פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מלכה: "תיכף זה מגיע"

      למרות שיש לו אימפריית מסעדות בארץ וברחבי הגלובוס, במסעדת מלכה הכשרה של אייל שני מחכים יותר משעתיים למנה עיקרית. אבי אפרתי מדווח מתוך הבלגן

      מסעדת מלכה (דרור עינב)
      שולחנות במסעדת מלכה של אייל שני (צילום: דרור עינב)

      אייל שני הוא מהשפים המדוברים והעסוקים בארץ בשנים האחרונות. ביחד עם שותפו, הבמאי שחר סגל, הוא מריץ את הסלון, צפון אברקסס, פורט סעיד, בית רומנו והמזנון על שלוחותיו בתל אביב, פריז, מלבורן, וינה וניו יורק. להללו מתווספת כמובן נוכחותו המוחצנת, שלא לומר אקסטרווגנטית, במאסטר שף. לרשימה הארוכה הזו הצטרפה לפני מספר שבועות מלכה - מסעדה כשרה אותה מוביל שני בבית אסיה בתל אביב.

      שני הוא לא השף-סלב הראשון שפותח מסעדה כשרה תחת כנפי מיתוגו. מאיר אדוני (בלו סקיי ולומינה) ויונתן רושפלד (בעבר בהרברט סמואל) קדמו לו. שני, לעומתם, הוא הראשון לעשות זאת שלא כחלק מלון יוקרתי אלא במסעדה עצמאית. בחלל בו פועלת מלכה פעלה משך שנים ארוכות ליליות - מסעדה כשרה אף היא. מדובר בבחירת לוקיישן הגיונית. קהל היעד היה רגיל להגיע לליליות, מהמסעדות הפעילות והידועות בסקטור הכשר. עכשיו הוא יגיע בהמוניו למקום שימותג עכשווי ומגניב.

      מסעדת מלכה (דרור עינב)
      מסעדת מלכה (צילום: דרור עינב)

      ואכן, בביקור של ערב אמצע השבוע טרם החג במלכה מצאנו את החלל הגדול מלא לגמרי. רעש, המולה, קהל שרובו ככולו מהמגזר הדתי והכוכב, בכבודו ובעצמו, מפקח על הכול, עושה צ'ייסרים עם החבר'ה. לא המון השתנה בחלל המוכר ממסעדת ליליות. אין בו המון ייחוד. הנוף מהשולחן בו ישבנו אנחנו, בסמוך לחלון, היה בנייניו האחוריים של בית החולים איכילוב. פס הקול מוכר ממקומות אחרים של שני את סגל, עם בלנד רטרו חינני הכולל לא מעט מוזיקה עברית, בפול ווליום, כמעט בעוצמת מסיבה.

      כמו המוזיקה, גם התפריט מוכר ממפעלות שני האחרים, לא כולל פירות ים, חמאה וגבינות. תפריט היום על נייר A4 מודפס ומחולק לקטגוריות לחם, ירקות, דגים, עוף, טלה ובקר. מאגף הירקות הזמנו שקית שעועית יריחו (44 שקלים), ומשולש (45 שקלים). מקטגוריית הדגים מנה המכונה 'פסטה זרועה במיליארדי כוכבים זוהרים של דגים' (54 שקלים) ומהבשרים מאזה בשר (63 שקלים) ומינוט סטייק (109 שקלים).

      זמן רב מאד חלף עד שהגיעה המנה הראשונה - המשולש. היו בה חומוס גרגירים, שעועית בובעס ואפונת גינה על טחינה עם ביצה קשה. הקטניות היו חמות, מה שיצר אפקט של מסבחה. זו לא הייתה מנה עם ערך מוסף של שף. על תקן וריאציה על מסבחה היא זכתה לביצוע בינוני. לא ניכר טעם נפלא של חומוס גרגירים ובובעס שבושלו בדיוק-בדיוק עד לנקודה הנכונה; האפונה לא הייתה חיונית שם וחסר היה מגע הקסם של מליחות-לימוניות-חריפות טובה, שסוחב מנות כאלו למעלה. לא רק בסטנדרטים של מסעדת שף, גם לו הוגשה בחומוסיה הייתי מגדיר אותה כמנה בנאלית.

      אייל שני מאסטר שף (צילום מסך)
      אייל שני במאסטר שף (צילום מסך)

      אחריה הגיעה שקית השעועית. שקית נייר חומה קטנה, נייר פרגמנט ובו שעועית יריחו ירוקה בטעמי שמן זית-שום-לימון. בניגוד למשולש מהפסקה הקודמת, כאן ניתן היה לחוש ביד המדויקת ובטעמים פשוטים, טובים ומשכנעים. זה היה טעים וראוי. חבל רק שבמטבח לא הקפידו על חיתוך נכון של השעועיות, שכמעט כולן הגיעו עם הקצה הלא אכיל שלהן. בנקודה זו החל גם להתברר הרישול בשירות. הניחו לנו את השקית באמצע השולחן ולא הגישו צלחות. השעועית ארוכה וצריך לחתוך אותה. דקות ארוכות עד שהצלחנו לאתר מבט של מלצר פנוי. מכיוון שעבר זמן רב מאז נכנסנו והיינו רעבים, אכלנו את השעועית מהשקית כמו שהיא, משל הייתה ספגטי. מאחר וכאמור הקצה הלא אכיל לא נקצץ מהשעועית, צריך היה להוציא אותו עם היד. לא עונג גדול, אבל היי, אנחנו במסעדה של אייל שני! כיף כאן!! למה להיות קטנוניים.

