כן, לאנשים הטובים שעומדים מאחורי MINE, מיזם פחיות היין הישראלי החדש, היה כיף ממש לדבר איתי. זה הורגש פה ושם לאורך השיחה, אבל בלט במיוחד כשהייתי חייב, פשוט חייב, להפגין קוסמופוליטיות, להצהיר ששתיתי פחיות יין בחו"ל כבר לפני יותר מעשור, ולתהות למה הם חושבים שאני צריך להתרגש עכשיו.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
השיחה הייתה נינוחה עד אותו רגע, וגם השואו המרהיב שלי לא פגע בה אנושות, כך נראה. לכן, הייתי חייב (פשוט חייב) שיבינו שוב, והיטב, ששתיתי יין בפחית כבר לפני יותר מעשר שנים (בחו"ל!), ושאני לא מוכן להתלהב עכשיו (ועוד בישראל!) מיין בפחית.
לזכותם של האנשים הטובים שעומדים מאחורי MINE ייאמר שהם לא ציפו ממני להתרגש, ודאי לא להתלהב, וגם הם, כך נראה (אם כי לא באותה רמת הצהרתיות), שתו אי-אלה פחיות יין (בחו"ל, כן) בשנים האחרונות. משזה סודר, נותר רק לפתוח פחית, ולהבין מה הסיפור פה.
רועי יצחקי, גל זוהר ואמנון אילוז זיהו בזמן את מגמת הפחיות ששוטפת כעת את עולם היין העולמי. מספיק בזמן בשביל להיות הראשונים להציע מוצר ישראלי שכזה על המדף (אם כי לא הראשונים באופן כללי, בשוק שכולל גם את Private Beach, למשל, שמיובא ארצה על ידי DeVine).
הכול התחיל לפני שנתיים, בשתי שיחות צמודות - אחת עם איש יין ותיק מאוד בארצות הברית שהמליץ להשקיע, והשנייה בינם ובין עצמם - שצמידותן הבהירה שהם עלו כאן על משהו. "היה לנו חשוב להגיע למקום שיודע לעשות את זה, אבל גם שיאפשר לנו להיות מעורבים בכל שלבי העשייה, ושיסכים לקבל אותנו ואת הדעות המוצקות שלנו", הסבירו יצחקי וזוהר בשיחה עם וואלה! אוכל.
המישהו הזה התברר כיקב משפחתי ותיק בצפון איטליה, שעושה פחיות מעל עשור ומסוגל להכיל את אותן דעות "מוצקות". ביקורים תכופים באזור הובילו לגיבוש היין המועדף - "משהו כיפי וטעים שבא לך לשתות", כהגדרתם הדי כללית - ותכנית עסקית "גרנדיוזית אך ישימה" יצאה לדרך כדי לעשות את כל היתר.
"גיים-צ'יינגר". יין MINE:
"שנינו באים מהקצה השני של הסקאלה בעולם היין, הכי גבוה ופלצני שיש", סיפרו, "ובעסק הזה אנחנו בורחים מהמקומות האלה במטרה להגביר את הקטגוריה של שותי היין בעולם, להציע חדשנות וקוליות של דרינק אלכוהולי ולפנות למי שקודם אולי שתה בירה ואולי שתה משהו אחר".
המשהו האחר הזה הוא יין כשר מענבי פינו גריגי'ו, בשתי פחיות לבחירה - יין לבן ויין רוזה, מבעבע קלות ומעוצב כמו משהו שלא יכול להיכנס לערב טעימות יין כמו שהוא לבוש. "יש לנו הרבה שעות במעבדות של היקב, עם הטעם והארומות, אבל גם המון עבודה על המיתוג, וה-Look & Feel של המוצר", הסבירו, "מהאלומיניום של הפחיות ועד הלוגו".
התכנית מתבססת על קהלי יעד שרוצים לראות מול העיניים פעולות המתחשבות באיכות הסביבה (פחיות לעומת זכוכית, במקרה הזה), ומיקומים שלא מאפשרים מלכתחילה הכנסת בקבוקי זכוכית, דוגמת איצטדיוני כדורגל והופעות, או סתם חוף ים. "הפעילות הספורטיבית שלי מסתכמת בימים אלה בהרמת ארגזי יין", שיתף יצחקי, "ורק כשהרמתי את הפחיות הבנתי כמה הזכוכית מכבידה ומסרבלת ומיותרת".
השוק הישראלי הקטן יהווה נקודת פתיחה לגיטימית, ומשם הדרך פתוחה. "ארצות הברית היא מדינה עם המון פחיות, נכון, אבל שאר העולם עדיין בחיתוליו, וזה עדיין קטן וצומח", סיפרו, "אנחנו באים עם רקע של יקב קטן ואיכותי (יצחקי הוא המייסד של Tulip, אילוז הוא בעלי משרד המיתוג Re-Levant וזוהר הוא הבעלים והמנהל של השלוחה הישראלית של בית ספר בינלאומי ליין ואלכוהול), לוקחים את כל הגבוה הזה ופשוט מנגישים אותו. כיוונו לצעירים, אבל גם מבוגרים מתחברים ומאמצים. זה הולך להיות גיים-צ'יינגר".