כל הפתיחות (והסגירות גם, הלוואי ולא היינו צריכים), תפריטים חדשים ומנות במהדורה מוגבלת, פסטיבלים וחגים, ארוחות מיוחדות ואירועים של פעם בשנה (רצינו לכתוב סילבסטר, אבל הבנו כבר מזמן שכמעט כל שבועיים יש כאן איזה "יום ה... הבינלאומי", ובמקומותינו זאת סיבה מספיק טובה לאיוונט).
שף שמתארח ושפית שמארחת גם כן, מסעדה שמתחפשת וצוות שמחליף מקום, למה לא, בעצם. מנה שמקבלת קורת גג (וקירות) משלה, אבל גם "חור בקיר" שווה מספיק כדי שנדווח. אילת וחיפה, השרון והשפלה, ותל אביב (אבל בשום פנים ואופן לא רק היא).
בקיצור, קבלו את חדשות האוכל של ישראל. והפעם - בשורה צפונית משמחת במיוחד. וזאת רק המנה הראשונה.
בתיאבון!
אחת המשימות הקלות ביותר בחיים (הדי קלים מלכתחילה) שלי היא מענה לשאלות על ארוחות בוקר ובראנצ'ים בתל אביב. רק תגידו מי מגיע, למה מתכנסים, מה אוהבים, כמה מגיעים וכמה מוכנים להוציא - והאלגוריתם המשוכלל שהוא עורך אוכל עם יותר מדי התנסויות וכמות שווה של ביקורות יוציא תשובה די מדויקת.
כי העיר, כפי שניתן להבין, מוצפת בעסקאות ברקפסט מפתות יותר או פחות, בעיקר בסופי שבוע, וכולם יכולים למצוא בגבולותיה משהו. הבעיה מתחילה, באופן די מסורתי, כשנאמרות המילים "מחוץ לתל אביב", ואפילו "בצפון". אז, השפע הזה מצטמצם משמעותית, מצריך פשרות ונסיעות, ובעיקר הופך לתיק.
כמה כיף שיש את אומניה לסדר גם את זה.
מסעדת הבשר המופלאה של פאדי דבאח בדיר אל-אסד חגגה ממש לאחרונה שנת בכורה מרשימה, עתירת ביקורות חיוביות (שלא לומר משתפכות) אבל ללא ריחוף והישענות לאחור.
את השנה הבאה שלה, כצפוי, היא פותחת עם אותה אנרגיה ואותה שמחת חיים בדיוק, ועם שעות ערות מוקדמות יותר אפילו.
או במילים אחרות - בראנץ' חדש, שמגיב עם סימני קריאה לכל סימני השאלה.
"התחלנו לחשוב על בראנץ' וארוחות בוקר לפני כמה חודשים", סיפר באסל מריסאת, השף שאחראי לכל הטוב והטעים של אומניה, "הרגשנו שחסר באזור כאלה, ושאנשים נוסעים רחוק מאוד בשביל לקבל משהו בסגנון, כי אין להם ליד הבית. בסך הכול רצינו לתת להם מענה".
ה"בסך הכול" הסולידי הזה הפך במהרה ל"טרוויקה", ארוחה ענקית ומושקעת שמוגשת בסופי שבוע (חמישי-שבת, 10:00-13:00), תוך שאיבת השראה מהמטבח הלבנוני והגלילי, ומתן האישור המקביל למריסאת להשתעשע קצת.
"לא רציתי לסמן וי ולעשות עוד ארוחת בוקר רגילה, עם סלט וחביתה ומיץ תפוזים סחוט", הסביר, "רצינו לשנות קצת, להכניס משהו שונה, ולא להתפשר, אלא לקחת את זה למטבח שלי, זה שאנחנו משתמשים בו במסעדה כל יום, שהוא יותר מעניין ויותר טעים ויותר מיוחד".
אז מה בעצם אוכלים כאן? מסיבת הפתיחים מגיעה כולה לשולחן, וכוללת פיתה מקמח מלא שבדיוק יצאה מהטאבון, צלוחיות פול מצרי, מסבחה, ג'יבנה, לבאנה זעתר, זיתים וירקות, וכן כוס "צזיקי ערבי".
המנות הראשונות, אף הן בפורמט "הכול כלול", יצטרפו עם סלט ירקות קצוץ, "פטאייר סבאנח" (תרד שוק) וסינייה ירקות (על בסיס חציל, פלפל, עגבניות ובצל שמתחילים על גריל פחמים ומסיימים בטאבון) ואגף העיקריות יצריך מכם בחירה קשה במיוחד בין חומוס שווארמה, שקשוקה אדומה-ירוקה, עם תרד ועשבים טובים, נקניק סוג'וק בלקני עם תרד טורקי, ציר בקר מצומצם וביצת עין, או אומלט צרפתי שופע חמאה ושמנת ("שיוצא כמו סטייק עסיסי, בגודל ובעושר הטעמים", על פי מריסאת).
לקינוח, יגיע סלט פירות קליל יותר, עם יוגורט כבשים, דבש וזעפרן, וגם חליטת תה או "קפה ערבי". מחיר: 98 שקלים לאדם, במה שהוא לבטח אחד הדילים הטובים בישראל, בוודאי אם משקללים את עולם הבוקר המתפקע מהגזמות תמחוריות.
המאמץ הניכר להציע משהו מעט שונה הוביל את מריסאת לשוטט - פיזית ורעיונאית - רחוק מאוד, ולחזור כמובן בסוף למקום שבו הכול התחיל - הביתה. "הארוחה הזאת נפוצה מאוד אצלנו, אלו דברים שממש גדלנו עליהם, ואנחנו מכירים ואוהבים מאז שהיינו ילדים קטנים", שיחזר, "האותנטיות הזאת מדברת לאנשים. הם יושבים כאן ומספרים שזה מזכיר להם את הילדות, גם אם אני מרשה לעצמי קצת לשים את הנגיעה שלי בתוך המסורת, ולערבב".
אותם אנשים, אותן משפחות, עמדו מול העיניים של אנשי אומניה כשאלה נדרשו לתמחר את הארוחה. "אני רואה זוגות ומשפחות שרק רוצים לצאת קצת בבוקר ולאכול משהו בכיף, וחוזרים עם חשבון של מאות שקלים, אז לא רצינו להגזים עם המחירים", הסביר, "היו עליות והתייקרויות לכולם בכל תחום, אז רצינו ללכת על מחיר הגיוני, שכולם יוכלו ליהנות".
בראנץ' סוף שבוע, אומניה, חמישי-שבת, 10:00-13:00, דבאח Mall, צומת כרמיאל מערב, דיר אל-אסד, 077-9386217