדות הביסטרו עדיין מחכות לפתיחתן, לגמו אותו בבית לצד אוכל ביסטרו צרפתי טיפוסי.

מיה לוצ'ה, סירה שזרות 2019

מידה של קטיפתיות. סירה שזרות 2019 של מיה לוצ'ה (צילום: אבי אפרתי)

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סירה מהגליל העליון. שני שליש מהענבים תססו עם השזרות, חלקם כאשכולות שלמים וחלקם בצירוף השזרות, תוך דגש על מגע ממושך עם הקליפות. הפרדה מהקליפות ללא סחיטה תוך שימוש ב"נוזל חופשי" (FREE RUN) בלבד. 11 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. ביקבוק ללא סינון. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום ותבלינים. כוף בינוני-מלא. 13% כוהל בנפח.

כמה? 165 שקלים.

הכי מתאים ל: ארוחות מושקעות על בסיס בשר בקר או כבש.

דבר המבקר: לאחר שנים של ניסיונות בעבודה עם שזרות נראה שארביב הגיע אל המנוחה והנחלה. זהו יין עגול מבעבר, אלגנטי, שמימדי הפרי והתבלינים נוכחים בו מאד אבל הם מעודנים מאד. יש רכות ניכרת ומידה של קטיפתיות, וזאת מבלי לזלוג לחנפנות. מדובר, ללא ספק, בתוצר הסירה השלם ביותר שארביב ייצר עד היום וביין נפלא באמת. האף שעודו עול ימים ופוטנציאל התיישנות ממושך למדי לפניו, אפשר ליהנות ממנו כבר עכשיו.

ב-11 מילים: אחד היינות היותר טובים שארביב ייצר עד היום ויין נהדר כלשעצמו.


את יינות מיה לוצ'ה אפשר לרכוש בחנויות "דרך היין", ב"ג'יאקונדה" וישירות מהיקב, בכתובת moria.mialucewinery@gmail.com.

את יינות עביה אפשר לרכוש ב"דרך היין", רשת "מנו וינו", "יינות וטעמים" ברמת גן, "וויין דיפו" ברמת החי'"ל, "בודגה" באזורי חן ו"לה בושון" בתל אביב, וכן ישירות מהיקב, או בטלפון 052-7282917. מכל חנויות היין המצוינות ממעל אפשר להזמין ברשת גם משלוחים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully