טיפ קפה קטן, וכל הבית עם ריח של איטליה: ה"פינג'ן" שסידר לי דרכון אירופי

תקופה ארוכה מדי ללא בריסטות הכריחה את ארז מיכאלי לפתוח את הגז ולפתח מוטוריקה עדינה. זו התוצאה

  • קפה
  • מקינטה
עשה זאת בעצמך, אין ברירה. מקינטה להכנת קפה (צילום: Giphy)

כוס קפה היא הרי הרבה יותר מכוס קפה. היא הבוקר טוב שלנו, הליווי התומך באמצע יום עבודה מטורף, התירוץ להיפגש עם אנשים שאנחנו אוהבים, התענוג הקטן שאנחנו חייבים מדי כמה שעות.

אבל כשמדובר במשקה האהוב, השנה האחרונה חילקה את העולם לשניים: אלה ששותים קפה ואלה שאוהבים לפנק את עצמם בקפה.

לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל

כי אחרי שהקורונה סגרה את בתי הקפה וסגרה אותנו בבתים, נשארנו עם שיטת עשה זאת בעצמך. אין שום רע בקפה נמס וכמובן שקפה מקפסולות במכונות הוא ראוי וטעים, אבל אלה ששייכים לזן האוהבים-לפנק-את-עצמם-בקפה חייבים להכין אותו כמו שצריך - בלנד איכותי של פולים שעובר חליטה בלחץ. במציאות שבה עתיד בתי הקפה הופך להפכפך ותלוי באיזו מנת עטלף מזמין סיני כלשהו, הגיע הזמן לקחת את המקינטה לידיים. כשהוזמנתי לסדנת קפה החלטתי לעשות את הקפיצה ולהפוך מאיש של קפסולות לבריסטה בנעלי בית.

שלום היסטורי, קפה היסטרי, זה הכול

הישראלים שמכניסים את דובאי ות"א לבקבוק

לכתבה המלאה
עד שנעמוד שוב מול הבריסטה המילנאזי. בית קפה במילאנו (צילום: ShutterStock)

הסדנה של מאורו, איך לא, הייתה דרך הזום. אלעד, מומחה הקפה, הציג לנו את הכלים שקיבלנו ואיתם נשחק בשעה הקרובה: מקינטה שבאמצעותה מבשלים את הקפה על גז, ומכשיר בשם FRENCH PRESS, שבו חולטים את התערובת במים רותחים ואז מסננים על ידי לחיצה.

התערובות שקיבלנו היו מאורו צ'נטרו, מאורו פרימיום ומאורו דה לוקס. מכינים אותן בדרום איטליה, בעיר רג'יו קלבריה, שנמצאת בשפיץ של אצבעות המגף, אלו שבועטות בסיציליה. היה גם משחק קטן: לנחש איזה בלנד נוטה יותר לחמיצות פירותית, איזה למרירות ואיזה למתקתקות, בהתאם למה שאפיינו מומחים עולמיים. יוצאים לדרך.

הייתה לי כבר מקינטה בעבר הרחוק, אבל שתי דקות לתוך הסדנה הסתבר שלא התייחסתי אליה כראוי. הטיפ הראשון של אלעד היה להשאיר את המכסה פתוח כשמניחים אותה על הגז. כך רואים את החלק העליון מתמלא בחליטת שחורה ריחנית ומהבילה, מכבים את האש, סוגרים את המכסה לדקה ואז מוזגים לכוס. ההבדל? הקפה לא נשרף ומקבל את הארומטיות הנכונה.

זהירות, תמונות קשות

כך נראים פולי קקאו מבפנים

לכתבה המלאה

מריר, אבל בקטע טוב

כוס ראשונה עם צ'נטרו. נעזרים במגבת כדי לא לחטוף כוויה. אלעד מדגים את התהליך, אני מחקה במיומנות אבל אז, מעשה שטן, מסתבר שרווח הברזלים של הכיריים מעט רחב מהרגיל וצריך להעמיד את המקינטה בדיוק רב, על המילימטר, כדי שלא תיפול ללהבה. תרגול אינטנסיבי של מוטוריקה עדינה. הסדנה הזאת מפתחת לי גם יכולת לבנות מגדל קלפים. עשו לעצמכם טובה - ודאו שיש לכם את הברזל הקטן הזה שמניחים על מסד הכיריים כדי שהפינג'ן, או במקרה הזה המקינטה, יהיו יציבים.