      מאוד השתדלנו שלא להיות קטנוניים וחיכינו למנת הפסטה. רק שגם לה לקח המון זמן להגיע. גם היא הגיעה ללא צלחות אישיות לחלוקה וללא כפות, האף שמדובר בספגטי. שאלנו את המלצרית למה נתכוון המשורר כשכתב שהפסטה זרועה במיליארדי כוכבים זוהרים של דגים? אלו דגים בדיוק יש שם? המלצרית חזרה מהמטבח והודיעה: "כל מיני דגים". במנה הלא גדולה לא גילינו בשר של אף דג. אז אמרה המלצרית שיש שם ביצי דגים. גם אותן לא בטוח שראיתי, לפחות לא בשלמותן. ייתכן שהיו שם, באיזושהי דרך יחד עם בסיס שמן הזית. בטעמן ניתן היה לחוש. כך או כך, זו הייתה מנה בינונית ביותר, ללא ייחוד.

      אחריה הגיעה מנת מאזה הבשר - רוסטביף, קורנדביף וצלי אונטריב עם חזרת, חמוצים, חרדל וריבת תפוחים. די הרבה בשר היה שם. יותר ממה שציפינו. מצד שני, האיכויות לא הרקיעו: הקורנדביף היה סביר, הרוסט בינוני והאונטריב לא משהו.

      ואז עבר זמן, ועוד זמן ועוד זמן. הגענו ב-21:00, הזמנו די מהר, האוכל התעכב הרבה זמן, אבל המינוט סטייק בושש להגיע.

      כמעט 23:00, כבר לא בדיוק רעבים, המסעדה כבר לא מלאה. אנחנו מחפשים דקות ארוכות מבט של מלצר, לשווא.
      23:00, מאתרים מלצר. "כן, כן. המינוט סטייק. תיכף זה מגיע". נאדה.

      23:10, עוד מלצר: "כן, תיכף".

      23:15, שותפי לארוחה צריך ללכת. המלצר מתעקש שהמינוט סטייק תיכף יוצא.

      23:20, אני נשבר ומבקש לבטל את המנה. "כל מנה אצלנו לוקחת בין 40 ל-60 דקות", מסבירה מלצרית אחרת. ואנחנו חשבנו שמינוט סטייק זו מנה שצורבים שניות מכל צד ודי.
      נאמן למשימה העיתונאית אני עדיין צריך לדגום קינוח, רק ש-40 עד 60 דקות המתנה בעבורו לא כל כך מתאימות לי.

      המלצר מסביר ש"לחם קודש" (42 שקלים) הוא קינוח מוכן, שלא ייקח זמן להגעתו, ומוסיף שזה יהיה עליהם ואם בא לי עוד משהו, שאבקש. האמת שבשלב זה בעיקר בא לי ללכת הביתה. קיבלתי את תשורת לחם הקודש, פלח גדול של עוגת דבש מתובלת, שמוגשת נטורל, ללא תוספות. היא לא רעה אבל לו היה עליי לשלם עליה את מחירה המלא הייתי מתקומם. זה לא קינוח שהשקעה או אופרציה כרוכות בהכנתו. עוגת דבש שלמה נמכרת במחיר הזה בקונדיטוריות טובות. אני לוקח כזית מהעוגה ואורז בשקית הביתה.

      23:40, אני בחוץ, לא לפני שהמתנתי כמה וכמה דקות נוספות לפריטת שטר עבור הטיפ. כן, השארתי טיפ. לא צוות המלצרים אחראי לפיאסקו הזה. לו היה מדובר היה במסעדה שקברניטיה חדשים בעסק, ניתן היה אולי לשפוט את הזוועתון הזה לקולא. מאחר שמאחורי מלכה עומדת קבוצת מסעדנים שחתומה על מסעדות רבות, בישראל וברחבי הכדור, אין כל סיבה לשפוט את המקום לחסד.

      קינוח לחם קודש במסעדת מלכה של אייל שני (דרור עינב)
      לחם קודש (צילום: דרור עינב)

      מלכה אמורה להיות בשורה מרנינה לסועדי ובלייני המגזר הדתי. כרגע היא מתנהלת באופן מבורדק וחובבני לחלוטין. גם האוכל, הנשען על השטיקים הידועים של שני, לא מתרומם אל מעבר לבינוני. 206 השקלים שהשארנו (לפני שתייה וטיפ) משקפים לפיכך ארוחה חלקית, ללא עיקרית וקינוח. התמחור אינו יקר באופן יוצא דופן אבל האוכל מתקשה לספק איכויות מרקיעות שחקים.

      האם הפנצ'רים מבטאים בעיות של פתיחה? כותב שורות אלו מקפיד שלא להתייצב במסעדה לביקורת בימים הראשונים לפתיחתה, גם לא בשבוע הראשון או השני. הארוחה המתוארת ברשימה זו התקיימה שלושה שבועות מהפתיחה, וזאת לאחר שהמסעדה פעלה כבר תקופת הרצה סגורה, ואמורה הייתה לתקן את ליקויי המטבח והשירות. מסעדה ראויה להקלה בשל פתיחה אך ורק אם היא מעניקה אחוזי הנחה הנגזרים מפאזת הפתיחה. כל אימת שהתמחור מלא, שומה על המסעדה לעמוד לשבט או חסד הביקורת. אם זה הבלגן שחווינו במלכה השבוע, חשוב שציבור אוהבי האוכל יידע עליו, כמו גם על כך שהאוכל, זה שכן מצליח להגיע לפחות, הוא בינוני בעליל. חג שמח!

      מלכה, דפנה 2 (בית אסיה), תל אביב. 03-609-1331. כשר

      חשבון בבקשה

      חשבון לביקורת מלכה (מערכת וואלה! NEWS)
      (צילום: אילוסטרציה)