חזרתי מטיול מאורגן בן שבועיים בתאילנד, יחד עם אמא, אחותי וקבוצה נפלאה ומגוונת של אנשים מכל הגילאים. אני מעט נבוכה לומר שמה שהכי ריגש אותי כשהרהרתי בנסיעה היה עניין האוכל. להריח, לגעת, לראות ולאכול סוגי מזונות לא מוכרים, הניחנים בניחוחות ומראות כה אקזוטיים שלא יכולתי להעלות בדמיוני. לחזות באמני הרחוב - בעלי עגלות האוכל, יוצרים את האמנות שלהם על גריל פחמים או ווק לוהט, בתנועות ששייכות למישהו שנולד וגדל לתוכן, למישהו שחוזר על אותן תנועות ופעולות - לעתים במשך חיים שלמים עד שתנועותיו דומות למחול מהפנט של להבות ותבלינים.
אבל הסיבה הרשמית לנסיעתי היתה בשביל ובזכות אימא. המילה זקנה לא מתחברת לאמא שלי. לדעתי האשה הקטנה הזו היא בערך בת 9 עכשיו... ההתלהבות וההשתאות שלה נוכח עלה שלכת אדמדם או חלוק נחל חלקלק משתוות לנצנוץ העיניים שאופייני לילדים המגלים בכל יום משהו חדש. אמא היקרה שהותירה את חברי הקבוצה בטיול פעורי פה כשגילתה להם את גילה. הנערה הזו טיפסה שם על הרים מכוסי ג'ונגל בנחישות של פנתר, בשבילים הצרים והחלקים מגשם הלכה בזהירות צעד צעד, תוך שהיא נעזרת במקל ההליכה הטלסקופי שלה אותו היא מכנה בחיבה "רגל שלישית". היא כל כך התחברה לחייכנות והסברת הפנים שמאפיינת את העם התאילנדי עד שלאחר כשבוע פתאום גם דמתה להם! אחותי ואני כבר יכולנו ממש לדמיין אותה נשארת שם וחיה בכפר דייגים תאילנדי קטן, בו האנשים עדיין מסתפקים רק במה שיש להם וזזים לפי קצב עתיק. הבעיה היא שהיא אוכלת כל כך מעט ואילו עיני הגדולות והסקרניות רצו תמיד להזמין 700 סוגי מנות וכך יצא שבכל פעם אחרי 3 כפות מרק, אמא הצהירה שהיא מפוצצת ולא יכולה לאכול יותר ואחותי ואני נאלצנו להתמודד עם 699 מנות ססגוניות ומרגשות מהמטבח התאילנדי האותנטי.
הופתעתי ואף שמחתי שבתאילנד לא עושים שימוש נרחב במוצרי חלב (אליהם אני מכורה). הבנתי שללא הגבינות השמנות אעלה בחופשה רק 5 קג' במקום 10 - אותם הייתי צוברת לו היתה זו חופשה באירופה. הגעגוע לשמנת שמנמנה הביא אותי ליצור את הקינוח המובא אליכם. שבלולי שמרים במילוי גבינת מסקרפונה, קרם פרש ופקאנים. השבלולים הרכים תופחים ונאפים בתוך אמבטיה של קרמל דבש ומייפל ובתום האפיה הופכים את העוגה והקרמל נוטף לו מלמעלה עד לבסיס העוגה ומבשם אותה בניחוחות אדמה רטובה.
שבלולי שמרים במילוי מסקרפונה
חומרים לעוגה עגולה בקוטר 28, (לא לאפות בתבנית קפיצית, הקרמל עשוי לנזול החוצה, מומלץ בפיירקס עגול):
לבצק: (להכין יום או כמה שעות לפני האפיה)
3 כוסות קמח (420 גרם)
7 גרם שמרים יבשים (ככפית וחצי)
2 ביצים בגודל m טרופות
180 מ"ל חלב (3/4 כוס)
60 גרם דבש (3 כפות)
1/2 כפית תמצית וניל
150 גרם חמאה בטמפ' חדר חתוכה לקוביות
1/2 כפית מלח
למילוי הגבינה:
250 גרם גבינת מסקרפונה בטמפ' חדר
250 גרם קרם פרש
1 כפית קליפת תפוז מגוררת
2 כפות סוכר
50 גרם (1/2 כוס) פקאנים שבורים גס
לקרמל: (מכינים ביום האפייה)
150 גרם חמאה חתוכה לקוביות
180 גרם דבש
150 גרם מייפל
1/4 כפית מלח
אופן ההכנה:
1. במיקסר עם וו לישה מערבבים קמח ושמרים במשך כמה שניות.
2. עוצרים ומוסיפים ביצים, חלב, דבש, תמצית וניל. מעבדים כחמש דקות במהירות בינונית.
3. מוסיפים חמאה ומלח וממשיכים לעבד כחמש דקות נוספות במהירות בינונית עד לקבלת בצק אחיד ומבריק. מעבירים את הבצק לארבע שעות עד לילה במקרר בקערה משומנת מעט מכוסה בשקית ניילון (משאירים חור קטן לאוויר).
4. מערבבים היטב את חומרי המילוי ללא הפקאנים.
5. בסיר קטן על אש קטנה ממיסים תוך ערבוב את חומרי הקרמל ונותנים לבעבע בעדינות כשתי דקות. משמנים את תבנית האפייה במעט שמן או חמאה ומוזגים לתוכה את הקרמל. נותנים לקרמל להתקרר מעט בזמן שמרדדים ומכינים את שבלולי הבצק.
6. מרדדים את הבצק המקורר למלבן בעובי של כחצי ס"מ. 35*20 ס"מ במידותיו. מורחים מעט מסירופ הקרמל על הבצק. מוסיפים את מלית הגבינות ומפזרים פקאנים. מגלגלים לרולדה.
7. חותכים לשבלולים בעובי של כ3.5 ס"מ. מציבים את השבלולים על גבי הקרמל עם רווחים קלים ביניהם ונותנים לתפוח כחצי שעה.
8. אופים בטמפרטורה 175 מעלות כארבעים דקות עד להשחמת השבלולים ובעבוע הקרמל. לאחר צינון של כחמש דקות, מניחים צלחת הגשה על גבי התבנית והופכים בזהירות את העוגה (בתנועה מהירה וזהירה). מומלץ לאכול בעודה חמה ונוטפת.
עוד אפייה חמימה לשבת
כדורי שמרים שוקולד
פאי אגוזים ושוקולד צ'יפס
שבלולי שמרים וקינמון