מעמק הדורו לואדי מילק: טליה לוין חוגגת אישור האזרחות הפורטוגלית

לרגל אישור האזרחות, טליה לוין חוגגת עם כמה יינות פורטוגליים. אבל לפני שזה מתחיל היא עפה לשמיים עם בקבוק של קריניאן ישראלי

טליה לוין, סנהדרינק
07/10/2021

בגדול, לא הייתי צריכה את אישור האזרחות הפורטוגלי כדי לערוך משתה ביתי לכבוד המאורע המרגש - הענקת האזרחות הרשמית לאחת מאיתנו, המצטרפת לעוד עשרות אלפי ישראלים. דווקא במקרה שלנו זה קרוב יותר מגירוש ספרד, אפילו סבא שלי עבר שם עם סחורות בעצמו. תכלס, הייתי צריכה הזדמנות ממש טובה להחזיר להוא שגרם לי לשתות צויקה אחרי שהדרכון הרומני שלו הגיע. שזיפים, אם אתם שואלים אותי, טובים רק בליפתן.

בסופו של דבר, בדיוק כמו שיש גברים שאוהבים עיניים או רגליים אצל אישה, או נשים שאוהבות יופי או אופי אצל גבר (כן, אני עדינה כי בכל זאת באתר רציני עסקינן), או אלה שמעדיפים את סיינפלד על חברים או להיפך , כך זה גם באלכוהול. כשמדברים על יינות יש את האנשים שיאמרו שהם מעדיפים "הכל!". אני לא מאמינה ב"הכל". כי גם אם אין לך טיפוס מסוים את תמיד נמשכת לדבר אחד יותר מלשני וסביר להניח שאם תחקרי מספיק תגלי שיש גם סיבה מאד ברורה מדוע. לא שאני צריכה באמת לבחור אזור יין אהוב, אבל אם אעמוד בין שני בקבוקים ואצטרך לבחור אחד - אני יודעת מה תהיה ארץ המוצא שלו.

עוד בוואלה! סנהדרינק

לא רק האנגאובר: הבוקר שאחרי החגים

לכתבה המלאה
לוקחת את הצד הפורטוגלי. חשמלית בליסבון(צילום: אתר רשמי, חיים קוזניץ)

שאבלי, זוז הצידה

אז סליחה עם כל החברים שמאדירים את צרפת, על יקביה, כרמיה ותוצריה המופלאים ללא כל ספק. אני עם דמי החם וליבי והמשוגע ולפרקים המאופק לוקחת נכון לרגע זה את הצד הפורטוגלי. אם הצרפתים הם פאסון, הספרדים הם בעלי תשוקה חסרת מעצורים, אז הפורטוגלים הם סוג של ספרדים רק עם משהו חם אך מאופק, עדין אך סוער. לא פלא שלתעשיית היין שלהם יש קשר היסטורי שמתחבר ללונדון. וזה אולי מלא סתירות קצת כמוני, היי אפילו ממשלת פורטוגל הבינה את זה. האיטלקים אגב מבחינתי הם קטגוריית על. יום אחד אסביר לכם בדיוק למה.

אני זוכרת שלפני כמה שנים עולם היין הגדול והממותג הכתיר את יינות פורטוגל כדבר הגדול הבא בתחום. אני לא יודעת אם זה תפס פה בארץ כל כך, על אף שניכר לפי התור בשגרירות פורטוגל בישראל כי אם תהיה פה מלחמה גרעינית, שלושת רבעי מדינה הולכת לפתוח קולוניה ישראלית בליסבון.

עוד בוואלה!

יינות זולים ומצוינים מפורטוגל

לכתבה המלאה

משהו חדש ומרגש

מלבד פורט, לסוגיו שאני מכירה היטב ואף שתיינית גדולה שלו בעיקר בחורף, לא נתקלתי במגוון רחב של יינות מלבד יקב ניפורט מעמק הדורו והדיאלוגו המושלם שלהם גם בגרסה האדומה וגם בגרסה הלבנה. פה ושם אני מוצאת מבצעים של 3 ב 100 בכל מיני רשתות, אבל עדיין הם לא ממש נוכחים בתפריטי מסעדות באופן דומיננטי.

מה שכן, את פורטה 6 למשל (של יקב וידיגל), עם התוויות המשמחות אפשר לראות במארזים, במחירים מאד אטרקטיביים. הם תופסים את העין וזה כנראה מה שמושך את הישראלים. כשביקשתי מהמוכר להמליץ לי על משהו חדש ומרגש הוא שלח אותי לבקבוק קורג'ם אדום מזן ענבים בשם: טוריגה נסיונאל שגדל באזור ליסבון ושייך גם ליקב וידיגל). ללא ספק מרענן ביחס לזנים הרגילים שאנחנו מכירים כאן. שמתי אותו על השולחן. אני כבר לא זוכרת איך נגמר הערב.

יקבי כרמל, סיגנצ'ר, קריניאן ואדי מילק 2018(צילום: יח"ץ)

לפני הכל, יין ישראלי

באופן מפתיע, לפני שיצאתי למסע חיפושים למשתה הפורטוגלי המאולתר שערכתי בביתי, הרגשתי שאני צריכה לשתות משהו. כמו שלא הולכים לסופר רעבים, למדתי על בשרי שאסור לצאת לחנויות יין צמאים, או ליתר דיוק פיכחים. זה לא עובד. מכיוון שלא היה לי פורט בנמצא חיפשתי משהו אקזוטי שיכניס אותי לאווירה. בין הררי רוזה שעוד לא סיימתי לבקבוקי ג'ין חצי פתוחים מצאתי בקבוק של כרמל סיגנצ'ר, סדרת הפרימיום של יקבי כרמל שהושקה לפני כמה חודשים, קריניאן 2018 מכרם יחידני בוואדי מילק.

הקריניאן הוא אמנם ספרדי אסלי, אבל זה קרוב מספיק. והיין המופלא הזה מאחד הזנים הנטועים בעולם שלדעתי לא מספיק מכירים אותם "ברחוב הישראלי", הוא משהו שצריך להיכנס לז'רגון של כל שתיין בשכונתי, חוץ ממרלו וקברנה. סיימתי חצי בקבוק, ויצאתי לדרך. וסתם המלצת הגשה שגיליתי על הדרך: בשילוב עם אוכמניות היין הזה עף עוד יותר לשמיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully