פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסתכלו בכוס ובמה שבתוכה

      וואלה!אוכל נענית לבקשת הגולשים ומגישה לכם כתבה מצולמת על סוגי כוסות והתאמתן למשקאות האלכוהוליים השונים. כל כוס והמשקה שלה, העיקר שלא יתפסו אתכם שותים קוניאק מכוס אולד פאשן

      המשפט האומר כי אוכל לא טועמים רק עם הפה אלא גם עם העיניים תופס גם לגבי משקאות ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במשקאות אלכוהוליים. מי מאתנו לא מחבב משקה או קוקטייל מסוים, בין השאר, בגלל הצורה בה הוא מוגש. כוס יפה ונוחה המושכת את העין אף פעם לא מזיקה כשבשתיית אלכוהול עסקינן.

      לכל סוג משקה הכוס שלו, בה על פי הגישה הקלאסית, הוא אמור להיות מוגש. אבל זמנים עוברים, הגישות משתנות ולעתים השינויים כל כך גדולים עד שלא ניתן לדעת מי צודק (אם יש דבר כזה) ומי לא. אני, בכל אופן, דוגל בצורות ההגשה הקלאסיות ולדעתי, כל מקום שמכבד את עצמו יגיש את המשקאות והקוקטיילים בכוסות האלה.

      בעקבות הכתבה על הבר הביתי (קישור בסוף הכתבה) קיבלנו פניות רבות מגולשים שביקשו תמונות מפורטות של הכוסות עצמן והתאמתן למשקאות. במיוחד עבור פונים אלו וגם עבור כל האחרים, אנו מגישים לכם כתבה מצולמת עם הסברים על התאמת הכוסות למשקאות.

      בירה וברנדי סניפטר

      **כוס בירה**
      יש הרבה סוגי כוסות בירה אבל שניים עיקריים:
      מאג- כוס רחבה וכבדה עם ידית הנותנת לבירה הרגשה כבדה ומחוספסת.
      פילזנר- כוס דקה וארוכה, נטולת ידית המשווה לבירה מראה עדין יותר. המאג בהיותה כוס כבדה מאוד אינה מתאימה לכולם ומה לעשות, חלק מעולם שיווק הבירה הוא לפנות לקהלים שונים, ולכן היום, בין השאר, הטרנד של כוסות בירה דקות וארוכות נכנס חזק.

      **ברנדי סניפטר**
      נקראת גם "כוס בלון". בעלת רגל קצרה ותחתית רחבה כדי שאפשר יהיה לאחוז בה, לעטוף את הכוס ובכך לחמם אותה. חימום הכוס משחרר מהמשקה ארומות העולות דרך הפתח הצר היישר אל אפו של הלוגם המסניף – ולכן שמה הוא סניפטר.
      בכוס זו מגישים קוניאק, ברנדי, ארמניאק, קלבדוס (ברנדי תפוחים), טקילות מיושנות ומשובחות (אנייחו), סוגי רום כהה משובחים וליקרים משובחים על בסיס ברנדי או קוניאק, כגון: בנדיקטין וגראנד מרינייה.

      אולד פאשן, הייבול וקראף

      **אולד פאשן/לוו בול**
      זוהי כוס נמוכה, רחבה ובעלת תחתית עבה וכבדה. נהוג להגיש בה וויסקי נקי או עם קרח, אך גם משקאות אחרים שמעוניינים לשתות רק עם קרח.

      **הייבול**
      כוס גבוהה שנפחה גדול יותר מרוב הכוסות (330 מ"ל). היא משמשת, על פי רוב, להגשת משקאות עם תוספת כלשהי – סקרודרייבר, קובה ליברה או כל קוקטייל אחר המכיל כמות נוזלים גבוהה ומוגש עם קרח.

      **קראף**
      מעין צנצנת שאליה מוזגים משקה קל הבא כתוספת למשקה האלכוהולי המוגש בכוס הייבול. אפשר, כמובן, לערבב הכל בכוס, אבל תמיד יהיה מי שיחשוב שדפקו אותו ושמו פחות אלכוהול בכוס ובעזרת הקראף אפשר לראות בבירור את כמות האלכוהול ולהחליט על המינון המתאים. משקאות לדוגמא: ג'ין וטוניק, רום וקולה, וודקה ואשכוליות, אוזו עם מים. בכל אלה האלכוהול+קרח מוגש בכוס הייבול והמשקה הקל מוגש בקראף בצד.

