היקב מירושלים והבבון ממוסקבה

אחת ממשפחות היין הראשונות בישראל, פוגשת ג'ין מוסקבאי קשוח. איפה עוד זה יכול לקרות חוץ מאשר במדור השבועי של טליה לוין

טליה לוין, סנהדרינק
12/08/2021

פיסת המידע הבאה אולי תצחיק את מי שמכיר אותי היטב ומודע לתדמית התל אביבית הצינית לפרקים שיש לי, אבל עם כל הכבוד לעיר הגדולה בה נולדתי ובה אני מתגוררת במחירים מופקעים, יש לי חיבה בלתי נתפסת לעיר המסוכסכת בעולם - ירושלים.

עוד בוואלה! סנהדרינק

וויסקי באוגוסט? כן, זה אפשרי

לכתבה המלאה
ברוכים הבאים לעיר המסוכסכת בעולם(צילום: רויטרס)

יש משהו נפלא בעיר הזאת

אני לא יודעת להסביר מה יש בה בעיר שאי אפשר לנהוג בה, שאי אפשר לא להתעצבן ממנה, להזיע בה, לקפוא בה מקור בלילות אוגוסט ובעיקר לתהות מה יהיה בסופנו? בכל פעם כשאני מבקרת בה - ועדיין, לחוש בד בבד עם כל התחושות הללו משהו קטן מתרחב בלב, שמחזיר אותי לילדות, שגורם לי להאמין שיש כוח עליון (שכנראה משתעשע בנו לעייפה) שנמצא שם בכל זאת.

כשאני בירושלים אני לא מוותרת אף פעם על העיר העתיקה, על הרובע הנוצרי שגיליתי בשלב די מאוחר שבמבט קטן מזכיר לי את אירופה בוואקאנס. לפני הקורונה עוד הספקתי לדגום את החומוסיות בעתיקה "בצד השני", להתאהב ולהבין שרק בשביל זה צריך להיות שלום.

עוד בוואלה! סנהדרינק

בוזנח רותח: המובילים שהרגו לי את היין

לכתבה המלאה

כמו יין ישן נושן

ירושלים היא קצת כמו יין ישן נושן, עתיקה מורכבת טעימה לחיכם של אנשים מסוימים. לפני כמה ימים חזרתי הביתה ובין שלל מארזי היין שהגיעו לפתח ביתי לקראת החג, תפסו את עיני שני בקבוקים עם תווית מעניינת. 1848 - יקב שמאחוריו 8 דורות של עשיית יין משפחתי. ייסדה אותו משפחת שור, שהיא משפחת היין הראשונה בישראל ובעלת היקב שבסוף המאה ה 19 פעל בעיר העתיקה בירושלים עד שנאלץ לעבור משם. יוסי שור, בן הדור השמיני החליט לפני כמה שנים להחיות את המסורת המשפחתית של עשיית היין והקים את יקב 1848, נטע כרמים והביא אליו את היינן אילן אסולין ודר" פיני סריג המשמש כאגרונום היקב.

יש משהו מאד ארץ ישראלי ביינות מסדרת דור 5 - שבניגוד לקונספירציות ה FIVE G הסיני, שומרים על המרכיבים הים תיכוניים של זני הענבים. אני רוצה להכיר לכם את הזן האדום החדש האהוב עליי - מרסלן. ואת הבלנד הנפלא של היקב "אוריינט אדום" שמורכב ממרסלן, סירה, וארגמן. יש משהו מאד אותנטי בלשתות יין מזני ענבים שאופייניים למקום הגידול, קצת כמו שיותר טעים לאכול חומוס במזרח ירושלים מאשר בחומוסיה בניו יורק. ויש גם אוריינט לבן משובח - בלנד של קולומבר, גרנאש בלאן, ושרדונה. בצירוף עם הבקבוק עם העיצוב היוקרתי אני לחלוטין ממליצה עליהם כמתנה לחג.

שנות השישים ברובע היהודי בירושלים(צילום: מערכת וואלה! NEWS, ארכיון המדינה)

והבבון, מה איתו?

המלצה קטנה נוספת לחובבי הג'ין שנזכרתי בה אחרי התקף הטנטרום של הרוסים בעקבות זכייתה של לינוי אשרם. "גרין בבון". תשמעו, לרוסים יש את הוודקות הכי טובות ועל זה אין עוררין. אבל ג'ין בעיני זה המשקה האנגלי האולטימטיבי לזקנה הבריטית שיש בתוכי. אני מודה שהגעתי עם הרבה היסוסים אך מסתבר שטעיתי. גרין בבון, שמשווק בימים אלה בארץ הוא ג'ין פרימיום רוסי, נקי, חזק ולשתיינים מתקדמים, הוא ללא ספק מחסל את הטענה שג'ין זה משקה של בנות, ואם שוב להיות קצת שטחית ולהתמקד גם בנראות - הבקבוק שלו (שישמש אותי כבקבוק איחסון למים קרים אחרי שיסתיים) פשוט נראה מופלא על המדף.

עוד בוואלה! סנהדרינק

הסטארט-אפ הנשי שמשנה את הרגלי השתייה

לכתבה המלאה
Green Baboon GIN(צילום: יח"ץ)
  • ג'ין
  • ירושלים
  • מוסקבה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully