התקופה מורכבת, ואופציית הטיסה לתאילנד קיימת אך מעט רחוקה, ולכן הרשינו לעצמנו להיסחף כל כך עם "הליכה בבנגקוק", ספר הקרקע והחלום כאחד של מידד סטנבינסקי ממסעדת דלי אסייתי הנפלאה.
מתוכו, ביקשנו (וקיבלנו) מתכון ללארפ גאי, סלט שהוא ארוחה, שאיכשהו יוצא תמיד פנטסטי שם ומעט צולע פה, כשחוזרים. עכשיו, בעזרתו, המשוואה משתנה.
על פי סטבינסקי, מנת הלארפ גאי הינה מסימניה המובהקים של המטבח האיסאני, המושפע רבות מן המטבח הלאוסי השכן. ואין כיף גדול ממנה לצד בירה קרה ואורז דביק.
תחילה, נכין אורז קלוי הנקרא "קאו קואה", מרכיב חשוב וחסר תחליף בהכנת מנת לארפ מסורתית. אל מחבת כבדה ויבשה נוסיף כ-300 גרם אורז דביק יבש או אורז יסמין. נקלה את האורז אט-אט, עד גוון חום זהוב, ולאחר מכן - בעזרת מכתש ועלי או מטחנת תבלינים - נטחן אותו למרקם אבקה מעט גרגרית, ונאחסן במקום יבש.
מפה, הוא מבהיר, אתם על הדרך המהירה לאושר.
המצרכים
- 150 גרם בשר פרגית קצוץ בעזרת סכין כבדה
- 2 בצלי שאלוט פרוסים לרצועות דקות
- 2 גבעולי בצל ירוק קצוץ
- חופן עלי כוסברה ועלי נענע טריים
- שמן לטיגון
- מעט מים
- חצי כפית אבקת תיבול רוטי עוף
- 3 כפות רוטב דגים
- כף פלפל שאטה גרוס
- 1 כף סוכר חום או סוכר דקלים
- 2 לימון ליים סחוט
- 2 כפות אבקת קאו קואה
- כרוב לבן פרוס לרבעים ומושרה במי קרח
- מלפפון פרוס לארבעה חלקים לאורכו ומושרה במי קרח
אופן ההכנה
1. מטגנים בסיר או במחבת את הפרגית הקצוצה עד קבלת גוון אפור. מוסיפים את רוטב הדגים יחד עם אבקת הרוטי ומעט מים וממשיכים לבשל מספר דקות, עד שהנוזלים מתאדים לחלוטין והפרגית מוכנה לאכילה.
2. מעבירים את תכולת המחבת לקערת ערבוב, מוסיפים את יתרת מרכיבי המנה, מערבבים ומעבירים לצלחת הגשה.
3. מגישים לצד רבעי הכרוב ופלחי המלפפון.
הליכה בבנגקוק של מידד סטנבינסקי (הוצאת מדיה 10, רכישה כאן) הוא ספר מתכונים, סיפורים, חוויות והמלצות - ולמעשה כרטיס טיסה למדינת האיים הנפלאה גם כשכולם פה קצת מקורקעים.
הספר מכיל הקדמות מפורטות על כלי הבישול והמכולת התאית, הגינה המקומית והפירות, שיטות הבישול והמונחים, דתי האוכל ודוכני המזון של בירת תאילנד ועוד. ועוד ועוד.
משם, הוא ממשיך בטבעיות לפרק סום טאם, משקיע במרקים ובמנות האורז כמובן, עוצר ומרחיב על קארי, פאד תאי ואטריות, עולה על הגריל ומסיים, בבירור, בקינוחים.
"הרעיון היה לקחת את הטבח הביתי ולספק לו קורס מא' ועד ת' על המטבח התאילנדי", הסביר סטבינסקי, "זה אחד מספרי הבישול הכי רחבים והכי גדולים - בכמות המתכונים ובידע ובמה לא - והכול נוצר מהבסיס. פירקתי את המטבח הזה כדי שהקוראים יוכלו להיכנס אליו ולהרגיש בנוח".