      מרטיני, מרגריטה, טוליפ

      **כוס מרטיני/כוס קוקטייל**
      למעשה, לשתיהן צורה דומה, כשההבדל ביניהן הוא הגודל: כוס מרטיני היא הקטנה יותר, בה מגישים את הקוקטייל הידוע - מרטיני, וורמוטים שונים ללא קרח כמו מרטיני, צ'ינזאנו ועוד (קישור למידע נוסף על מרטיני בסוף הכתבה).
      כוס הקוקטייל היא בעלת נפח גדול יותר מכוס המרטיני, ובה מגישים כל מיני קוקטיילים של שמנת ללא קרח למשל: אורגזמה, גולדן קאדילאק ועוד. בנוסף מגישים בה קוקטיילים קלאסיים אחרים, ללא שמנת, כשהמוכר מבין כולם הוא הקוסמופוליטן.
      על כל פנים, בכוסות אלו לעולם לא יוגש משקה עם קרח!

      **כוס מרגריטה**
      זוהי הכוס היחידה שמגישים בה משקה אחד בלבד – את קוקטייל המרגריטה המפורסם. לכוס שפה רחבה מאוד, כדי שאפשר יהיה לטבול אותה במלח (צורת ההגשה של המרגריטה המקורית), והיא עומדת על רגל ארוכה. אוחזים אותה בקימור התחתון וכך לא נשפך הנוזל החוצה.

      **כוס טוליפ /כוס בל (BELL)**
      כוס המשמשת להגשת קוקטיילים אקזוטיים עם פירות טרופיים למיניהם. לעיצוב הכוס אין הרבה משמעות פרט לצורה המזכירה את גופן של הרקדניות בהוואי (בערך...) אך היתרון בה הוא שהיא בעלת נפח גדול ומסוגלת להכיל קוקטייל בעל מרכיבים רבים.

      ליקר ויין

      **כוס ליקר/ פוני/קורדיאל**
      כוס בעלת נפח קטן מאוד (44 מ"ל לרוב) ובה מגישים ליקרים ודז'סטיפים נקיים (קורדיאלים בעגה המקצועית), לדוגמא- אייריש קרים, קלואה, ייגרמייסטר, פרנה ברנקה, אוניקום ועוד.

      **כוס יין**
      גביע גדול, גביע קטן, כוס רחבה, צרה, גבוהה, נמוכה, רגל ארוכה, רגל קצרה, קריסטל, זכוכית, מתכת, חרס - זוהי רק רשימה קצרה של סוגי כוסות היין הקיימים בעולם.
      כוס היין האיכותית ביותר עשויה קריסטל, שקופה לחלוטין (כך שניתן להתבונן בצבע ובעומק היין) ובעלת רגל ארוכה (בה ניתן לאחוז ובכך להימנע מהכתמת הכוס וחימום היין)
      באופן כללי, יש כוס ליין אדום וכוס ליין לבן.
      יין אדום- בשל אפיוני היין האדום הכוס תהיה עגולה ורחבה כדי לתת לאוויר "לפתוח" את היין ולארומות להשתחרר. היין הלבן, לעומת זאת, קליל יותר מהאדום, ויוגש בכוס צרה יותר ועגולה פחות.
      מנה של יין היא לרוב 120- 130 מ"ל, ולכן הכוס צריכה להיות גדולה, והיין צריך להימזג עד ל 2/3 מגובהה.

      **כוס שמפנייה**
      כוס ארוכה וצרה, המונעת בצורתה זו את התנדפותן המהירה של בועות השמפנייה. יש עוד גירסה לכוס שמפנייה (הפוכה לחלוטין מזו שבתמונה), כוס נמוכה ורחבה מאוד, היא די יצאה מהאופנה, אך עדיין רואים אותה פה ושם.

      **כוס שרי/פורט**
      מזכירה בצורתה כוס יין, אך קטנה ממנה הן בגובה והן בנפח ( 90-100 מ"ל). בכוס זו מגישים יינות מכוהלים כגון שרי, פורט ודובונה (אפריטיף צרפתי) ללא קרח.

      **שוט/דאבל שוט**
      הכוס החשובה ביותר בבר – בעזרתה מודדים מנות אלכוהול ובה מגישים משקאות נקיים. היא קטנה, נמוכה וצרה, מכילה 60 מ"ל, ובה מגישים, בעיקר, את אחד מהמשקאות ה"לבנים" (וודקה, רום, ג'ין וטקילה) ללא קרח וללא תוספת. נהוג להניח במקרר או במקפיא על מנת שהמשקה שיוגש בה יישמר מקורר כהלכה.