מסתכלת בקנקן: התוויות עושות חשק. אבל איך היין?

יותר משאני אוהבת יין, אני מוצאת את עצמי אוהבת ומעריכה גם את הסיפור מאחורי היין. פעמים רבות אם תופסת לי את העין תווית מעניינת, אקנה את הבקבוק, גם אם אני לא מוצאת עליו המלצה, ואתן לו צ'אנס.

כנראה שמה שעובד בטינדר ובעולם הצרכנות יכול לעבוד גם בעולם היין ולעזור לתרבות היין שלנו להתפתח עוד. ויש לנו לאן לשאוף, בעיקר כי בסופו של, דבר יין הוא לא רק נוזל בבקבוק אלא חוויה שלמה.

זו הסיבה שמבין שלל היינות שהגיעו אליי לאחרונה לקראת החגים, והגיעו הרבה, החלטתי דווקא לפתוח קודם כל את 'נהלל לבן 2024' של יקב עמק יזרעאל.

סדרת נהלל היא בעצם מחווה למושב העובדים הראשון בישראל. חקלאות, חום, וארץ ישראל והיין הזה הוא לגמרי התמהיל של כל הנאמר.

סוביניון בלאן נעים ומרענן, יש לו נגיעה של גוורצטרמינר שכמעט לא מורגשת אבל נותנת לו טוויסט.

במחשבה שניה הייתי צריכה לתת יותר תשומת לב לבקבוק הזה ולא לשתות אותו על הדרך, הוא אלגנטי ובהחלט מומלץ לצרף אותו לארוחה חגיגית או כמשהו שסוגרים איתו את הפינה של המתנה לחג. המחיר: 85 שקלים.

יקב ישראלי נוסף שלקח קדימה גם את הנראות של הבקבוקים הוא יקב תל שיפון מקיבוץ אורטל שמתחיל להיות לאחרונה מאד פופולרי בהרבה מסעדות וזה משמח.

תל שיפון לבן הוא לא יין חדש אמנם, אבל הבלנד המצוין של סוביניון בלאן, ויונייה, שרדונה עם התווית הצבעונית המאוירת, עושה לי חשק להזמין אותו בכל פעם כשאני נתקלת בו בתפריט. המחיר: 99 שקלים.

מה עם יין אדום?
אני לא יכולה שלא להתייחס ליין אדום, אבל מודה שאפילו אני הייתי מאותגרת בשבועות האחרונים עם החום הזה. ובכל זאת, לא בכל יום יוצאת מהדורה חגיגית. יקב רקנאטי השיקו לאחרונה את טרילוג'י שמציין 25 שנות עשייה.

מדובר בבלנד של פטיט סירה, פטי ורדו וסירה במארז מהודר. למה אהבתי אותו במיוחד? צירוף של כמה פרמטרים מנצחים שזזים מהקברנה, היין מורכב ומתפתח אבל גם לא כבד.

הוא קלאסי אבל גם קצת גל חדש, וכמובן המחיר המצוין שכולל את המארז החגיגי (מתנה מעולה למי שצריך) ולא קורע את הכיס, בוודאי שלא ביחס לתמורה הגדולה. בינינו, זה לא פחות חשוב מהכל.
המחיר: 100 שקלים.