המטבח החל מתמלא בריח העז של הקפה. הטעם חמצמץ, אבל נעים. ניקוי מהיר במים קרים, לגימה מסודה, שמסתברת כמרענן המושלם בין כוס אחת לשנייה, וממשיכים לתערובת הפרימיום. הטעם מרוכז יותר, עז יותר, אבל עם סיומת מעט מתקתקה. התערובת האחרונה הייתה של מאורו דה לוקס וכאן הורגשה מרירות קלה וטעימה.

הגיע שלב התוצאות. חוש הטעם האישי מול הגדרת הטעם של המומחים. לפני זה אלעד מסביר בקצרה על שני המינים הנפוצים בעולם, שמהם מכינים את התערובות: ערביקה ורובוסטה. בקצרה: ערביקה מגיע מאזור תימן ואתיופיה והוא בעל חריפות עדינה וארומה פירותית ומתקתקה, ואילו הרובוסטה הוא מין שגדל בברזיל ובמזרח הרחוק ויש לו נוכחות חזקה וטעם מריר. הסוד שיוצר את טעם הקפה הוא השילוב ביניהם.

הצ'נטרו, מסתבר, הוא 100% ערביקה, לכן מאופיין בחמצמצות נעימה. ניחשתי נכון. המאורו דה לוקס מכיל 70% ערביקה ו-30% רובוסטה וטעמו מתקתק יותר. לי הוא הרגיש דווקא מריר, אבל בקטע טוב. הפרימיום מכיל 50% מכל סוג, והמומחים מאפיינים אותו כמריר יותר ולי דווקא הרגיש מתקתק. נו טוב, קפה, כמו כל דבר, הוא עניין של טעם והשקפה ומה שחשוב באמת הוא למצוא את הבלנד שהכי טעים ומתאים לכם. כמי ששותה את הקפה שלו הפוך, לא משנה באיזה חלב או תחליף חלב אתם שותים, התערובת המומלצת היא של פרימיום.

קדימה הסתער

עוד מעט זה יהיה המקום הלוהט בעיר. בינתיים זאת חצר סודית מושלמת

לכתבה המלאה
דרוש דרכון אירופי. מארז סדנאות הקפה של מאורו (צילום: מאורו)

התקדמנו ל- FRENCH PRESS, שהוא למעשה מכל קטן עם בוכנה ידנית שבקצה שלה מסננת. הצרפתיות פה קצת מטעה. זאת שיטת חליטה שהמציא איטלקי, אבל האיטלקים לא ממש התלהבו ואילו בצרפת אהבו בגדול, אז השיטה קיבלה את הכינוי הזה.

ההכנה פשוטה - שלוש כפיות תערובת, קצת מים חמים מעל, מחכים דקה כדי שהקפה "ייפתח" ואז מוסיפים מים עד לקו המסומן העליון. לוחצים עם הבוכנה למטה ומוזגים את המשקה שנותר מסונן למעלה. הטעם לא משהו. דליל ונטול ארומה. אפשר להבין למה זה לא ממש תפס באיטליה, וממש לא ברור מה מצאו בזה בצרפת. לפחות אפשר להשתמש במכשיר גם לחליטות תה. עדיף.


הסדנה הסתיימה. אפס כוויות, שלוש כוסות קפה איכותי, עוד כוס אחת של "לחיצה צרפתית" קצת פחות מוצלחת ולא מעט קפאין בדם.

התחושה היא שכל מה שמפריד ביני לבין קריירה כבריסטה תקתקן ברומא זה דרכון אירופי. בתי הקפה ייפתחו וטוב שכך, אבל לפחות עכשיו יש תכנית ב' שתבטיח קפה טוב בבית, בלי לדאוג לגבי מה שהסינים מזמינים לאכול.

פרטים נוספים והרשמה לסדנת הטעימה ההשוואתית של קפה MAURO ניתן למצוא כאן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully