מה שקורה בנתניה...

אחת לכמה זמן אני יוצאת מתחומי הבועה ובודקת את מה שיש לפריפריה להציע בתחום המשקאות. אני מודה שככל שמתרחקים מאזור גוש דן רבתי, קשה יותר למצוא מבחר בכל הנוגע ליין, אלא אם כן מדובר בטיולי יקבים, אבל בתחום המשקאות האחרים, המצב לא רע בכלל, ואפילו נהדר. אז עד שיגיעו ברי יין לעדנה הראויה להם, בכל פעם כשאני יוצאת מהעיר לבילויים של יותר מיממה אני לוקחת איתי גם בקבוק יין שווה.

בנתניה לא הייתי הרבה זמן. אחת החברות הטובות שלי נתנייתית במקור, וחברה טובה אחרת גרה בימים אלה בעיר ימים החדשה, ומפצירה בי כבר כמעט שנתיים לבוא לבקר. אני מודה שלא ממש יצא לי להגיע לריביירה של ישראל, כמו שראשת העיר מרים פיירברג אמרה בארוחת הערב המשותפת שנכחתי בה. אבל כן, העבודה הביאה אותי לשם, למלון 'דיוויד טאואר' שלא מזמן עבר לחסותה של רשת 'פרימה', וזו הייתה הזדמנות לגרור חברה לבילוי בסביבתה הטבעית.

מיד נגיע לדברים ששתינו במלון, כי אחרי טיפול חמאם ושהייה של לפחות שעה בשתי סאונות, בריכה מחוממת וחדר טיפולים, כוסית יין קטנה הייתה מספיקה לי כדי להירדם לפחות עד הבוקר (זה לא באמת קרה, כי יצאנו לבלות). לפני כן, זכרתי שבביקור קודם בעיר, ישבתי בבר מסעדה יוונית נהדרת שלא הצלחתי למצוא הפעם. חברתי הפצירה בי שהיווני עדיין קיים, כי זו נתניה ויש פה מקומות ותיקים של שנים, אבל "עזבי אותך" ושכנעה אותי להצטרף אליה לבר אנגלי ותיק בשם אורנוס.

"זה מזכיר את מאש" היא אמרה, תוך כדי התרפקות על ימי רווקותה העליזים בצפון דיזנגוף. "ולפני שאהבת צרפתים היה לך קראש על בריטים לא?" אורנוס לא הרגיש כמו נסיעה לכוכב הנושא את אותו השם. למען האמת זה היה השכונתי המגניב ביותר שראיתי לאחרונה. מדובר באחד הברים הוותיקים בעיר שנוסד בשנת 1980 ופעיל מאז, יש לו תפריט בירות עשיר וגם וויסקי למי שמתעקשת.

אורנוס! קצת התאהבתי באווירה שלכם אני מודה, אוכל פאבים קלאסי ואנשים חמודים - תכלס, אם הייתי גרה פה, לגמרי הייתי מאמצת אותם כשכונתי שלי. זה שמקבל אותך איך שאת, ומאפשר לרדת אליו גם עם כפכפים וגם עם נעלי עקב כשמתחשק.

איפה שותים פה קוקטיילים? שאלתי כי אני יודעת שחברתי חובבת דרינקים עתירי סוכר ואלכוהול, וגיליתי שיש בעיר גם בר קוקטיילים נחשב שהוא גם מסעדה. כי תכלס פה זה לא אירופה, ועוד לא ראיתי מקום בארץ שלא אוכלים בו ליד הדרינק. קוראים לו "ארט סטריט", והוא קוקטייל-בר שבדרך כלל שואב אליו את סצנות הדייטינג של נתניה ואזור השרון, ומי שאוהב קוקטיילים מושקעים, זה לגמרי המקום בשבילו. (או בשבילה). איך האוכל? לגמרי "פיין דיינינג".

ובחזרה למלון. שהיתי בו לפני כמה שנים ומשום מה לא זכרתי את המרפסות הענקיות שפונות לים. ואת הטיילת הכל כך יפה של העיר. פנטזתי על יין ועוגיות כריסטמס במרפסת, אבל היה קפוא לחלוטין וכל מה שרציתי היה לחזור לעוד 15 דקות של טיפול הלקאה לוהט בחמאם. ידעתי שאי אפשר ללכת לישון בלי לפתוח את בקבוק היין שהבאתי איתי. כזה משהו קליל וקטן לפני שהולכות לישון.

יקב ברטאני האיטלקי, הוא אחד שאני עוקבת אחריו כבר שנתיים, הפעם הבאתי 'סואבה', שרק הבקבוק שלו עושה חשק לשתות אותו כמו מים. מדובר בעוד אחד מסדרת היינות הצלולים והמינרליים של היקב, 90% ענבי גרגאנגה ו10% ענבי טרביאנו, שאופייניים לאזור קווינטו די ולפנטנה, (צפונית לורונה). לכל מי שנוסע לירח דבש - שימו את זה בגוגל מפס.

סיימנו את הבקבוק, וגם את השוקולד. בבוקר מצאתי קפה פילטר בחדר האוכל של המלון. כמעט ואין למצוא יותר קנקני פלסטיק של פילטר במקומות ציבוריים. וכחובבת נוסטלגיה, וגם את הקפה, שהוא בעיני הטעים ביותר שקיים בגזרת "נס קפה של בוקר", אני תמיד מציינת לטובה מקומות שלצד המכונה המשוכללת, משאירים גם לנערות אולד סקול, את האופציה לבחור.

אם יש לכם הערות, המלצות נוספות לגבי נתניה שלא ציינתי,- אני יודעת שלפעמים אתם כועסים, ראיתי את התגובות על פתח תקווה! אבל תבינו, אין לי יכולת לשתות כל כך הרבה ב- 24 שעות, אתם מוזמנים להגיב. מבטיחה לא לאכזב בפעם הבאה.