לא צריכים לבדוק כדי לדעת שאין מתחם או כיכר שמוקדשים לבירה כמו כיכר גבעון התל אביבית, הכיכר שרוצה להיות הרבה יותר (זו שמסתתרת מאחורי רחוב החשמונאים מצד אחד ורחוב הארבעה מצד שני) השתפצה לפני אי אלו שנים (מי זוכר עדיין שפעם היא הייתה פשוט מגרש חניה אפרורי?). קיוו שהיא תהיה פיאצה של ממש, היא עדיין טעונה שיפור בכל הקשור לחזיתות שפונות אליה, מזגנים וקירות מתקלפים כיאה לתל-אביביות שמשלבת מוזנח וחדש, אבל משתדלת לא ללכת לאחור, אלא לצעוד קדימה.
לכל הכתבות של רותם דרוב
אבל נתחיל מההתחלה. לפני יותר מ-15 שנה נפתח ברחוב הארבעה "פורטר אנס סאנס" שהכיל מבחר מסחרר של 50 ברזי בירה מסחריים (ואחרי כל השנים, הוא עדיין מרשים), מעין שילוב של פאב אנגלי מסורתי ומסעדה ישראלית. אנשי הפורטר פתחו לאחר מכן את השניט, בר ענקי שמבשל את הבירה שלו, בעצם מבשלה עם ברזי בירה לקהל הרחב. השניט מציג כל הזמן 8-12 סוגי בירה מיוחדת וטרייה שנמזגת באופן מושלם במקום. המבשלה עצמה לא גדולה מבחינת מקומות ישיבה, אבל היא גולשת אל הכיכר עצמה עם שולחנות וספסלים ומאכלסת כל ערב מאות חובבי בירה אדוקים (תוסיפו לזה את תחנת הרכבת הקלה שנמצאת לא רחוק, ובכלל קיבלתם חגיגה של ממש).
אנשי השניט והפורטר לא עצרו ופתחו בהמשך מעין קיוסק של בירה, "לאוטר" שמו. יש כאן מקרר עם מבחר נחמד של בירות קראפט מיוחדות (בירת קראפט היא בירה ממבשלה קטנטנה שמבושלת בכמויות לא גדולות, ולרוב לוקחת את סגנונות הבירה המסורתיים להרפתקה של טעמים ותוספות מעניינות) במטרה שתוכלו לשלוף ממנו פחית מעניינת, לפתוח אולי איזה שקית חטיף ולהתיישב בכמה שולחנות בודדים מחוץ לקיוסק.
אבל בשבועות האחרונים, מי שעובר בכיכר רואה כי החלק הצפוני שלה הומה עוד יותר שתייני בירה מאשר היה מלפני כן, כשהלאוטר התרחב וכעת הוא בר גדול עם מקומות ישיבה גם בפנים וגם בחוץ, עם מבחר באמת אינסופי של בירות קראפט מכל העולם, סאקה, יינות מיוחדים וגם סתם בירות "רגילות" במחירים נוחים, כל זה לצד 20 ויותר ברזי בירה מיוחדים.
איתי לייפר, מבעלי המקום, מספר על ההתחלה הצנועה ומתאר איך הם הגיעו למצב שיש להם שלושה מקומות שונים שמתמחים בבירות, כולם צמודים אחד לשני וכולם מצליחים. "אנחנו תמיד טועמים", הוא מספר בחיוך, "כל המנהלות, המנהלים והבעלים, המלצריות והמלצרים, כל הזמן מגיעות לפה בירות מעניינות, אז בהתחלה אמרנו שנפתח איזה מקום שיאגד את כל בירות הקראפט במקום אחד קטנטן, ודחסנו דברים אל תוך מקרר אחד, אבל מהר מאוד רצינו לפתוח מקום שהוא באמת היכל התהילה של בירת הקראפט בישראל".
ואכן תנו הצצה בסרטון למעלה, כי תמונה אחת לא תוכל להכיל את המבחר האינסופי. המחיר כולל גם "דמי חליצה", אם אפשר לקרוא לזה כך. בירות קראפט הן לא זולות גם אם תקנו אותם על המדף בחנות אלכוהול רגילה, אבל הן זולות משמעותית לעומת כל בר אחר בעיר, כך שפחית אחת יכולה אמנם להגיע למחיר של 35 שקלים, אבל אם אתם טיפוסים של בירות לאגר מסחריות, תמצאו אותן פה במחיר של 20 שקלים לפחית חצי ליטר.
יש פה בירות לכולם, ואפילו בירות ללא אלכוהול ויינות ללא אלכוהול למי שמעוניין בכך. יש גם מדף של בירות במחירי חנות אלכוהול ולא בר, ולייפר אומר שהם לא גרידיים, כך שאם משהו רוצה לקנות בירות קרות כדי לשתות עם החברים אצלו בבית, הם עדיין ימכרו לו במחיר נמוך יותר מאשר ישיבה במקום.
הלאוטר מציג גם שלל מנות מעניינות שרוצות ללוות בירות, וכולן במחיר אחיד של 25 שקלים בלבד. התפריט מתחלק לחלק של גבינות כמו כדורי גבינה כחולה מטוגנים, פטאייר מטוגן וממולא בגבינה בסגנון גלילי, וגם קרוקטים של תפוחי אדמה ממולאים גבינה. יש דגים ופירות ים כמו אנשובי קטנים מעולים ומטוגנים, דג מלוח, חלק שלם שמוקדש לירקות וגם לבשר עם מנות מסורתיות כמו כבד קצוץ או קובה מטוגנת.
"חשוב לי להדגיש שאנחנו לוקחים פה הימור מושכל עם מנות האוכל שלנו", טוען לייפר, "זה לא אוכל ברמה ירודה בגלל שהוא במחיר נמוך, אלא מנות שמוכנות מחומרי גלם מעולים, כי אנחנו רוצים שלא יחשבו פעמיים אם להזמין או לא. אני מפחד שלקוחות יחשבו שהאוכל ברמה נמוכה בגלל המחיר וזה הכי רחוק מזה שאפשר".
לייפר גם מתאר את ההתפתחות של הלקוח הישראלי, חובב הבירות. "היבוא שילש את עצמו בשנים האחרונות, ולא בכדי", הוא טוען, "הסצנה התפתחה, יותר ויותר חובבי בירה מגלים טעמים חדשים ואוהבים לבוא לפה. אני כבר רואה שלקוחות נכנסים ואומרים לחברים שלהם שהמקום הוא Value for Money, כלומר נותן תמורה לכסף, זה מונחים שאני למדתי בתחילת דרכי במקצוע, והיום הלקוח יודע לזהות את המקומות האלו בעצמו".
לאוטר, כיכר גבעון 5, תל אביב, 055-9749474