קשה להפריז בתיאור ההנאה הגלומה בטעימת המבעבעים המסורתית, לקראת מסיבות הסילבסטר. לא באמת קר אמנם ובשביל אווירת סילבסטר צריך קצת לדמיין, ובכל זאת, בועות זה טוב, בכל מזג אוויר.
לכל טורי היין של אבי אפרתי
לרגל הסריה הנוכחית טעמתי מבעבעים רבים אינספור. לרשימה התכנסו היותר טובים, ממיני קטגוריות, ללוגמים מכל הסוגים - מתחילים כמנוסים, וכמובן לכל כיס.
יש כאן מיטב מיינות הבסיס הלא יומרניים; שיחוקים נאים מצרפת ומספרד בקטגוריית "עודף ממאה"; שתי שמפניות בסיס ו"ווברה" נהדר בקטגוריית "עודף מ-200" ואוויר פסגות מלבב בקטגוריית הגבוהים, הכוללת שני נציגים מקומיים (מיקב רמת הגולן ודלתון) ועוד שמפניות נהדרות, למי שרוצה ויכול.
אין מצב שתסיימו את הטעימה הזו ללא סימון בקבוק או שניים מותאמי טעם ותקציב. שנה אזרחית טובה!
צנועים ובסיסיים (עודף מ-60)
פרלינו, אסטי (50 שקלים)
מבעבע מתקתק, מבוסס מוסקט קנלי, מאסטי שבפיימונטה, איטליה. קליל מאוד, אפרטיפי ובאותה נשימה יכול ללוות גם קינוחים.
מיונוטו, פרוסקו, ברוט DOC (55 שקלים)
פרוסקו פירותי ודבשי שמאוזן בחמיצות לא רעה בכלל. יין שנהוג ללגום על תקן אפריטיבו אבל יעשה את העבודה גם במסיבת סילבסטר מאופקת תקציב.
וילרנאו, ברוט, רזרבה רוזה (55 שקלים)
קאווה ורודה בסיסית ואורגנית, עם בקבוק המעוצב מתוך עבודה של גאודי, מעט מאוד יומרה אבל מקדמי יובש ועושר מפתיעים יחסית לתמחור הצנוע.
פרימו וי, פרוסקו רוזה (59 שקלים)
פרוסקו ורדרד, עדין, עם מתיקות קלה ונעימה וחמיצות מאזנת, עדינה אף היא. יין חמוד מסוגו שכבונוס גם יוצר ככשר. לטובת האוכלוסייה הרלבנטית מקרב חוגגי השנה האזרחית החדשה.
כמה משיחוקי הטעימה טמונים בקטגוריה זו (עודף מ-100)
רמת הגולן, גמלא, ברוט NV (75 שקלים)
פינואר נואר ושרדונה במינונים שווים, עם עושר פירותי ניכר, בסגנון עדות יקב רמה"ג, ובכל זאת: מוצר ראוי מאד בלא המון כסף. סוס העבודה של המבעבעים המקומיים.
פול מאס, קרמו דה לימו ברוט (79 שקלים)
קטגוריית "קרמו" היא מהיותר חביבות בעולם המבעבעים. במיטבם, יינות "קרמו" מספקים המון איכות בשליש ופחות ממחירי שמפניות בנאליות. ה"קרמו" הנוכחי, של יקב פול מאס המצוין מלנגדוק שבדרום צרפת, אוחז בכל התכונות הטובות של מבעבע איכותי. הוא מבוסס 60% שרדונה והיתר שנין בלאן ומוזאן בלאן. הייננות היא בשיטה המסורתית (בדומה ליינות שמפיין), הוא שוהה שנה על המשקעים והמורכבות שלו מפתיעה בכל פעם מחדש. פרי נהדר, חמיצות חדה, בעבוע עדין, דבש, פרחים ומתיקות קלילה, נעימה.
ראוונטוס, אי בלאנק, בלאנק דה בלאנק 2020 (90 שקלים)
מבעבע לבן יבש מאד מיקב נהדר בפנדס, ספרד. מבוסס פרלדה, מקבאו וצ'ארל לו. תסיסה שנייה בבקבוק ו-18 חודשי שהות כבלנד. גוף נהדר, חמיצות חדה, יובש מרשים והמון ניקיון בחיך. פצצה של יין ופצצת תמורה לכסף.
מזון ד'אראגון, ווברה ברוט NV (90 שקלים)
מבעבע מיקב משפחתי מעמק הלואר, צרפת, מבוסס שנין באלן מווברה. ענבי ה"שנאן" מביאים למבעבע אופי ייחודי והיין הנוכחי חושף פרי לבן בשל, נגיעת שמרים, עידון, ייחודיות ושפע ניכר של תמורה לכסף.
לנגלואה שאטו, קרמו דה לואר ברוט רוזה NV (99 שקלים)
"קרמו" רוזה מבוסס קברנה פרנק מיקב לנגלואה שאטו המצוין בלואר. יין שנוצר בשיטה המסורתית (תסיסה שנייה בבקבוק) ושהה 18 חודש על המשקעים. פרי וקלות של רוזה טיפוסי, עידון ויובש נפלא של מבעבע איכותי ממש. מקדם גסטרונומי נהדר. רוזה יבש למבינים. תמורה מופלאה לכסף.
