מה שעבר על בתי הקפה והמסעדות בצומת מעריב לשעבר בתל אביב, עם הקמת הקו האדום, עובר כיום על בתי האוכל של אבן גבירול, עם הקמת הקו הירוק. לאורך ציר התנועה הכל כך מרכזי הזה יש מדרכות חסומות ומה שיש שבור בחלקו, כלים ענקיים שאין לי אפילו את הידע הטכני כדי לדעת מה שמם (איפשהו בין מנופים למקדחות ענק) ובמציאות, תוואי הליכה שמשתנה על בסיס שבועי - פעם הגדר תוקם פה ולאחר שבוע היא תזוז כמה מטרים לאחור, פעם תרגיש את האדמה רועדת מתחת לרגליים וכעבור חודש הכלים יעברו 200 מטרים לכתובת אחרת, ממשיכים לייצר ענני אבק שעוטפים את העיר.
בשביל לשרוד במציאות קשוחה כזו צריך להיות מסעדה ותיקה ואהודה, אחרת תצטרף לבית הקברות של מסעדות תל אביב, ואני מתכוון לחלקת הקברים של בתי האוכל שלא הצליחו לשרוד את השנה האחרונה בלבד.
אחת המסעדות הוותיקות בחלק הדרומי של אבן גבירול היא "הדיינר איטלו-אמריקנו", ממש כך, עם המרכאות. אם השם לא נשמע לכם מוכר ואתם מרגישים תחושת פומו רצינית על זה שפספסתם מסעדה מוצלחת שנפתחה לפני שנים, זה בסדר גמור, כי גם מסעדות ותיקות לפעמים אוהבות לעשות טרנספורמציה ממש כמו הרחוב עצמו.
"הדיינר איטלו-אמריקנו" הזה הוא בעצם "גוצ'ה דיינר" האהובה והוותיקה שמאיישת את הלוקיישן משנת 2011. המסעדה ניצלה את החודשים האחרונים למתיחת פנים רצינית, עד כדי שינוי הקונספט ועיצוב הפנים, אבל שמרה על קו קולינרי שעדיין רוצה לתת לכם תמורה לכסף.
"זיהינו צורך, או דרישה של הקהל הקבוע שלנו, לשינוי", מספר איתן ששון, השף של רשת גוצ'ה מיום הקמתה לפני עשרים שנה (וגם את זה חייבים להעריך), "ומצד שני רצינו למשוך עוד קהלים, יותר צעירים, יותר משפחות, להטמיע יותר קהל של שעות הערב מאוחרות. הדיינר תמיד היה הדיינר של גוצ'ה, הרבה דגים ופירות ים, ובאיזשהו מקום רצינו להשאיר את כל החלק של הדגים והים לגוצ'ה, לבדל את התפריט אך עדיין להשאיר אותו בגובה העיניים".
כך נוצר השם והשינוי. הדיינר, אותו קוד למסעדה אמריקנית באשר היא, הפך לחלק העיקרי בתפריט. מולים וצ'יפס אאוט, המבורגרים וצ'יפס אין, וכל זה בתוספת תנור פיצות אימתני שאחראי על הצד האיטלקי של התפריט.
"מה יותר כיף מפיצה והמבורגר?", מוסיף ששון בחיוך, "זה הוביל אותנו לעשות את השינוי הנוכחי וכמו שאנחנו עושים דברים מאוד ברצינות, גם פה חקרנו ועשינו טסטים, הכול כדי לדייק את המוצר, את המתכונים ואת המגוון במקום".
ואכן, הצצה בתפריט מגלה אינספור קלאסיקות מהמטבח האיטלקי-אמריקאי (אותו מטבח ששונה באספקטים מסוימים מהמטבח המסורתי של ארץ המגף, בזכות המהגרים שהגיעו לארצות הברית לפני יותר ממאה שנים) כמו חציל פרמזן מוקרם ברוטב עגבניות, פרמזן ומוצרלה (54 שקלים) או פולנטה עם פטריות צלויות וציר בקר (48 שקלים) וגם ספגטי מיט בולס (77 שקלים), שלוש מנות איטלו-אמריקנו קלאסיות שמוגשות פה כמנות פתיחה.
יש גם מגוון המבורגרים שרוצים לתת פייט לכל ספוט מעולה בעיר, בטווח מחירים של 64-85 שקלים (מוגש עם צ'יפס נהדר), ואפילו כריך פילדלפיה של פרוסות אנטרקוט עם בצל מקורמל וגאודה, שמוגש בתוך ג'בטה טריה ומתפצפצת שנאפית בתנור החדש.
חוץ מפייט הבורגרים, נראה כאילו הדיינר רוצה להתחרות גם במקדשי הפיצה של תל אביב, עם פיצות מעולות כמו "קרייזי משרום" שמוגשת עם פורטובלו, שימג'י, קרם מסקרפונה, תפוחי אדמה, פרמזן ומוצרלה, אחת הפיצות המעניינות שטעמתי בעיר הזו (72 שקלים).
הדיינר מגיש מנות בוויב שהלוואי שישאר בעיר הזו יותר - גדולות ועשירות שדי גורמות לך לחשוב אם תוכל בכלל לאכול מנת פתיחה ועיקרית. למרות השינוי, המסעדה ממשיכה לארח סועדים קבועים שלהם נראה כאילו העדכון לא ממש משנה, כל עוד הרמה נשמרת ורוב המנות יכולות להפיל סועד רעב. אפילו מנות הילדים בתפריט שמוקדש להם, במחיר אחיד של 52 שקלים, נראות כאילו הן מיועדות לילדים רעבים בני 16 בתקופת גדילה ולא לתלמידי בית ספר יסודי.
"נתקלנו במטבח הזה לאחר שחשבנו להוסיף פיצות והמבורגרים לתפריט וזה התיישב לנו בול על הקונספט, אז כבר הוספנו מנות מיוחדות רק ממנו", מספר ששון ומודה כי "המחשבות על שינוי הקונספט הגיעו לפני כמעט שנה וחיפשנו את ההזדמנות לשפץ את כל המסעדה ולעצב אותה מחדש. פתאום הגיע 7 באוקטובר וסגרנו את הדלתות כמו כולם, אז החלטנו אז לצאת לדרך ולשפץ לכמה חודשים ולאחר מכן להתחיל כבר לעבוד כמו שצריך".
הדיינר איטלו-אמריקנו (גוצ'ה דיינר לשעבר), אבן גבירול 14, תל אביב, שני-שבת 12:00-19:00 במהלך תקופה ההרצה