'בית' הוא לא בהכרח כתובת פיזית, ו'משפחה' היא מזמן לא רק עניין של DNA. היחידה המשפחתית הביולוגית מספקת לנו את עוגן הקיום הראשוני, אך הצורך האנושי בשייכות ובחיבור עמוק פורץ את גבולות הבית הפרטי ושולח אותנו לחפש קן חדש במקומות בלתי צפויים.
אנחנו מפתחים שפה אינטימית במסדרונות העבודה, מייצרים אחריות בלתי כתובה מול חברים ותיקים, ואפילו בתוך זירות תחרותיות וקשוחות, כמו הצבא, נוצרת קרבה אינטימית המזכירה את החום העוטף של ארוחת שישי.
אלה הן 'המשפחות שבחרנו' מרצוננו ומתוך רצון עז להשתייך. איך זה קשור ליקב משפחתי? הרבה יותר ממה שנדמה לנו.
מעגלים של קירבה
את המעגל הקרוב ביותר למשפחה הביולוגית אנחנו מוצאים בחברים. חברות אמת הופכת במהירות לחוזה בלתי כתוב של תמיכה, ביקורת בונה ואהבה ללא תנאי, כמו הציפייה שלנו מבני משפחה.
במקומות בהם הגורל והלחץ משותפים, הדינמיקה הופכת לבולטת יותר. אחוות לוחמים בצבא, המניעה לרמות נדירות של אינטימיות והבנה, נוצרת במהירות תחת אתגר משותף שדורש הסתמכות מוחלטת אחד על השני.
קירבה זו נוצרת לעתים גם במקומות שנראים לכאורה פונקציונליים כמו במשרד, במפעל או בפרלמנטים שונים, שם אנחנו מבלים לעתים שעות רבות יותר מאשר עם המשפחה שלנו.
אל תפספס
מצטרפים לקהילה
הדינמיקה הזו, החברות והמשפחתיות שבה בחרנו, השותפות והאחווה שנוצרת במצבי לחץ, מוכיחה כי 'משפחה' היא לא רק יחידה אחת מסוימת שהכרנו, אלא תחושה.
תחושה של אינטימיות וביטחון שחשובים לנו במעגלים שונים. בעולם העסקים, מותגים משפחתיים מצליחים להעביר את התחושה הזו לקהל הרחב. כזה הוא יקב טפרברג.
לא מותג יין גרידא, אלא יקב משפחתי לדורותיו המבקש לשתף את לקוחותיו לא רק במוצר אלא בחוויה. יש פה יין שנוצר על ידי משפחה, שמוגש לשולחן כהזמנה להצטרף לקהילה.
ברגע שנפתח את בקבוק היין אנחנו הופכים להיות חלק ממסורת, ממעגל חברתי, חלק מהמשפחה שנוצרה סביב המותג. הקשרים האלה אולי עקיפים, אך לפעמים הם לא פחות משמעותיים עבורנו. כי גם ברמה הצרכנית הלב שלנו עדיין מחפש את התחושה החמימה של שייכות.
זו המשפחה שלי
את התחושה המשפחתית החמימה הזו הרגשתי כשהגעתי אל יינות טפרברג מסדרת Inspire Art. זה התחיל עם התווית של האמן DEDE, אמן עירוני תל אביבי רב תחומי, המשתמש במדיומים שונים כדי לתקשר בזירה הציבורית.
את עבודותיו ניתן לראות בגלריות, חללי תצוגה, אירועי אמנות שונים וברחובות בירות אמנות ברחבי העולם, כמו לונדון, ניו יורק, ברלין ות"א, כן, פה ממש מתחת לבית, והוא שלנו.
עבודותיו של DEDE נוצרו מהרהורים משמעותיים על הקיום האנושי האבסורדי והפרדוקסאלי, והפלסטרים שלו, שהגיעו לאחר טראומה עקב השירות הצבאי שלו נוגעים בבית של כולנו.