בינוני-גבוה (עודף מ-200)
מארק ברדיף, ווברה רזרב פריבה, ברוט אקסטרם (149 שקלים)
100% שנין בלאן מווברה, לואר, צרפת. תוספת 10% יינות רזרב. 30 חודשי השבחה בבקבוק במרתפי היקב. שנין מבעבע מתובל מאוד, מלא אופי, מצוין כאפריטיף או לראשונות בארוחה מושקעת במיוחד. עוד מבעבע מצוין מז'אנר "אולי לא שמפניה אבל לא פחות טוב בפחות כסף". ממצטייני הטעימה.
בארטל, ברוט רוזה (195 שקלים)
ראשונת השמפניות להיסקר כאן מגיעה מחלקת כרם כרם בת 30 דונם בקוט דה בר, תת-האיזור הדרומי ביותר בשמפיין. 60% פינו נואר, 33% שרדונה והיתר פינו בלאן ופינו מונייה. ארבע שנים על המשקעים, ורוד, שופע פרי אדום טרי ובועות מעודנות יחסית. גרסת בסיס סימפטית לשמפניה שלא קורעת את הכיס.
אלכסנדר בונה, בלאן דה בלאן NV (195 שקלים)
"בלאן דה נואר" הוא לבן בן אדום בלשון האקדמיה הישראלית - יין לבן המופק מענבים שנהוג לעשות בהם שימוש ליינות אדומים. כאן יש 100% פינו נואר מיין ברמת "רזרב". עושר, תיבול ועוצמתיות. הרבה איכויות שמפנייה יחסית לתמחור המאופק בהקשרי הז'אנר.
מעל 200
דלתון, ברוט NV (220 שקלים)
המבעבע הגבוה והמושקע של יקב דלתון מבוסס ענבי פינו גרי מאצבע הגליל, ברובם מבציר 2017 בתוספת מעט מבציר 2016. הייננות בשיטה המסורתית והתוצאה אלגנטית בעליל. פרי ירוק רב נוכחות, עושר לא דחוס מדי, אגוזיות, בעבוע עדין וסיומת ארוכה. מדובר במהדורה מיוחדת בת 1,000 בקבוקים המהווה הצהרת כוונות של דלתון במגרש המבעבעים. יין ראוי.
רוינארט, ברוט NV (259 שקלים)
רוינארט הוא בית השמפניה הראשון בצרפת, הזוכה לפופולריות רבה. השמפניה הנוכחית מבוססת על 45% פינו נואר, 40% שרדונה והשאר פינו מונייה, מבצירים שונים, שעברו יחד 3 שנות התיישנות בבקבוק. פרי לבן, אגוזיות ומקדם נגישות חד משמעי. שמפניה שתדבר לכו-לם. לב המיינסטרים של הז'אנר.
רמת הגולן, ירדן, בלאן דה בלאן 2016 (280 שקלים)
יקב רמת הגולן הוא המוכתר החד משמעי בתעשיית היין המקומית בכל הנוגע ליינות מבעבעים. היין הנוכחי מבוסס על 100% שרדונה מצפון הרמה. תסיסה שנייה בבקבוק. שלב הפיקוק ("דיגורג'מנט") החל לאחר חמש שנות התיישנות על השמרים. פרי עשיר, לחם קלוי, ניקיון ואלגנטיות מרשימה ביותר. מבעבע ברמה בינלאומית נאה עד מאוד.
מואט ושאנדו, גרנד וינטג' אקסטרה ברוט 2013 (299 שקלים)
41% שרדונה, 38% פינו נואר ו-21% פינו מונייה. שבע שנות התיישנות על גבי השמרים. יובש מצוין, עוושר, נפח, פרי לבן אפוי, בריוש, חמיצות נהדרת, בעבוע עדין במיוחד. אין לטעות באיכויות של שמפניה רצינית באמת מבית השמפניה שנחשב מהקלאסיים ביותר.
וו קליקה, אקסטרה ברוט אקסטרה אולד 3 (319 שקלים)
319 שקלים זה לא מעט כסף אבל השמפניה הזו היא ללא ספק אחת האופציות היותר טובות, אם אתם בעניין. יינות משמונה בצירים שונים המשתרעים בין 1990 ל-2014, מתוכם נבחרו הנוזלים האיכותיים ביותר, מהסחיטה הראשונית. יישון כפול: שנתיים במיכלים גדולים ושלוש נוספות בבקבוק. מורכב, רב ניואנסים, עמוק, מעודן, יבש באופן מופלא ונהדר ממש. ללוגמים מנוסים.
בולינג'ר, רוזה ברוט NV (405 שקלים)
"ורודה" יוצאת מהכלל ממש ש-85% מענביה מגיעים מכרמים בדרגת פרמייה קרו וגראן קרו, משני כרמים בכפר ורזניי. למעלה משלוש שנות השבחה בבקבוק ארומות מהממות של פינו נואר שמפנוואזי, אלגנטי ממש, יבש, מדויק וחד. תועפות סטייל ועוד.