ומה אם מתנגד חיסונים רוצה להיכנס? המדריך המלא לפתיחת המסעדות

תום הסגר השלישי ופתיחת המשק הישראלי לפעילות הותירה את המסעדות, הברים ובתי הקפה בודדים במערכה, ללא אפשרות של הפעלה ופתיחה לקהל הרחב.

טרום משבר הקורונה, יציאה למסעדות הייתה אחד הבילויים האהובים על הישראלים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סך הפדיון בענף המסעדנות לשנת 2019 עמד על כ-21 מיליארד שקלים, כאשר מספר המשרות בענף זה עמד טרום משבר הקורונה על 200 אלף משרות (המהוות כ-4.8% מסך המשרות במשק).

המסעדנים משוועים לעבוד, הסועדים מחכים לחזור לאכול במסעדות (שחלקן נסגרו ב-15 למרץ ועדיין לא שבו לפעילות סדירה) אבל כולם יצטרכו להתרגל למציאות שונה.

אילו מסעדות יכולות להיפתח, מה מותר ואסור לבעל מסעדה לדרוש, וכיצד יש להתנהל במצב הנוכחי? ניסינו ליצור מדריך מפורט ככל האפשר, ויעיל ככל האפשר, בצל המציאות.

לעת עתה, תאריך היעד הוא יום ראשון, 7 במרץ. כרגע מדובר בעיקר על בתי קפה ומסעדות תחת מגבלות התו הסגול, כאשר הכוונה היא לפתוח מסעדנות בהזמנה מראש לבעלי תו ירוק (מתחסנים ומחלימים).

מדובר בסוגיה בעייתית, מאחר והיא תקדימית למדי.

בימים כתיקונם, החוק המסדיר מצבים של הפליה כזו או אחרת בכניסה למקומות ציבוריים הינו חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים וכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים אשר קובע כי העוסק בהפעלת מקום ציבורי לא יפלה בין המבקשים להיכנס למקום הציבורי, אולם החוק הזה אינו מתייחס באופן מפורש לקבלה או להימנעות מקבלה של טיפול רפואי כזה או אחר.

נכון לעכשיו אין "קייס" משפטי למניעת כניסה של אדם זה או אחר למסעדה, אבל סביר להניח שעם חזרתן הסופית של המסעדות לפעילות - המחוקק יידרש לנושא הזה וינחה את המסעדנים ואת הסועדים כיצד עליהם להתנהל.

נכון לעכשיו, וככל שלא תיקבע לעניין זה הוראה אחרת, שאלה מעין זו של מסעדה כלפי לקוח עלולה לעלות כדי פגיעה בפרטיותו, שכן, מדובר במידע רפואי פרטי אשר בשגרה אין כל חובה למוסרו.

על אף האמור, וכפי שציינתי קודם, ישנה כוונה לפתוח את המסעדות בהזמנה מראש לבעלי מה שמכונה "דרכון ירוק". במצב כזה נראה כי לא יהיה מנוס מלשאול שאלות אלו במעמד ההזמנה, ושוב, על המחוקק יהיה להסדיר סוגיה זו.

ככל שתקבע חובת הצגה של תעודת מתחסן ו/או אפשרות לדרוש תעודת מתחסן לטובת הושבת לקוחות בשטח המסעדה, כמובן שהמסעדות, כמו גם כל גוף אחר, יעשו כן בכפוף להנחיות ולמידע הקיים בקשר לקבוצות אשר ביכולתן לקבל את החיסון.

כלומר, אם נכון להיום חברות התרופות לא ערכו ניסוי בחיסונים בילדים מתחת לגיל 16, הרי שלקבוצה זו אין יכולת להתחסן, ומכאן שבעל המסעדה, כמו גם כל תקן כזה או אחר שייקבע על ידי הממשלה ומשרד הבריאות, צריכים להביא מגבלה זו בחשבון.

מדובר בשאלה מורכבת אשר גם לה אין תשובה חד-משמעית. זאת, עקב ההתנגשות בין חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר מעגן בתוכו, בין היתר, את הזכות לשמירה על פרטיות ולאוטונומיה של הפרט על גופו, לבין חובת המעסיק (וכל שכן בעל מסעדה) לספק לעובדיו (ולקהל לקוחותיו), סביבה מוגנת.

