הצליחו להפתיע אותי! יינות חדשים ששוברים הרגלים

ראש השנה נראה רחוק כי אנחנו בעיצומו של הקיץ, אבל הוא כבר כאן, מעבר לפינה. שבועיים וקצת זה מספיק זמן להתארגן.

אחרי הפוגה קלה מיין, היה לי פנאי לחשב מסלול מחדש ולאזן את בלוטות הטעם לפני שאני מסתערת על המלצות חדשות. לפעמים צריך קצת מרחק ממה שאוהבים.

הפעם הצליחו להפתיע אותי! בדרך כלל, כשמציעים לי כל מיני בקבוקים לטעימות חג, אני כבר מצפה שוב לטעום את אותו שטנץ ידוע של קברנה ושרדונה ומרלו.

אבל השנה הגיעו לשולחני לקראת החג בין היתר גם דברים שאינם "מיינסטרים". כמו שני היינות הללו שכדאי כבר מעכשיו לשים בצד כחובת שתייה.

היין הקסום הזה הולך להיות על שולחן החג שלי ואני כבר מכינה את הנאום וההסבר. איזה כיף של יין, ואיזה חכם מצד היקב להציע זן שכל כך מתאים לחום של תחילת ספטמבר, שזה בעצם עדיין באמצע הקיץ.

יש משהו מאוד נעים בגמאי נואר הזה. הוא לא מנסה להיות יין גדול וכבד, אלא בדיוק להפך, אדום, פירותי, רענן וקליל יחסית, עם חמיצות טובה וטאנינים רכים.

אהבתי במיוחד את התחושה שהוא מצליח לתת הרבה אופי בלי להכביד. זו בעצם אחת התחנות של היינן פייר מיודובניק בבוז'ולה, צרפת, כחלק מסדרת "מסעי" של יקב נטופה, והתוצאה בעיני מצוינת. המחיר: 100 שקלים.

הפתעה נוספת הגיעה מיקבי כרמל. בעיני לעשות פה יין בסגנון וינו ורדה, זו גם הברקה. הוא מתאים לכולם, קליל לכולם, ואין מי שלא ישמח לשבת איתו לאורך כל הערב או הבוקר למחרת.

היין לוקח את הסגנון של וינו ורדה הפורטוגלי ומעביר אותו דרך נקודת מבט מקומית, וזה מה שמעניין בו.

לא ניסיון לחקות את המקור, אלא פרשנות מקומית שמבוססת על זנים שנבחרו בזכות היכולת שלהם להתמודד עם האקלים הישראלי החם: קולומברד, סמיון, שנין בלאן ומעט מוסקט קנלי.

יין רענן וארומטי, עם פאזיות עדינה ולא מציקה, חומציות מדויקת ואפילו איזה רמז מלוח בפה. המחיר: 65 שקלים.

אהבתי את החיבור הזה, שלוקח סגנון שמזוהה רעננות אירופית ומתרגם אותו לשפה שלנו בלי לאבד את הקלילות.

זה בעצם מה שעושים בסדרת Mediterranean בהצלחה רבה. סדרה שלוקחת זנים וסגנונות בינלאומיים ובודקת איך הם עובדים בתוך האקלים הישראלי. זו אחת הסיבות לכך שכל היינות בסדרה שווים טעימה, גם בלי קשר לחגים.