ככלל, נכון להיום, למעסיק אסור לדרוש מעובד להתחסן לפני הגעה למקום עבודה. מעסיק יכול כמובן לבקש מעובדיו או לעודד אותם להתחסן, אך הוא לא יכול לחייב אותם. ככלל, אסור למעסיק לעסוק בענייניו הרפואיים של העובד, אלא אם כן יש לכך רלוונטיות למילוי תפקידו.

עניין חיוב בחיסונים (מהסיבות המובנות) טרם נדון בפני הערכאות המשפטיות כאמור לעיל, אולם הולכות וגוברות הדעות (כדוגמת המלצתו של היועמ"ש לעגן בחקיקה את חובת עובדי ההוראה להתחסן) כי במקרה החריג בו אנו מצויים בימים אלה, יש מקום לחרוג מהכלל הנ"ל, ולחייב עובדים הנותנים שירותים לקהל, למסור למעסיק מידע האם הם התחסנו, אם לאו.

יחד עם זאת, נראה שלא ניתן יהיה לכפות את עצם מתן החיסון לעובד מסוים, אלא לכל היותר ניתן יהיה לנקוט בצעדים שונים כלפי העובד (הוצאה לחל"ת, עבודה מהבית וייתכן אף שמעבר לכך). שאלות נוספות מתעוררות בקשר עם סוגיה זו: מה יעשה מעסיק כאשר עובד אינו יכול להתחסן מטעמים בריאותיים? האם זכותו להתפרנס תיסוג מפני בריאות הציבור? במצב מעין זה נראה כי ניתן יהיה לחייב בביצוע בדיקות קורונה תקופתיות בתדירות גבוהה.

גם לעניין זה אין תשובה חד-משמעית. ניתן להניח כי המסעדות, כאשר ייפתחו, יעשו כן בכפוף לתנאים מחמירים שמטרתם הבלעדית היא שמירה על שלום הסועדים והעובדים תוך חזרה לפעילות סדירה יחסית ושאיפה לאושש את הענף מן המכה הקשה שספג.

אם כן, מלאכת אכיפת ההנחיות תהיה מסורה לסמכותן של משטרת ישראל והרשויות המקומיות ולא ללקוחות המסעדות עצמם. עם זאת, מבחינה חוקית נראה כי לא קיימת מניעה כי סועד אכן ייכנס למטבח המסעדה, אולם נראה כי מדובר בסיטואציה חריגה למדי אשר ספק אם תתרחש.

אם בהתאם להערכות אכן ייקבע תקן ו/או תו ירוק כזה או אחר בקשר עם הפעלת בתי עסק ופתיחת המסחר, הרי שהתפרצות לשטח המסעדה על ידי אדם שאינו עומד בתנאי אותו התקן מהווה, באופן טבעי, את הפרתו.

מכאן, שעל בעל המסעדה (ככל בעל עסק אחר) לפנות לרשויות הרלוונטיות על מנת למנוע הפרה זו, כפי שהיה פועל בכל מקרה אחר של הפרת החוק (אלימות, התנהגות בלתי ראויה אחרת וכו').

כפי שעולה מהאמור לעיל, ניתן לראות כי התשובות למרבית השאלות תלויות בפעולות המחוקק ובהחלטות אשר יתקבלו על ידי הממשלה.

לאור העובדה כי שאלת החיסונים עולה בשיח הציבורי לא פעם בצד שאלת זכויות היסוד של האדם, חשוב לציין כי על אף זכויות היסוד המנויות (ושאינן מנויות) בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בהתאם לסעיף 19 לפקודת בריאות העם (הנושא את הכותרת "הרכבת נסיובי-מגן"), במקרה של מחלה מדבקת, לרופא הממשלתי ישנה סמכות לנקוט באמצעים בהם יראה צורך בכדי להגן מפני התפשטות אותה המחלה המדבקת.

והערה כללית נוספת: לאור העובדה כי טרם ניתנו הנחיות מחייבות, מובהר בזאת כי כלל התשובות הינן בגדר הערכה ומתבססות על הערכות וידע משפטי גרידא. האמור אינו מהווה חלופה לייעוץ משפטי.

עו"ד עמית גרוס הוא שותף מייסד ומנהל מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'